גמ' ב. - ז.
גמ' ז. - ט:
גמ' י. - יא:
גמ' יא: - יד.
גמ' יד. - טו:

גמ' ב. - ז.

חזור לראש הדף

ד' עבודות לשם זבח אחר - אסור [רש"י ב: - לא יחשב, רש"י מנחות ב: - זבח שלמים] וכשר ולא עלו לבעלים,

חוץ מאלו דפסולין לגמרי: 1) מפסח בזמנו, 2) חטאת,
3) לר"א אשם [י. - כחטאת - בא על חטא (אינו לאחר מיתה), הוא, כחטאת כאשם],
4) ליוסי בן חוני - הנשחט לשם פסח (רש"י - בי"ד ניסן) או לשם חטאת,
5) שמעון אחי עזריה - הנשחט לשם קדושה הנמוכה מהן [יא: - ולא יחללו וכו' אשר ירימו - אבל בנמוך מתחללין],
6) בן עזאי יא: - עולה [הו"א עולה הוא, ק"ו מחטאת ומפסח, גמירי מע"ב זקנים]

אע"פ ששחט שלא לשמה יזרוק לשמה [סברא - לא יותר; כאשר נדרת נדבה - אם לא כמו שנדרתה, ונדבה אסור לשנות]

סתם זבחים לשמן עומדין אבל לא גירושין

רב - חטאת לשם חולין כשרה [דלא מינה לא מחריב (רש"י - לא חל) והו"ל סתם,
ולא יחלל את קדשי בנ"י - רק קדשים מחולל]

שרץ וכלי (ופיו למעלה) בתנור - אוכל שבכלי טהור [אם גם הפנימי חרס - דמינה מחריב וחוצץ ואינו "תוך", אם הפנימי כלי שטף - גזה"כ תוכו ולא תוך תוכו]

שרץ בתנור - מחיצה או כוורת פקוקה בקש לא חוצצין, ור"א מטהר (לרש"י בשניהם) [ק"ו ממת]

לשמה לכתחלה בזביחה [זבחי שלמים], בקבלה [המקריב את דם השלמים],
בהולכה [ושחט והקריבו = קבלה בלשון הולכה],
בזריקה [הזורק את דם שלמים, ר"ל י. - משחיטה וקבלה],
והוקשו כל הקרבנות [זאת התורה וכו']

בדיעבד כשרה [מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת - ואם לא - נדבה; ושחט אותה לחטאת; רב שישא בד"ר אידי - מכח לשמו (כשהוקדש) קאתי]

ומ"מ לא עלו לשם בעלים [מידי דהוה אקרבן לאחר מיתה; אם לא כאשר נדרת - נדבה (ואשם הוקש לשלמים [זאת התורה])]

לכתחלה לשם בעלים - זביחה [זבח תודת שלמיו - זבח לשם תודה - אם אינו ענין]

זריקה [ונרצה לו ולא על חבירו, כלל פרט וכלל (כמו קבלה)]

קבלה והולכה [יעשה, זבח שלמים, לה' - כפו"כ - אם אינו ענין לשינוי קודש, והוקשו כל הקרבנות [זאת התורה וכו']]

שחט תודה לשם שלמים עלו לבעלים [תודת שלמיו] ולא להיפך [אין שלמים קרויה תודה]

אשם שמתו או נתכפרו בעליה ועדיין לא ניתק (נמסר) לרועה פסול לעולה [אשם הוא בהוייתו]

ב' יורשין קרבן מנחת אביהן - קריבה [אין חסרון שותפות במנחה [נפש, קרבנו] דאינן בעלים לכפרה קבועה], ואין ממירין [מ"מ מתכפרים מקופיא (צפה) והוי שותפין]

ספק אם עולה מכפרת על עשה שלאחר הפרשה [לא כחטאת - דמכפרת על כמה עשה]

ואולי ב' שעירי עצרת (על עשה דטומאת מקדש) בהופרשו זאח"ז לב ב"ד מתנה דסכין מושכתן ומכפר על טומאה שאירע בינתיים

תמידין שלא הוצרכו - לחכמים נפדין תמימים , ור"ש חולק [מח' אי לב ב"ד מתנה (רש"י - 1) תמיד דאשתקד לקץ המזבח, 2) יפדה תמימים ושוב יקחו לתמיד)]

רש"י ב: - ו:

מחשבה פוסלת דוקא בדיבור

ר' יוסי - תנאי ב"ד דלא לימא לשמו - לרש"י - אלא סתם

אם לא נתן מותר השמן על ראש המצורע לר"ע פסול - וצריך להתחיל בבהונות

ר' יוחנן ב"נ - לרש"י - לוג אחר למתנות הראש

גמ' ז. - ט:

חזור לראש הדף

תודה (לרש"י - כל הזבחים) לשם תודת חבירו (שינוי קודש) - לרבה כשרה,

לרב חסדא לא עלו [זבח תודות שלמיו] אבל לשם תודה אחרת שלו כשרה

חטאת חלב לשם חטאת דם, לשם חטאת ע"ז כשרה [לחטאת]

