גמ' פג: - פז.

גמ' פג: - פז.

חזור לראש הדף

תנא דברייתא - עומר, ושתי הלחם (וכן לר' נתן ור"ע) אפי' מישן בדיעבד,
ר' יוסי בר"י - אפי' מחו"ל [דחדש חו"ל דאו' לכן מקרבינן] - דלא כמשנתנו

ביכורים מתמרים שבהרים ופירות שבעמקים ומעציץ ומספינה -

עולא ור' יוחנן - לא קידש [מארצך], רב אחא בר הונא ור"ל - קידש [ככחוש בקדשים]

שתי הלחם קודם לכל המנחות (לרש"י שלנו אף מנחת קנאות, לרש"י כת"י - מנחת קנאות באה אחר העומר), לכל הביכורים, לנסכים

לכתחלה אין מביאין (לרש"י - עומר ושתי הלחם) מבית הזבלים, השלחים, האילן

למשנתנו צריך נרה שנה ראשונה, ובשניה זורעה בלי חרישה (רש"י כת"י - אלא בשעת זריעה), לברייתא א' צריך עוד חרישה בשניה

ספק אי לוקה משום מקדיש בע"מ 1) בסולת שהתליעה (ספק אי רוב החיטין או רוב הסאין) (רש"י - או שעלה בו אבק קמח [תמימים יהיו לכם ולמנחתם]), 2) בעץ שהתליע, 3) בשמן מזית שלא הביא שליש (לרש"י לר"ש ברבי), 4) שרוי, 5) כבוש, 6) שלוק, 7) ביין שיש קמחים לריבר"י (ושאר פסולים) [תמימים וכו' ונסכיהם]

חכמה בתקוע דרגילין בשמן זית, שמן כמעיין בחלקו של אשר (גוש חלב)

למנורה שמן זית זך כתית - הראשון שיוצא בסלים לפני שטוענו -

למשנתינו ולר"י אחר שכותש, לברייתא אחר שטחן

ולמנחות אפי' אחר שטוענו [זך כתית למאור, חסה התורה על ממון]

לר"י מסננים השמן סביבות דופני הסל וטוענים באבנים [רש"י - בלי שמרים]

שלחן ומנורה לא לאכילה/לאורה אני צריך, נר מערבי עדות שהשכינה שורה בישראל

נסכים מיין ישן מדאשתקד - לחכמים כשר, לרבי לכתחלה פסול [יין כי יתאדם],

מיין מתוק, מבושל, מעושן פסול, בדיעבד לרבינא לרש"י פסול, לרב אשי פסול,
מתוק מחמת השמש כשר, מאליו - פסול

יין מענבים הסמוכים לקרקע, מכרמים שחפרו פעמיים, בחביות בינוניות, מאמצע החבית

שומרי ירושלים: "כי בחר ה' בציון", בחורבנו - "אתה תקום תרחם ציון", "בונה ירושלים ה' "

רש"י פד. - פז.

רש"י שלנו - לר' יוחנן מקריבין עומר מכרמל אע"פ שאינו ביכורים (איתותב)

לרש"י - משומר בשביעית מותר באכילה

לרש"י - כלי חרס כארץ וא"צ לינקב, בשל עץ - לרש"י - צריך לינקב

מנר מערבי היה מדליק ומסיים -

רש"י כת"י - מדליק תחלה ומסיים ההטבה ואוחז הישנה בידו עד שהטיב ומדליקה, ואח"כ מדליק ממנה השאר

יין מתוק - לל"ב דרש"י - תירוש

עוד חומר לימוד
למסכת מנחות