גמ' ב. - ו.
גמ' ו. - יא.
גמ' יא. - יג.

גמ' ב. - ו.

חזור לראש הדף

ד' עבודות לשם מנחה אחרת כשר ולא עלו לבעלים

חוץ ממנחת חוטא וקנאות דפסולין [היא, אסמכתא - ר"ש - קדש קדשים היא כחטאת]

לר"ש מנחות שלא לשמן עלו לבעלים:

לרבה בשינוי קודש ולא בשינוי בעלים [מחשבה דמינכרא שהוא משקר], וכן עגל ופר לשם פסח ואשם עלו, וכן לרש"י הזאת חטאת עוף למטה לשם עולה (לרש"י - לא טעי שיעשה הזאה וגם למטה)

לרבא - בלשם מנחה ולא בלשם זבח

[וזאת תורת המנחה - תורה אחת לכל המנחות]

לרב אשי - ב"לשם מרחשת, בלולה", ולא בלשם "מנחת מרחשת" (או "בלולה בשמן") [פסול מחשבה בשֵם המנחה, (רש"י - ואל"ה הוי דברי רוח)]

חטאת חלב לשם חטאת נזיר, מצורע - לר"ש לרבא כשרה

[וזאת תורת החטאת - תורה אחת לכל חטאת]

לרבנן (וי"ג לכו"ע) פסולה [עולות בהדייהו (רש"י - אטו שחט לשם עולת נזיר; חטאת בא להכשיר כעולה,
י"מ - טעונה נסכים (חטאת מצורע)
]

מותר מעות מנחת קנאות לנדבת ציבור [עון עון מחטאת]

רב - מנחת העומר, אשם נזיר ומצורע שלא לשמן פסולין [באו להתיר, להכשיר ולא הכשיר - חומרא שמכשיר קבוע (חטאת יולדת) אינו לאחר מיתה] (איתותב)

ר"ל - מנחת העומר כשירה ושיריה נאכלין אחר שמביא אחרת להתיר [רב אדא ב"א - אין מחוסר זמן לבו ביום והוי ממשקה ישראל (רש"י - הואיל ויהא מותר לישראל, אינו מחו"ז לגבוה) חוץ ממצורע דשינוי סדר הוי מחו"ז גם לבו ביום [תהיה], ר"פ - האיר המזרח מתיר ומצוה להמתין לאכול עד והביאכם]

רבא - מותר וא"צ אחר [לא מהני מחשבה דחידוש הוא (לרש"י - דשעורים אינם בקרבן אחר)]

אסורים להדיוט ומותר לגבוה: חלב ודם, מליקה, מנחת העומר, פטום הקטרת, קרבנות שבת, כלאים בבגדי כהונה

פסול טריפה לקרבן [ממשקה ישראל, כל אשר יעבור תחת השבט, מן הבקר (לנטרפה ממעי אמו, לפני, אחרי שהקדיש)]

רש"י ב. - ה:

פסול לשמו ושלא לשמו בחישב כן בעבודה אחת

לשמה לכתחלה - אם זבח שלמים קרבנו - זביחה לשם שלמים, רש"י זבחים - לא יחשב

מחשבת קדשים בפה - על כל דבר פשע, דאי לא בפה למאי נחייב ליה

מיצוי = סוחט בין אצבעותיו ונצוק הדם למרחוק

אשם שניתק ושחטו הוי עולה - לרש"י - הללמ"ס לניתוק לרעיה ומאז כשר לעולה, וגזה"כ "הוא" דלפני ניתוק שֵם אשם עליו ובעי עקירה לשם עולה

אע"פ ששעורים שייך ג"כ במנחת סוטה - שם קמח אבל עומר גרש, שם לברר עון ולא עבודה -
וגזה"כ דמחשבה פוסלת

לרש"י - קמיצה בשעת פגימת המזבח אין מחשבה פוסלת, ואם יתקן מזבח באותו יום אז יקטיר

גמ' ו. - יא.

חזור לראש הדף

חילול מנחה ע"י עבודת 1) זר, 2) אונן, 3) טבול יום, 4) מחוסר כיפורים, 5) מחוסר בגדים,
6) מחוסר ריחוץ, 7) ערל, 8) טמא, 9) יושב, 10) עומד ע"ג חציצה, 11) שמאל

לבן בתירה - יחזיר ויקמוץ בהכשר [(קמיצת פסול לא קבעה) וקמץ משם - ממקום שקמץ כבר],
לר' יוסי בן יוסי ור"י הנחתום - ולא לאחר קי' קומץ [גמר עבודת קומץ בקי' כלי]

ות"ק חולק [וקמץ משם = במקום הזר (לרש"י - א"צ צפון)]

קומץ יתר, חסר (בראשי אצבעותיו, עלה בידו צרור, מלח, לבונה) פסול [בקומצו, מלא קומצו]

ר' יוחנן - כלי שרת מקדש רק מדעת, ולכן חזרה לכלי לא מקדש

כלי ע"ג קרקע: ר"נ - קמיצה וקידוש בעי הגבהת כהן (רש"י - עבודה שאינה חשובה, ר' גרשום - לאו עבודה)

רב ששת - קמיצה כשרה, רבא - וכן קי' מנחה כשר [כבזיכין] אבל קי' קומץ בעי הגבהה [כקבלת דם]

קומץ שחלקו בב' כלים - אינו קדוש [כדם דפסול בפחות מכדי הזאה (רש"י - ז' הזאות דחטאת פנימיות) [וטבל בדם]]

