גמ' יג. - יז.

גמ' יג. - יז.

חזור לראש הדף

קמץ ע"מ להקטיר לבונה למחר, הקטרת בזיך ע"מ בזיך שני למחר -

לר' יוסי פסול [אטו הקטרת קומץ] ואין כרת [אין מתיר מפגל מתיר נפרד (מקטיר איזה שרוצה ראשון)]

ורבנן חולקין [איקבעו בחד כלי כחד]

ר' ינאי - זר שליקט לבונה פסולה [הולכה שלא ברגל שמה הולכה]

חישב לאכול א' משתי הלחם, סדר א' מלחם הפנים, במין א' מלחמי תודה, מנחת מאפה, רקיקי נזיר: לר' יוסי - אותו פיגול, השני פסול [לרב הונא - דומיא לטומאה, והנפש האוכלת ממנו - ולא מחבירו (וכן בפיגל ירך ימין ולא השמאל),
לר' יוחנן - הכתוב עשאן ג"כ ב' גופין [שתים שני עשרונים]], לחכמים הכל פיגול

לרבי - חשב בעבודת חצי מתיר על חצי זית מחלה זו ובחצי מתיר על חצי זית מזו כשר,
אבל חשב על כזית משתיהן פיגול [ר' יוחנן בר' יוסי - הכתוב עשאן

גוף א' כשעירבן (לרש"י - חלות מעכבות זא"ז)]

חשב על חצי זית בשחיטה ועל חצי בזריקה (וי"א אף בקבלה ובהולכה) מצטרפין לפיגול,
ללוי אין מצטרפין [רבא - כרבי, ואביי חולק]

נטמאת חלה א' משתי הלחם או סדר א' לחם לפני זריקה

ר"י - שניהם לשריפה [אין קרבן ציבור חלוק, הו"א ר"פ - אין הציץ מרצה על האכילות] (והקרבן כשר - דטומאה הותרה/דחויה בציבור)

חכמים - הטהור נאכל

פיגל התודה, ב' כבשים, גם הלחם מפוגל ולא להיפך [לחם בגללם - רק טפל]

חישב 1/2 זית כבשים ולל"ק או תודה 1/2 לחם - רב - הלחם מפוגל (ור' אלעזר מקשה)

שחיטת כבש ע"מ לאכול מ"חבירו" למחר - ספק אם הכוונה לכבש ב' או ללחם

לר"מ - פיגל זבח, נתפגל נסכים הבאים עם הזבח שהוקדשו בכלי, וכן פיגל באשם מצורע נתפגל הלוג שמן [הוקבעו בשחיטה], וחכמים חולקין [אפשר לשנותו]

ר"מ - מפגלין בחצי מתיר (בשעת הקטרת קומץ או לבונה, א' מבזיכין)

וחכמים חולקין (ופסול מדרבנן אטו מתיר שלם), רב - ומודו דשני אדעת ראשונה והוי מפגל בכולו מתיר, שמואל - עדיין מח'

כבשי עצרת - כ"א הוי מתיר בפנ"ע לגבי השני, וכ"א חצי מתיר לגבי הלחם

במ"ג הזאות דיו"כ - פיגול בק"ק -

רב - לר"מ הוי פיגול רק כשיש ד' פרים ושעירים, דאי באחד השאר כמים

רבה - אפי' בא' מרצה לפיגולו

הולכת קומץ - ר' יוחנן - כעבודה שלימה [חשובה דאינו מתיר (רש"י - דאפשר בהושטה)]

ר"ל - חצי עבודה/מתיר עם הולכת לבונה, ומודה ר"ל דהולכת קומץ לכלי הוי כולה עבודה (רש"י - דאין מתן כלי בעבודת לבונה)

שחיטת כבשים מקדש שתי הלחם, וסכין מקדש דם, ובא לקדש = בא להתיר

הקטיר כל כשיעור שומשום ע"מ לאכול שיעור שומשום למחר - מח' רב חסדא, רב המנונא, רב ששת אי פסול, פיגול, כשר [מח' אי דרך הקטרה, דרך אכילה בכך]

חריפי דפומבדיתא - הקטרת קומץ מפגלת הקטרת לבונה [כחישב בכולו מתיר, איקבעו בחד כלי (רש"י - ודלא כר' יוסי דאפ"ה אין מתיר מפגל מתיר)]

רב חסדא - רב - לא מפגלת [קומץ לא מתיר דלבונה]

ר' חנינא - לכו"ע פיגול בהקטיר קומץ ע"מ להקטיר לבונה וע"מ לאכול שיריים למחר [פשטה מנחה בכולה]

רש"י יד. - טז:

קמיצה הוי עבודה שלמה ולא חצי מתיר דאין קמיצה בלבונה

למ"ד ציץ מרצה על האכילות - אבל לא להאכל הבשר טמא

לרש"י - פסול לינה בנסכים משנשחט הזבח

זריקה אחר שחיטה בפיגול הוי כהרצאת כשר ולא "מים" -

לרש"י - דשחיטה נעשית כולה בקדושתה משא"כ מג' הזאות כולה חדא עבודה והשאר לא בקדושה,

רש"י זבחים - גזה"כ

עוד חומר לימוד
למסכת מנחות