גמ' ז: - ט.
גמ' ט: - יא.
גמ' יא. - יב.
גמ' יב. - יב:
גמ' יב: - יג.

גמ' ז: - ט.

חזור לראש הדף

גלות רק בהרג דרך ירידה [ויפל עליו] ואפי' לצורך עליה [או השליך] (עולה
ונשמט השליבה והרגה לר' יוחנן, ולכאורה תנאי חולקין - עליה היא)

שליבה שהתליע, לא מיהדק = ירידה

אין גלות:

1) מזיד [בר קטלא]

2) אומר מותר [רבא - בשגגה פרט לזה דקרוב למזיד, אביי ורב חסדא - אנוס הוא]

3) מתכוין להרוג בהמה, גוי, נפל - והרג את זה [בבלי דעת]

4) קרן זוית [בפתע (=בסמוך)], 5) שונא [בלא איבה], 6) מתכוין לצד שני [בלא צדיה]

7) חצר של בעה"ב [ביער - רשות לשניהם]

8) ונשל הברזל מעצו - חכמים - דוקא הברזל הרג [אם למקרא - ונשל], רבי - דוקא העץ המתבקע [הו"א אם למסורת - ונישל, ג"ש עץ דומיא ללמעלה - לכרות עץ]

כח כחו לרבי: זרק רגב > עץ החריות > אשכול ותמר נפל והרג

9) זורק לרה"ר, סותר כותלו [מזיד], 9) לאשפה שאינה עשויה ליפנות כלל [אנוס]

10) ר"א בן יעקב - הוציא ראשו אח"כ [ומצא - ולא ממציא עצמו]

11) אבא שאול - הכאה של מצוה (אב, רב, שליח ב"ד) [חטבת עצים תמיד רשות - וכאן חייב להכות, ואשר יבא את רעהו ביער - רשות]

אב גולה כשהכהו בלימוד אומנות שנייה

עבד וכותי שהרג, נהרג - גולין

גר תושב שהרג גר תושב דרך עלייה לרב חסדא נהרג, לרבא פטור [כישראל]

באומר מותר לרבא נהרג [קרוב למזיד [הנך מת - אבימלך, היה לו ללמוד (לעיין)]]
לרב חסדא פטור [אנוס]

אין גולין:

1) בן - לר"ש - [שגגת חנק לא ניתן לכפרה, מכה נפש פרט לאביו דחייב משום חבורה] לרבא - פרט לחבורה באביו דאינו גלי

2) גר תושב שנהרג [גוי], שהרג (רש"י לא סגי בגלות - נהרג) [למקלט לכם ולא לגרים] חוץ מגר תושב שהרג גר תושב [ולגר ולתושב תהיינה]

3) סומא לר"י [בלא ראות - מיעוט], לר"מ גולה [בלא ראות, בבלי דעת - מיעוט אחר מיעוט לרבות]

4) שונא נהרג לר' יוסי בר"י [כמועד (כמותרה)] וכן חבר

ר"ש - נשמט החבל אינו גולה (רש"י - ולא נהרג) [אולי לדעת],
נפסק החבל גולה לרבנן דרבי [כנשמט ברזל מקתו, ודאי שלא לדעת]

לרבי - לרש"י - תמיד אינו גולה

גמ' ט: - יא.

חזור לראש הדף

ערי מקלט דעבר הירדן אינן קולטות עד שנבחרו ג' בא"י אחר י"ד שנה [שש ערי מקלט תהיינה]

ג' ערי מקלט משולשין - כ"א 1/4 של א"י [שלשת]

מ"ב ערי מקלט - אביי - קולטות רק לדעת קליטה

ערי מקלט - עיירות בינוניות, מים, שווקים, במקום אוכלוסין, אין מוכרין כלי זיין ומצודה

לר' נחמיה - מגלין רבו, ישיבתו עמו [וחי - עביד ליה דתהוי חיותא]

ר' אלעזר - לא עיר שרובו רוצחים, בלי זקנים

לא ישנה לתלמיד שאינו הגון; דב"ת קולטין - כשעוסק, ממלאך המות; משה - מצוה שבאה לידי אקיימנה, נאה לבקי ללמד בהמון, האוהב ללמד/ללמוד בהמון - לו תבואה;
רגלינו עומדות במלחמה ע"י שעוסקין בתורה; טוב יום א' שדוד עוסק בתורה מאלף עולות שלמה; משל הקדמוני מרשעים יצא רשע - הקב"ה מזמין הורג במזיד ובשוגג לפונדק אחד; בדרך שרוצה לילך מוליכין אותו; דיבור לשון קשה

דרכים מכוונות זל"ז, "מקלט" על פרשת דרכים [תכין לך הדרך]

בדרך - ר"מ - הוא יפייס הגואל הדם, חכמים - ואף ב' ת"ח

גואל דם פטור כשהורגו [ולו אין משפט מות - כמ"ד דמדובר בגואל הדם]

ר' יוסי בר"י - כל רוצחין לערי מקלט ואח"כ ב"ד מחליטין [משמעות הפסוקים]

רבי - טעות למזיד ללכת שם

מח' רב אמי ורב אסי אם קליטת ערי מקלט, בן סורר ומורה, הבאת עגלה ערופה בעיר שאין זקנים [זקני העיר]

גמ' יא. - יב.