מבוג ט: (לפי רבא לר"ש) - לשם חטאת נחשון, נזיר וכו' כשרה [זאת תורת החטאת - תורה אחת לכולן], לרב - פסולה [עולות נינהו]

לשם חטאת דטומאת מקדש - ספק [דומה - כרת, אבל בא בעולה ויורד]

לרב אחא בריה דרבא לרבא - פסולה אפי' לשם חטאת דם [אותה לחטאת - לשם אותה חטאת]

חטאת בשינוי בעלים למי שמחוייב עולה, חטאת נזיר או מצורע כשרה [וכפר עליו - ולא על חבירו - דומיא דידיה שמחויב כפרה]

למי שאינו מחוייב כלום - פסולה [חטאת מכפרת עשה מקופיא למי שלא נדר עולה, וכו"ע חייב "בעשה"]

ט: - למת כשרה [אין כפרה למתים]

למחוייב חטאת טומאת מקדש - ספק

רבה - שינוי בעלים לאחר מיתה כשרה [אין בעלים]

רב פנחס בד"ר אמי - יורש מביא אחרת [יורש הבעלים]

עולה הוי דורון אחר תשובה על מצות עשה

לשמה בפסח מעכב [למצוה - ועשית פסח, לעכב - זבח פסח הוא; למצוה - זאת התורה וכו' וביום צוותו וכו' קרבניהם - היקש לשלמים, לעכב - ועשית ושאר עבודות הוקשו בשלמים]

שינוי בעלים [למצוה - ואמרתם זבח פסח - אם אינו ענין, לעכב - זבח פסח הוא, ושאר עבודות הואיל וגלי גלי; למצוה - זאת התורה וכו' וביום צוותו, לעכב - זבח פסח]

לשמה בחטאת [שחיטה [ושחט אותה לחטאת], קבלה [ולקח מדם החטאת], זריקה [וכפר עליו מחטאתו], לעכב - ועשה את חטאתו (בנזיר), ועשה הכהן את החטאת (במצורע); היקש לשלמים מצוה והפסוקים לעכב]

שינוי בעלים [וכפר עליו ולא על חבירו - מחטאתו לעכב, ושאר עבודות מחטאתו דנזיר, וכפר על המטהר - הזה (במצורע), היקש לשלמים - לא חלקת]

שאר חטאות לעכב [בנין אב מחטאת חלב, נזיר, מצורע]

פסח שלא בזמנו שלא לשמה הוי שלמים [מן הצאן - לזבח שלמים, וכל עקירה הוי שלמים [דוחין לנאכלים לכהנים, לקדשים קלים כמותו], אם כבש, וזבחת פסח (לדבר הבא מן) צאן ובקר (1) עברה זמנו ושנתו, 2) עברה רק זמנו, 3) לא עברה)

רש"י ז. - ט.

לרש"י לר' זירא - לר"ש עולה מכפרת על עובר על עשה אפי' לאחר שחיטה

פסח קודם לזמנו (רש"י פסחים - אף אחר זמנו לכו"ע) לשם פסח פסול לגמרי -

לרש"י בתוס' - לא חזי למילתיה, רש"י כאן - בין הערבים

כל לשון ייתור אינו לכלל ופרט

"שלמים מחמת פסח" - לרש"י - חגיגת י"ד, רש"י פסחים - תמורת פסח

גמ' י. - יא:

חזור לראש הדף

ר' יוחנן, ר"נ - מחשבין מעבודה לעבודה שלא לשמה (לפסול), לזבחי מתים לאסור בהנאה [כפיגול, ק"ו משינוי בעלים דפוסל דוקא ע"מ לזרוק]
חוץ משחיטה לקבלה [פיגול, שינוי בעלים רק משחיטה לזריקה]

ר"ל, הו"א דרבה - אין מחשבין מעבודה לעבודה [רש"י - פיגול שאני דכך עיקר האיסור וזה דין באכילת המזבח, הזורק את דם השלמים (מיותר)]

אף לר"א דוקא חטאת דמו למעלה מחוט משא"כ אשם [מה הצד מעולה וחטאת עוף, המחטא אותה - דוקא חטאת למעלה]

דם חיצון שנכנס לפנים -

ר"ע - פסול תמיד [וכל], ר"א - חטאת ואשם [כחטאת כאשם],

חכמים - רק חטאת [אשם כשר - מה הצד מעולה ומנחת חוטא, דמה - ולא של אחר (והיקש לאשם - לטעון סמיכה)]

ר' יוחנן - ר"א כיוסף בן חוני [הוא לשם אחרים פסול וכן להיפך]

רבה, לגי' דר"ת אף ר' יוחנן - ר"א חולק באחרים לשם חטאת דכשר ורק לשם פסח פסול [ק"ו מפסח דוקא שמותרו שלמים, כפסח לשמה שלא בזמנו, פסחים סב: - פסח הוא - בהוייתו]

ספק לפי שמעון אחי עזריה בשחט לשם קדושה יותר גבוה אי מרצין ג"כ

רש"י יא.