שיירי הדם שבאצבע פסולין לזריקה ובעי קינוח

חביתי כה"ג - ר' יוחנן - אינה קדושה לחצאין [מנחה מחיצתה - מנחה שלימה ואח"כ חוֹצה, שניהם מלאים - שלמים] ואם דעתו להוסיף - לר' יוחנן קדושה [כר' יוסי - ראשון ראשון קדוש] ורב חולק

ר' אלעזר - קדושה לחצאין [מתוך שקרבה לחצאין] ו"מחציתה - משָלם" רק להביא מביתו שלם

רב ושמואל - קי' מנחה אפי' בלי שמן ו/או לבונה [כלחם הפנים, כמנחת נסכים, כמנחת חוטא],
אפי' שמן או לבונה לבד [כמצורע, כבזיכין], רב חנינא - צריך הכל בכלי

ר' אלעזר - קמיצה בהיכל כשרה [כבזיכין], ר' יוחנן - שחיטה בהיכל כשרה [פתח אוה"מ וכ"ש היכל עיקר]

בלילה חוץ לעזרה - לר' יוחנן פסולה [עשייתה בכלי], לר"ל כשרה [דכשר בזר]

איסור חסרון [מסלתה, משמנה, מן המנחה, מלא קומץ ב"פ]

חסרה קודם קמיצה - ר' יוחנן - ימלאנו מביתו [קמיצה קבעה למנחה יחד ועד אז יכול לשנות],
ר"ל - פסול (איתותב)

חסרה השיירים אחר קמיצה - לר"א מקטיר קומץ (זעירי - ואין נאכלין [והנותרת ולא נותרת מנותרת, ולל"ק דרש"י ר' ינאי חולק [מן המנחה - שהיתה בשעת קומץ]

לר' יהושע - ר' יוחנן ורב כו. - מקטיר - דנשתייר, ר"ל - פסול [מן המנחה (כולה) והקטיר]

פסול קמיצה וקידוש בשמאל [ר' זירא - כפו - ד' פעמים "שמאלית" במצורע ולא בעלמא,
רבא - יד יד משמן מצורע, וקמץ הכהן, לר"ש - ק"ק היא כחטאת ויד יד למנחת חוטא וקי' א"צ ימין]

שמן מצורע מותר אצידי הבהן ולא אצידי צדדין (בשר התחתון) בין ע"ג דם בין נתקנח

ספק מה נקרא שלא כדקמצי אינשי, ספק בדבק הקומץ (רש"י - בקי' כלי) לדופן או הופכו ודבקו לקרקע הכלי

רש"י ו: - יא.

לרש"י - הכשר זר בבמה קודם שנתקדש אהרן

לרש"י - לר' יוחנן בזבחים כלי שרת מקדש פסולין שיקרבו לכתחלה ור"ל דחהו

נפרס לחם הפנים לפני פירוק (ר' אלעזר - זמן פירוק [מבורר קומצו - וכמאן דקמצה]) הלחם פסול אפי' בנפרס אחר סילוק בזיכין [מנחה חסרה לפני קמיצה/הקטרה, ק"ק היא (גמ' יב:)] ולא יקטיר בזיכין

לרש"י - קי' כלי מקדש ליפסל ביוצא (אולי חוץ מהבאים עם הזבח עד שנשחט)

אין "שני כתובים הבאין כאחד" בחדא מילתא - אלא קראי יתירי

לרש"י - נתינה לכלי לקדש = עבודת כלי

כשקומץ - מסלק הלבונה לצד וקומץ מאמצע

צרור הוי חציצה בין יד לקמח, בין קמח לקמח - נר' כב' חצאי קמצים

גמ' יא. - יג.

חזור לראש הדף

ריבה שמנה או חסרה [משמנה] פסולה

חיסר בהקטרת לבונה - ר"מ - פסול [כל הלבונה]

ר"י - עד ב' קרטין כשר [כל = כל שהו, ואת כל = ב']

ר"ש - עד קורט א' כשר ["את" לא דריש]

לר' יוחנן ומח' ר' אמי ור' יצחק נפחא - בלבונה הבא בפנ"ע (הרי עלי לבונה) ובבזיכין לכו"ע בעי קומץ בסופו כבתחלתו

יתיר לבונה - כשר אבל לא בהפריש ב' קמצים ולל"ב דרש"י - רק ב' קמצים כשרה [כ"א חזי] ואם נחסר אחר קמיצה פסול לר"מ

הוקבעו בזיכין עם הלחם לענין חסר ויתר - בסילוק ולא כשהגיע זמנו לבד

מחשבת חוץ למקומו על אכילת שיריים או הקטרה פוסלת,
מחשבת חוץ לזמנו בלי פסול אחר - פיגול וכרת

לר"י אם מחשבת פיגול קדמה למחשבת חוץ למקומו (רש"י - בין בב' עבודות בין בחד עבודה) - פיגול וכרת, לחכמים רק פסול

שיריים שחסרו ונאסרו באכילה, הקטרת קומץ -

רב הונא - לא קובעת בפיגול (רש"י - בהקטיר ע"מ לאכלם למחר)

ולא מפקעת מעילה [פסול דגופו גרוע מיוצא, רש"י - כמחשב על אין דרכו לאכול, מעילה דאין היתר לכהנים, ברשב"ם - דהקטרה אינה מתיר באכילה]

ורבא חולק [קיל מיוצא] והדר בי', והסיק אביי דלר"א לא, ולר"ע כן מהני

אין מחשבת אכילה והקטרה מצטרפין לכזית לכו"ע

רש"י יב. - יג.

מחשבה להקטיר קורט א' של לבונה למחר מפגל לר"ש

מחשבת הקטרת שיריים או אכילת קומץ למחר כשר דבטלה דעתו

עוד חומר לימוד
למסכת מנחות