גמ' יט: - כא:
גמ' כא: - כג:
גמ' כג: - כה.
גמ' כה: - כו:

גמ' יט: - כא:

חזור לראש הדף

ספק ביכרה - ר' ישמעאל - עז בת שנתה וכו' ודאי לכהן [אין חוששין לטינוף, מטנפת לא יולדת תוך שנתה]

מכאן ואילך ספק [חייש למיעוט דלא יולדות תוך שנתן, רבינא - לא אזלינן בתר רוב דתלי במעשה]

גמרי' דר' יהושע - אפי' קודם הוי ספק [חוששין לטינוף אפי' ילדה תוך שנתה משנולדה]

סברי' דר' יהושע - אפי' ידוע שלא טינפה עד ריש חודש שביעי וילדה סוף שנתה (זעירי - ל' יום לטינוף ועוד ה' חדשים לעיבור) הוי ספק

[לית לי' דזעירי, יולדת למקוטעין, מקצת היום ככולו]

ר"ע - אף חולבת הוי ספק ולא פטור [חייש למיעוט חולבות בלי לידה]

לכו"ע יולדת אינה חוזרת ויולדת תוך שנתה של הלידה

לר"ש מטנפת יולדת יותר מוקדם מת"ק [מח' בזעירי, אי יולדת למקוטעין, אם מקצת היום ככולו, אי מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר [ג"ש העברה מבכור]]

קונה בהמה מישראל - רב - בכור ודאי [דהו"ל לאשתבוחי]

שמואל - בכור ספק [סבר לשחיטה הוא צריך]

ר' יוחנן - חולין ודאי [הו"ל לאודועי]

גמ' כא: - כג:

חזור לראש הדף

ראב"י - חררת דם פוטר מבכורה ותקבר [לפרסם]

ולא מטמא במגע ובמשא [בטל ברוב דם, טומאה סרוחה, (רש"י - ולענין מגע אמרינן דנגע ברוב דם)]

שיעור פתיחת הקבר באשה - ראש כפיקה של צמר - ר"מ - שתי, ר"י - ערב, ר"א ב"ר צדוק - משיראו קמטים פיקה מתוך פיקה

בבהמה (רש"י - שלא תהא "טומאה בלועה") - כפיקה של ערב

שיעור גוש מבית הפרס או מארץ העמים - כחותם שק גמי גדול

ציר מע"ה מהני השקה במקוה [אם המים מיעוט, בטל ברוב ציר (זיעה)]
לתי' א' בגמ' - 1/2 1/2 א"צ [לא גזרו כה"ג טומאת משקין, טומאת ע"ה]

ר' ירמיה, רב דימי - אבל לא לקדירה [מצא מינו וניעור]

אביי חולק - אין טהרה מעוררת טומאה, אבל טומאה כן

סאה תרומה טמאה בק' חולין טהורין - ר"א - תירום סאה ותרקב, וחכ"א - תיבטל (וירים סאה לכהן או יתן דמים לכהנים)

ונאכל יבש או במי פירות או תחלק לפחות מכזית [עולא - שלא יבא לחוזר וניעור]

לר' ירמי' טומאת אפר/נבלה שבטלה ברוב עדיין מטמא במשא [כמאן דאיתיה]

בר פדא - טומאה חמורה (רש"י - משא) בעי ראוי לגר [לא תאכלו כל נבלה לגר], טומאה קלה (לרש"י - מגע) בעי ראוי לכלב

ר' יוחנן - שניהם ראוי לכלב, חוץ מהסריחה מעיקרא [נבלה - לגר]

וחררת דם חזי מעיקרא אגב אמו אלא טהור משום שבטל ברוב דם

גמ' כג: - כה.

חזור לראש הדף

לוקח מניקה מגוי - רבנן - הבא אחריו בכור מספק [מרחמת אפי' בלי לידה, וספק אי מרחמת אפי' שאינו מינה]

רשב"ג, להל' - פטורה מבכורה [רק יולדת מרחמת, וספק אי דוקא דידה או אפי' אחרת
(ר' יוחנן - ואולי אפי' שאינו מינה) כשדידה לא נמצא]

ר' יוסי בן המשולם - שוחט בכור, או לבדוק מום - עושה מקום לקופיץ ותולש שער ביד ויניחנו [תולש לאו גוזז, אינו מתכוין לגזיזה]

ביו"ט מותר [עוקר מגידולו כלאחר יד, אינו מתכוין]

ר' יוסי בן המשולם - מותר לגוז ראש ב' שערות המשחירות של פרה אדומה [לא גזרו גיזה דבדק הבית בלא שכיח, אינו מתכוין לגיזה (לרש"י - מתכוין לתקן) מותר]

גמ' כה: - כו:

חזור לראש הדף

צמר בכור ומעשר בע"מ (ר"ל - ע"פ מומחה, ורב ששת חולק) שנשר:

ר"י (ר"נ להל') - במת לכו"ע אסור, שחטו - עקביא בן מהללאל - מותר (אפי' תולש בידים),
חכמים - אסור - וצמר המדולדל שנראה עם הגיזה שלאחר שחיטה מותר, ושאינו נראה יחד (לר"ל - עיקרו נראה בחוץ, רב נתן ב"א - עולה למעלה) אסור

ר' יוסי - שחטו לכו"ע מותר, ומח' במת - וצמר המדולדל שנראה עם הגיזה שלאחר מיתה אסור [מיתה אוסרת], אינו נראה יחד לעקביא ב"ה מותר

ת"ק דברייתא - מח' בין בשחטו בין במת

בע"מ שנתערב בתמימים לת"ק אוסר בכ"ש, ור' יוסי חולק [מח' בבדק ולא מצא אי הוי בחזקת איסור כר"מ, במצא אי חיישינן לבע"מ אחר כרשב"ג]

צמר מחטאת ואשם תמימה מותר (לשטמ"ק ברש"י - לאחר שהוממה ונפדית - רש"י - אבל לא לאחר שנשחט במומו לחכמים)

מעוֹלה - ספק, ובמזיד אסור [רש"י - מדרבנן - רשע]

רש"י כה:

צמר מבכור תם או בע"מ שלא ע"פ מומחה - אסור לכו"ע - אתי לשהוייה שלא יקריבנו, אכתי אין צד היתר

עוד חומר לימוד
למסכת בכורות