גמ' פג: - פז.
תנא דברייתא - עומר, ושתי הלחם (וכן לר' נתן ור"ע) אפי' מישן בדיעבד,
ר' יוסי בר"י - אפי' מחו"ל [דחדש חו"ל דאו' לכן מקרבינן] - דלא כמשנתנו
ר' יוסי בר"י - אפי' מחו"ל [דחדש חו"ל דאו' לכן מקרבינן] - דלא כמשנתנו
ביכורים מתמרים שבהרים ופירות שבעמקים ומעציץ ומספינה -
עולא ור' יוחנן - לא קידש [מארצך], רב אחא בר הונא ור"ל - קידש [ככחוש בקדשים]
שתי הלחם קודם לכל המנחות (לרש"י שלנו אף מנחת קנאות, לרש"י כת"י - מנחת קנאות באה אחר העומר), לכל הביכורים, לנסכים
לכתחלה אין מביאין (לרש"י - עומר ושתי הלחם) מבית הזבלים, השלחים, האילן
למשנתנו צריך נרה שנה ראשונה, ובשניה זורעה בלי חרישה (רש"י כת"י - אלא בשעת זריעה), לברייתא א' צריך עוד חרישה בשניה
ספק אי לוקה משום מקדיש בע"מ 1) בסולת שהתליעה (ספק אי רוב החיטין או רוב הסאין) (רש"י - או שעלה בו אבק קמח [תמימים יהיו לכם ולמנחתם]), 2) בעץ שהתליע, 3) בשמן מזית שלא הביא שליש (לרש"י לר"ש ברבי), 4) שרוי, 5) כבוש, 6) שלוק, 7) ביין שיש קמחים לריבר"י (ושאר פסולים) [תמימים וכו' ונסכיהם]
חכמה בתקוע דרגילין בשמן זית, שמן כמעיין בחלקו של אשר (גוש חלב)
למנורה שמן זית זך כתית - הראשון שיוצא בסלים לפני שטוענו -
למשנתינו ולר"י אחר שכותש, לברייתא אחר שטחן
ולמנחות אפי' אחר שטוענו [זך כתית למאור, חסה התורה על ממון]
לר"י מסננים השמן סביבות דופני הסל וטוענים באבנים [רש"י - בלי שמרים]
שלחן ומנורה לא לאכילה/לאורה אני צריך, נר מערבי עדות שהשכינה שורה בישראל
נסכים מיין ישן מדאשתקד - לחכמים כשר, לרבי לכתחלה פסול [יין כי יתאדם],
מיין מתוק, מבושל, מעושן פסול, בדיעבד לרבינא לרש"י פסול, לרב אשי פסול,
מתוק מחמת השמש כשר, מאליו - פסול
מתוק מחמת השמש כשר, מאליו - פסול
יין מענבים הסמוכים לקרקע, מכרמים שחפרו פעמיים, בחביות בינוניות, מאמצע החבית
שומרי ירושלים: "כי בחר ה' בציון", בחורבנו - "אתה תקום תרחם ציון", "בונה ירושלים ה' "
רש"י פד. - פז.
רש"י שלנו - לר' יוחנן מקריבין עומר מכרמל אע"פ שאינו ביכורים (איתותב)
לרש"י - משומר בשביעית מותר באכילה
לרש"י - כלי חרס כארץ וא"צ לינקב, בשל עץ - לרש"י - צריך לינקב
מנר מערבי היה מדליק ומסיים -
רש"י כת"י - מדליק תחלה ומסיים ההטבה ואוחז הישנה בידו עד שהטיב ומדליקה, ואח"כ מדליק ממנה השאר
יין מתוק - לל"ב דרש"י - תירוש