בשאר ימות השנה קרבן לשם פסח לכו"ע כשרה

גמ' יא: - יד.

חזור לראש הדף

שחרית י"ד ניסן - פסח לשם שלמים - לר' יהושע כשר [כי"ג ניסן]
לבן בתירא פסול [ר' אלעזר - זמנו כל היום [בין ב' ערבים]; ר' יוחנן - הואיל ומקצת היום ראוי]

לר' יוחנן דשחרית י"ד פסול לשם שלמים וגם לשם פסח -
ר' אבהו - חייב להפריש אחר חצות שלא יהיה נדחה
אביי - הפרשה גם בבוקר [אין מחוסר זמן לבו ביום]
ר"פ - אפי' מאורתא [לילה לאו מחוסר זמן [שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה - ויקדש ליל ח']]

הפריש והורו ב"ד שמותר וחזרו - ר' יוחנן - נדחה קרבן זו מישראל

לשמן ושלא לשמן (לרש"י - בעבודה א', גמ' פסחים ס. - אולי שוחט ע"מ לזרוק שלא לשמה) פסול

לר"ש - הולכה שלא לשמה כשרה [רש"י - לא חשיב דאפשר לשחוט בצד המזבח]

ר' אלעזר - רק במקום שא"צ להלך (ריחק), רש"י למסקנא - ר"א כרבנן דר"ש

קבלה קיל מזריקה - אין מחשבת פיגול (לרש"י - שחט ע"מ לקבל למחר), בחוץ אין כרת, פסולין פטורין, אין מחשבת שינוי בעלים

פיגול = מחשב בשעת עבודה המעכבת [ואם האכל יאכל וכו' לא ירצה - דומיא דזריקה]
על דבר אכילת אדם או מזבח [האכל יאכל]

מחשב בשעת טבילת אצבע דחטאת פנימית -

ר"י בד"ר חייא - פיגול [פיגול נלמד מריבוי לכל הזבחים - כ"א כענינו, נלמד משלמים - שדבר שמעכב מפגל (הוי הולכה)] אבל לא בחטאת חיצונות [נאמר רק בלשון ולקח]

נתינת קומץ בכלי דמי לקבלה

גמ' יד. - טו:

חזור לראש הדף

ר"ש - הולכה שלא לשמה כשרה [(רש"י - לא חשיב) דאפשר לשחוט בצד המזבח]

חוץ: מחטאת פנימית [ע"כ יש הולכה [רש"י - לאו דרך ארץ לשחוט בהיכל]],
סילוק בזיכין (אא"כ סובר כר"י דרצפת העזרה כמזבח, ואולם כהיכל, ופתח האולם כאולם, והושטת יד בלי פסיעה ברגל לאו הולכה),
לגי' רש"י חטאת עוף ושוחט בצד המזבח [א"א לבטל "הולכתה" - הושטה (לשטמ"ק ברגל כשאפשר בהושטה)], וי"ג דכשרה [כולה צורך זריקה - ומחשבתו על הולכה]

הולכה בזר - לרב חסדא כשרה [ויזרקו הדם מידם], לרב ששת פסולה [שם רק עמדו],

רבה ורב יוסף - לרבנן פסולה [לרש"י - א"א לבטלה],
לר"ש כשרה [לאו עבודה - דאפשר לבטלה]

לר' אלעזר - אף לר"ש פסולה [רש"י - עבודה הוי, גמ' - ק"ו מהולכת אברים דלא מעכבא]

עולא א"ר יוחנן - הולכה בהושטת יד שלא ברגל לא שמה הולכה ופוסלת (רש"י - אפי' בזר)

וא"א לתקנה אא"כ ההושטה ריחקו ממזבח

ואיתותב - ויכול לתקנה ולחזור ולהוליך (אפי' היתה במחשבה הפוסלת או בזר (רש"י - חוץ משוחט בצד המזבח וחטאת עוף דעיקר הולכתה בכך))

זר שהוליך - מח' בני ר' חייא ור' ינאי אם אפשר לתקן

כהן שהוליך והחזיר, והוליכו זר - ר' שימי ב"א - תלוי במח' הנ"ל אם אפשר לקלקל,
רבא - לכו"ע פסולה [דהוי לצורך]

רבא - לרבנן דר"א קבל דם ונתרחקו ממזבח, מחשבה פוסלת בכל ההילוך בחזרה; לברייתא דאביי אף לר"א

רש"י יד. - יד:

אין פסול מחשבה בזיכין בהיכל - דכולו כשר לשלחן

שחיטה לאו עבודה - לרש"י - דכשרה בפסולים בכ"מ

עוד חומר לימוד
למסכת זבחים