הלכה א' (מח: - נ:)
הלכה ב' (נ: - נג.)
הלכה ג' - ה' (נג. - נג:)
הלכה ו' - ח' (נד. - נד:)

הלכה א' (מח: - נ:)

חזור לראש הדף

אין חלק לעוה"ב: כופר בתחה"מ מן התורה, כופר בתורה משמים,
אפיקורוס ("הנך ספרים/רבנן"), פורק עול (אינו מחשיב התורה),
מיפר ברית (מושך ערלה), מגלה פנים בתורה (לעבור בפרהסיא)

לר"ע קורא בספר מינים ובן סירא, ולוחש פסוק על מכה ורוקק

לאבא שאול הוגה השם באותיותיו (ולא בשם א"ד)

נפרעין בעוה"ז מיעוטו עבירות, בעוה"ב רובו עבירות ולגי' ק"ע פורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים,
ומח' ר' יונה ור' יוסי בע"ז וג"ע

ובשוין הקב"ה מכריעו לזכות [נושא עון, תשלם לאיש כמעשהו, ורב חסד]

הקב"ה משמר מי ששומר עצמו ג"פ מחטא אא"כ ישוב מצדקתו במזיד;

בשביל ישראל הקב"ה נעשה שכחן לעון

חילוקי כפרה לראב"ע ור' ישמעאל ור"ע:

למ"ע תשובה מיד, לל"ת גם יו"כ, כריתות ומיתות ב"ד במזיד גם יסורין מכפרין מחצה,
חילול ה' תשובה ויו"כ שליש יסורים שליש ומיתה שליש

לחכמים שעיר המשתלח מכפר על הכל ואם לא הביאו - יו"כ מכפר בסופו
ובזה"ז לר' זעירא יו"כ מכפר והולך כל היום, ולר' חנינה בסוף

דבר ה' בזה - אפי' מזלזל בפסוק אחד, תורה במקום טינוף (אף באינו ראוהו);

אין עוה"ב לאחז ומלכי ישראל הרשעים; אחז בוש וברח למקום טומאה שלא יוכיחוהו הנביא; זרע (רשע) שבין ב' צדיקים (אביו ובנו) נמלט; אין לבקש שכר מצוה מיד;

זכות אבות נשאר לבניהם - עד יואחז/הושע/אליהו/חזקיהו/לעולם; ברית כרותה לשבטים; כשזכות אבות ואמהות נתמוטטו הידבקו בחסד

פקר בדבר אחד כפקר בכל התורה; קורח עשיר ואפיקורוס; וירדו חיים שאולה - אף שמותיהם משטרות ומחט שאולה; משה וחנה התפללו עליהם; דברי חכמים כדרבונות (מסורה, דרבן ליצה"ר) וכמסמרות נטועים וכו'; השומע דבר תורה מקטן והנאך יהו כשומע מפי הגבורה

מח' כמה מסמרות לנוי צריכים להתיר יצאה בשבת בסנדל המסומר

סכין ומדיחין מנעל בשבת ולא בחדשים (אבל סכין רגלו ונועלו), ולא מגרדין

לת"ק לא יתעגל קטיבליא של עור ע"ג שיש שסך, ורשב"ג מתיר

לא ילבש מנעלים חדשים בשבת אא"כ ילך בה מבעוד יום

הלכה ב' (נ: - נג.)

חזור לראש הדף

אין עוה"ב לאחאב ירבעם ומנשה (לר"י יש למנשה), בלעם ודואג אחיתופל וגיחזי

לדורשי רשומות יש להם עוה"ב (חוץ מבלעם) והקב"ה יעשה דואג ואחיתופל ודוד ריעים זל"ז

י"ג עגלים עשו ישראל במדבר - א' לכל שבט וא' כולל לכולן; ר' לוי דרש גנאי אחאב ובא בחלום שידרוש שאיזבל הסתה; הקב"ה לאליהו - לך לנחם חיאל על מיתת בניו (על שבנה יריחו) ואם ידברו להכעיסני כל מה שתגזור (עצירת גשם) אקיים, ואחאב חזר בתשובה;

אחז בנה כסא בעזרה וביטל ביה"כ וביהמ"ד - אם אין גדיים אין תישים - אם אין קטנים... אין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל; חזקיה נשא בת ישעיה, ניצולין מגזירת מיתה ע"י תפלה צדקה ותשובה, חזקיה התפלל ודרש ק"ו מרחב/שונמית/ביהמ"ק/ קירות לבו;

מנשה צוה לנסור ארז שבלע ישעיהו ששקול כמשה; הקב"ה חתר מתחת כסא הכבוד לשמוע תחינת מנשה והשיבו לירושלים ברוח;

עצת בלעם - זנות פעור ולהינזר מתורת משה; א"א לפרוש מפעור בלא נפשות; כל שופט הרג ב' עובדי פעור - 157200; ו' ניסים לפנחס; הרגו בלעם על חלליהם;

דואג כעס על נוב ששאלו הלכה לדוד בפניו והרג פ"ה הראוים להיות כה"ג;