חזור לראש הדף

ס"ת שתפרו בפשתן - מח' ר"י ור"מ [הוקש כל התורה לתפילין - תורת ה' בפיך - למותר בפיך ומח' אי ג"כ הוקש להלכותיו (בגידין)], להל' פסול

מיתת כה"ג - אפי' בלי שמן המשחה, אפי' היה רק לזמן, לר"י - אף משוח מלחמה [יתורא - "כהן גדול", לר"י - "מות הכהן" ג"כ]

ספק אי בעי מיתת כל סוגי כה"ג

מת כה"ג מיד אחר גמר דין, פטור [ק"ו מיציאת הגולין - מיתתו מכפר ולא גלות]

נפסל כה"ג מיד - מח' ר' אמי ור' יצחק נפחא אי פטור [כמת (כשיטת ר' יהושע) או בטלה כהונה למפרע]

נגמר דינו בלי כה"ג, אינו יוצא לעולם [אשר משח אותו - זה שנמשח בימיו, הו"ל להתפלל שיזכה בדינו]

כה"ג שהרג, הרג כה"ג - אינו יוצא לעולם

היה להן לבקש רחמים על דורן; קללת חכם אפי' בחנם/על תנאי היא באה;

נידוי על תנאי צריך הפרה, עצמותיו דיהודה מגלגלין בארון עד שבקש משה רחמים

אשר נס שמה - שם דירתו בכל אופן, שם מיתתו וקבורתו, ואין קבורה ללויים [ולכל חייתם]

נגמר דינו ומת הרוצח - מוליכו שם [לשבת בארץ]

מת הוא ואח"כ כה"ג - מוליכו לאבותיו [ישוב אל ארץ אחוזתו]

מזבח קולט - רק גגו [מעם ולא מעל מזבחי] רק בביהמ"ק [מזבחי], אביי - רק כהן ועבודה בידו

ב' טעיות דיואב, ב' טעיות דשר של רומי

תחום ערי מקלט קולט אבל אסור לדור (אפי' במחילות) [וישב בה ולא בתחומה]

ורצח גואל הדם - כשיצא רוצח (אפי' בשוגג [גם יצא יצא] למ"ד לא דברה כלשון בנ"א) -

ריה"ג - מצוה עליו להורגו, ורשות לכל בנ"א להורגו

ר"ע - רשות לגואל הדם, וכל אדם (י"ג - אין) חייבין עליו

ר"א - אפי' גואל הדם נהרג עליו [עד עמדו...למשפט]

אביי, למ"ד לא דברה תורה כלשון בנ"א - יצא בשוגג, אסור להורגו

אב שהרג, בן בנו נעשה גואל הדם

גמ' יב. - יב:

חזור לראש הדף

אילן בגבול תחום ערי מקלט, בגבול ירושלים:

הו"א - מעשר שני בתר האדם [בחומה תלוי] ברוצח שדינן עיקר בתר נופו [בדירה תלוי [ישב]]

למסקנא - לרבנן - תמיד תלוי איפה האדם

לר"י - רבא - לחומרא - במע"ש תמיד בתר נופו לחייב פדייה, לאסור אכילה בלי פדייה

ברוצח - בתר נופו להציל (ולעלות בעיקרו שבפנים להגיע לרוצח
שבנוף שבחוץ מותר ולרבנן אסור)

רב אשי - ברוצח בין העיקר בין הנוף בפנים - כל האילן מציל

גמ' יב: - יג.

חזור לראש הדף

במדבר מחנה לויה קולטת [ה' אמר למשה - ושמתי לך מקום - במקומך]

לוי שהרג גולה מעיר לעיר

הרג בערי מקלט גולה לשכונה אחרת וכן לוי עירו קולטו [עיר מקלטו - שקלטו כבר]

לכבד רוצח - "אני רוצח" "אעפ"כ" [וזה דבר הרוצח]

ר"י - משלמים שכר (לרש"י - דירה) ללוים, ר"מ - לא

רב כהנא - מח' בשש [לכם - לקליטה, או לכל צרכיכם] אבל במ"ב לכו"ע חייב

רבא - מח' במ"ב [ועליהם תתנו - לקליטה, או לכל צרכיכם] אבל בשש לכו"ע פטור [לכל צרכיכם]

במיתת כה"ג - ר"י - אינו חוזר לגדולתו הקודמת [ישוב אל ארץ אחוזתו - ולא למה שהחזיקו - (וכן בעבד עברי)]

ר"מ - חוזר [ג"ש ישוב ישוב לעבד עברי [אל אחוזת אבותיו - חזקת אבותיו]]

עוד חומר לימוד
למסכת מכות