גמ' קד: - קט.
גמ' קט. - קי.

גמ' קד: - קט.

חזור לראש הדף

איני יודע מה פירשתי - יביא ס' עשרון אם קבע כלי א' (רש"י - הרי עלי מנחה - לשון יחיד)

לרבי - יביא מנחות מא' עד ס' (ואם יודע דלא קבע כלי יביא ס' עשרונות של א' א')

[מח' אם מותר להכניס חולין (שנתערב במנחה) לעזרה, אם מותר לערב חובה בנדבה (והקמיצות תולה בדעת כהן ויקטיר חובה ואח"כ נדבה ומתני לעצים), אי לוג לעשרון או לוג לכל מנחה, בנדַר קטן אם מותר להביא גדול]

מנחה סתם - ת"ק - איזו שירצה, ר"י - מנחת סולת [אין שם לווי]

הרי על מיני מנחה - ספק אי יביא א' או ב' מב' מינים, לר"ש יביא מאפה 1/2 חלות 1/2 רקיקין

לר"ש ספק איזה מנחת מאפה נדר - מייתי י' חלות וי' רקיקין ומתני די' מהם לנדבה

מתנדב עצים - ב' גזירין ("עץ" - גזיר א') ולרבי טעון מלח, הגשה, קמיצה, עצים

קומץ לבונה - למתנדב לבונה או מנחה [והרים וכו' ואת כל הלבונה - מקיש להרמה], ולבזיכין

"הרי עלי למזבח" - יביא קומץ לבונה, איני יודע מה פירשתי - יביא כל שאין בו היתר שיריים

מתנדב מטבע זהב/כסף - דינר, איני יודע מה פירשתי - מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי
"נחושת" - למשנתנו מעה , לראב"י מזלג קטן

מתנדב "ברזל" - לא יפחות מכליה העורב (אמה על אמה) (לרש"י - מסמרות לגג היכל, טבלא חדא)

מתנדב "יין" - ג' לוגין [כל האזרח יעשה ככה],

"שמן" - לת"ק לוג, לרבי ג' [קרבן מנחה - ומח' אי מינה או אוקי באתרה כנסכים]

איני יודע מה פירשתי - יביא כא' דסוכות שחל בשבת

הרי עלי עולה - לת"ק כבש, לראב"ע עוף

הרי עלי "שור" - יביא הוא ונסכיו במנה, "שור במנה" - חוץ מנסכיו

עגל בה' סלעים, איל - ב', כבש - סלע [רש"י - כך נתפרש בתושבע"פ]

"שחור" "לבן" מעכב, "קטן" - לחכמים לא מעכב, לרבי מעכב

שור זה לעולה והומם - לרבנן לא איקבע כלל ויכול להביא בדמיו אף מין אחר (ב' אילים או
א' במקום ב') ומח' אי אף קטן (איל א')

לרבי - אסור לשנות לכתחלה (מח' אם האיסור לשנות הבהמה או רק המנחות [להביא בב' כלים לא מיחזי כנדרו])

בדיעבד לכו"ע כשר תמיד [הרי זה - אין אחריות]

א' משורי הקדש - באינו יודע מה פירשתי - הגדול הקדש [בעין יפה מקדיש]
בסתם - ספק בינוני או גדול ויומם הבינוני ומיחיל אגדול

שור בשוורי - בהקדש - הגדול שבהן, בלוקח - הגרוע [יד בעל השטר אתחתונה]

ו' שופרות לנדבה - חזקי' - לכל בית אב שיהא שלום לענין עורות

ר' יוחנן - שלא יתעפשו המעות

זעירי - למתנדב ו' מיני בהמה לעולה

בר פדא - כנגד ד' מיני בהמות שנתקו לרעייה ומותרות וקולבון

שמואל ור' אושעיא - כנגד ו' סוגי מותרות

מותר מעות מנחות - יוסיף משלו ומביא אחרת

חוץ ממנחת חוטא - לנדבת ציבור ["חטאת"], וחביתין מח' אי לנדבה [יחזקאל מד - יקריב חטאתו] או ירקב [חטאת היא (מנחת חוטא)]

מותר לחמי תודה ירקב, מותר מעות לקניית שקלים - חולין

רש"י קז: - קח:

באתרי' דת"ק דראב"ע מתנדב עולה יביא כבש דגריע מעוף

קולבון לשופר - לרש"י - שקל א' משנים נותנים קולבון השני לשופר

ב' חשובים מא' והו"ל גדול לעומת קטן (ולרש"ש להיפך)

למ"ד לרבי מותר לשנות הבהמה לב' קטנים - לרש"י - דמכח קמא אתו

גמ' קט. - קי.

חזור לראש הדף

הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו - בדיעבד יצא [רב המנונא - כאומר ע"מ שלא אתחייב באחריותה, רבא - כמַתנה דרק אי סגיא בבית חוניו (נ"מ לחיוב שחוטי חוץ)]

ר"ש - אין זו עולה, (וכן מח' בנזיר "שאגלח בבית חוניו")

כהן ששימש לע"ז, בבית חוניו לא ישמש בביהמ"ק [אך לא יעלו וכו' - יען אשר ישרתו וכו' ולא יגשו אלי לכהן לי] וחולקין ואוכלין כבע"מ

שחט לע"ז - כשר [יען אשר ישרתו וכו' - ושחיטה לאו שירות] לר"נ אפי' במזיד, לרב ששת במזיד פסול [= משרת]

זרק בשוגג - לר"נ כשר [בחטאה בשגגה - כהן מתכפר ע"י עצמו], לרב ששת פסול [למכשול עון - או או]

השתחוה, הודה לע"ז - לר"נ כשר, לרב ששת פסול

בשנה שמת שמעון הצדיק נזדמן לו ביו"כ זקן לבוש שחורים; מח' ר"מ ור"י אי שמעי נתקנא בחוניו או להיפך, אי חוניו באלכסנדריא העלה לשם ע"ז או לש"ש; שאול ברח ממנה וכשעלה בקש להרוג את דוד; חזקיה הדיר בני מלכים שלא לעבוד ע"ז; ת"ח העוסקים בתורה בכ"מ כאילו מקטירין ומגישין לשמי, הלומד תורה בטהרה, העוסקים בתורה בלילה כעסוקים בעבודה, מיכאל מקריב קרבן, העסוקין בהל' עבודה כאילו נבנה מקדש בימיהם, העוסק בתורה כהקריב/א"צ עולה מנחה חטאת ואשם, העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, רק שם הוי"ה בפ' קרבנות, לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם

מתעסק בקדשים פסול [ושחט (לשֵם) את בן הבקר, לרצונכם (לדעתכם) תזבחוהו]

הדרן עלך מסכת מנחות

עוד חומר לימוד
למסכת מנחות