אחיתופל אמר לזבוח ולא אמר בכתף ישאו, העמיד התהום, והתחנק מקללת דוד; עצתו כאורים ותומים; צוה בניו - לא למרוד במלכות בית דוד ולא ישאו ויתנו עם מי שהשעה משחקת ובעצרת ברורה זרעו חטים;

גיחזי עינו צרה, ופרוץ בעריות, וכופר בתחיית המתים; הוא וג' בניו מצורעים בקללת אלישע והלך אלישע לדמשק לקרבו ולא הועיל, מכאן שדוחים בשמאל ומקרבין בימין;

נמנו לצרף שלמה לאלו שאין להם עוה"ב עד שהשתטח דוד/יצא אש מקדש הקדשים

הלכה ג' - ה' (נג. - נג:)

חזור לראש הדף

אין עוה"ב: דור המבול - לת"ק ור"י דברייתא וריב"ל אין עומדין בדין [לא שמעו גערת נח],
לק"ע לר' נחמיה ור"ש דברייתא יש דין בתחיית המתים
דור הפלגה - ויש דין
אנשי סדום - לת"ק יש דין, ולר' נחמיה אין דין
לר"ע דור המדבר ועדת קרח ועשרת השבטים - ואין דין,
ור"א ותנאים חולקים - יש להם תקנה לעוה"ב
עדת יוחנן בן קרח (פ"מ - שירדו למצרים ולא שמעו לירמיה) - ביטלו מילה ומצות, ממזרים

טיפות מבול מרתיחות בגיהנם; י"ב חודש גיהנם - חכך בפיהם, מכניסן לאור ואומרין הוי הוי ואח"כ לשלג ואומרים ווי ווי; אנשי סדום רעים אלו לאלו וחטאים בג"ע ע"ז ושפיכת דמים; נשבעתי באפי - וחוזרני; ובאו האובדים (י' שבטים) והנדחים (דור המדבר);
ויאבדו מתוך הקהל - כאבידה שסופה להתבקש; אנטונינוס בראש כל גירי צדק, וי"א לא נתגייר;
רבי הקדוש שלא הביט במילתו, נחום איש קדוש קדושים שלא הביט בצורת מטבע;
גלו ישראל משנעשו כ"ד כיתות של מינים; ג' גלויות לי' שבטים (לפנים מסנבטיון, בצד אנטוכיא, ענן כיסה אותם (ק"ע - אחרי הרי חושך)), וג' לראובן גד וחצי מנשה (לגי' ק"ע יהודה ובנימין)

הלכה ו' - ח' (נד. - נד:)

חזור לראש הדף

עיר הנדחת: אין עוה"ב (ק"ע - אא"כ נעשה דינם),
דוקא במדיחיה מהעיר ומאותו שבט, יודח רוב אנשים, ב' עדים והתראה לכ"א ,
עיר בינוני (לר"מ ה' עד י' ולגי' ק"ע י' עד ק', לר"י ק' עד רוב שבט)

ב' שהדיחו ב' שהדיחו אחרים - ספק אם נכללין (לפ"מ הראשונים, לק"ע השניים) בעונש ומנין רוב

שיירא של חמרין וגמלין מצטרפין ליושבי עיר, וספק אם גר תושב (לק"ע) מצטרף

ספק אם בעלי חיים בביברים ועוף שטס למעלה מי"ט בכלל שלל העיר

נכסי צדיקים שבתוך העיר נשרפים [גרמו שידורו עם רשעים] (ולא שיער נשים (לפ"מ פיאה נכרית), ורידב"ז חולק), ושל רשעים אף מחוצה לה נשרפים

לאו שלל: בהמת בכור ומעשר בעלי מום [בהמתה], הקדש בדק הבית ותרומה ומע"ש וכתבי קודש
[שללה - ולא שלל שמים] (תרומה ביד כהן תרקב, מע"ש וכתבי קודש יגנזו)

קדשי עיר הנדחת תמימים לר' יוחנן אין מועלין [ק"ע ורידב"ז - ימותו דהוי זבח רשעים] ,

לר"ל מועלין (לק"ע יסתאבו ויפדו, לרידב"ז ופ"מ כונסן לכיפה) [כקדשי מומר]

עידי שור הנסקל, עבד למיתה, ועיר הנדחת שנמצאו זוממין - לר' יוחנן הפקר, לר"ל יאוש בטעות

עושין לעיר הנדחת רחבה בתוכה אם אין

לא תבנה עוד - לר"ע נעשית גנות ופרדסים, וריה"ג חולק

דין בעיר הנדחת כעולה לה'; איבוד רשעים מסלק חרון אף; המטה חבירו לדרך רעה חייב מיתה

ר"ש בן אלעזר - חיאל בנה עיר אחרת וקראו יריחו ונענש [את העיר הזאת את יריחו]
לק"ע לסתמא דתוספתא ור' יוסי ור' יהושע בן קרחה הגזירה רק על הבונה יריחו
וקראו יריחו [את העיר הזאת את יריחו]

ומשנבנית מותר לישב בה

מותר לחזור למצרים לסחורה ולכיבוש [לא תוסיפון לשוב בדרך הזה - לישיבה]

עוד חומר לימוד
למסכת סנהדרין