הלכה א' - ד' (יג: - יד:)
הלכה ה' (יד: - טז:)
הלכה ו' - ז' (טז: - יז:)
הלכה ח' - י' (יז: - כ.)
הלכה י"א - י"ב (יט: - כ:)

הלכה א' - ד' (יג: - יד:)

חזור לראש הדף

דיני ממונות זה וזה בורר דיין א' [מרדף זכותו] ולר"מ שניהם בוררין שלישי [הסכמת שניהם]

לרבנן הדיינין בוררין שלישי [ק"ע - כ"א ע"י דעת אחרת; פ"מ - קשה שיסכימו שניהם;
רידב"ז - דיין בוחר מי יושב עמו]
ואם מת אחד - לק"ע הדיינים בוררין, לרידב"ז בעל דין שביררו, לפ"מ שני בעלי דין

לר"מ יכול לפסול דיין של חבירו שאינו קבוע ולא דיין שלו

ר"ל - רק דיין ערכאות שבסוריא, לר' יוחנן אף מומחה בב"ד הרחוק הרבה

לר"מ יכול לפסול עדות של זה - לר"ל רק עד אחד, לר' יוחנן כשיש יותר מב' עדים,
ר' זירא - רק בצירוף עוד מערער

עד פסול רק משהכריזו עליו בב"ד ולהבא

באחד אמר איני ידוע יכולים כ"א להוסיף עוד דיין עד שקנו מידן,
לפ"מ ג' מזכים וב' אינם יודעים הוי כגמר דין

קיבל עליו בפני ג' נאמן עלי קרוב או ג' רועי בקר - לר"מ יכול לחזור, לחכמים לא

מח' במחול לך אבל באתן לך לכו"ע יכול לחזור, לר' יוחנן מ"מ מחלוקת,
לר' חייה בר בא באתן לך לכו"ע אינו חוזר [ק"ע - כהודאה דיודע שיחייבוהו]

ציערו עד שקיבל עליו דיין - יכול לחזור

השבע לי בחיי ראשך או בבגד זה (פ"מ) - לר"מ יכול לחזור, לחכמים לא

הלכה ה' (יד: - טז:)

חזור לראש הדף

פסולין לדון ולהעיד (לר"י רק כשאין להן אומנות אחרת):

1) משחק בקוביא (עד שישבר פסיפסים וחוזר)

2) מלוה ולוה ברבית (עד שיקרע שטרותיו וחוזר)

3) מפריחי יונים (עד שישבר דפים שמזרזן וחוזר)

4) סוחרי שביעית (עד שחוזר שמיטה א'/לר' יוסי ב' שמיטות, ר' נחמי' - ויחזור רווחיו לעניים)

לר"י כשאין לו אומנות אחרת - לק"ע לר' חייה בשביעית, לברייתא ולהל' אף בשאר שנים, לרידב"ז לר' חייה כשר כשיש מלאכה אחרת וגם עוסק במלאכתו, לברייתא או או

5) עבדים

6) רועי בהמה דקה וחשודים על הממון

גזלן דרבנן פסול לעדות ממון, ולר"א אף לנפשות

לפ"מ עדות החודש כנפשות, לק"ע לר' יוסי כממון ולר' חונא כנפשות

לק"ע ולרידב"ז לר' חונא אשה וגזלן דרבנן כשרין לעדות דאו' דממונות לרבנן דר"א

עד שהוזם על ממון לר' יוסי כשר לנפשות (כרבנן), ור"מ חולק (כר"א)

התיר ר' ינאי חרישה ראשונה בשביעית משום גזירות מס המלך [אף בפרהסיא אין יהרג ואל יעבור כשאין כוונתם להעבירן על הדת]

גוי אינו מצווה על קידוש ה' [ונקדשתי בתוך בני ישראל, יסלח ה' לעבדך (אלישע הודה לנעמן שישתחוה לע"ז)]

טייב שדהו בשביעית אסור לזורעה במוצאי שביעית -
לר' יוסי אף בזה"ז (שביעית דרבנן), לר' ירמיה בטלה הגזירה (לק"ע - מחמת אונס)

לר' ירמי' בעל השדה זוכה בפירות שביעית משיתנם לכליו, לר' יוסי לא זכה [טעה וחשב שהן שלו]

הלכה ו' - ז' (טז: - יז:)

חזור לראש הדף

פסול קרובים [לא יומתו אבות על בנים וכו']:

ראשון בראשון (אח - אחות), שני בראשון (דוד), שני בשני (בן דוד), שלישי בשני,
ובעל כאשתו

חורגו ואשתו/בעלה (אבל בנו וחתנו יעיד), שלישי בראשון ולהיפך (וספק באשתו/בעלה),

ר' יוסי למשנה ראשונה - רק הראוי ליורשו (ולא קרובי האם או בן גיסו)

קרוב ונתרחק קודם שראה כשר, ר"י (רב להל') פוסל כשיש לו בנים ממנה

אף חתן חתנו של בעל אחות אביו/אמו פסול

חורג אחותו כשר

לר' יוחנן שני בשלישי מעיד, לר"ל רק בדיעבד

לר"י אוהב בימי המשתה ושונא שלא דיבר עמו ג' ימים פסול, וחכמים חולקים

הלכה ח' - י' (יז: - כ.)

חזור לראש הדף

בדיקת עדים - מאיימים, בודקים הגדול לבד, השני, נושאין ונותנין,
מכניסין העדים לת"ק דר' נתן (ק"ע) ויעמדו בעלי דין [ועמדו וכו' אשר יהיה להם הריב] והגדול שבדיינין אומר ההכרעה

עדי הודאה רק כשהודה בפניהם או מתכוין למסור עדות (אתם עדי) ולא בעדים שהסתירו עצמן

התובע (ויבמה) פותח ראשון [מי בעל דברים יגש] והמוצא מחברו עליו הראיה [יגש אליכם - ראיותיו]

לר' סימון הדיין חוזר טענותיהן [ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי וכו'], ור' ינאי חולק

דיין לא יאמר לבעל דין לקבל עליו עד אחד

רב הונא היה פותח לבעל דין קצת בזכות [פתח פיך לאלם]

ב' שעירי יו"כ, כבשי תמיד, מצפרי מצורע, חצוצרות בעינן שוין [שני]

נשים וקטנים אין מעידין או דנים [ג"ש שני שני מאלדד ומידד]

לא יכבד בעל דין אחד יותר [שני האנשים]

לגי' ירושלמי יומא פ"ו הנידונין יעמדו בשעת קבלת עדות

נידונים עדים ודיינים לא יהיו קרובים זה לזה [לא יומתו אבות וכו' ולא בנים על אבותם; אחד גורם הריגת שני; ושפטו העדה וכו' ובין גואל הדם - ולא הם גואל הדם]

אין קרבן שבועת העדות לקרובים (וספק בקרבן שבועת ביטוי), פסולי עדות , חוץ לב"ד [אם לא יגיד - לחייבו ממון], לעד אחד (ואין שבועת ביטוי דראוי לשבועת עדות ע"י צירוף) אפי' קבלוהו עליהם כשנים [והוא עד - הראוי להוציא ממון מן התורה]

כפר בפקדון ובאמת נאנס - אין שבועת הפקדון

לר' יוחנן אין שבועת ביטוי [מצווה להפיסו - ושבועת ביטוי ע"פ עצמו], ורב חולק [שיקר מרצונו]

לת"ק העדים צריכים לראות ביחד, חוץ מעדות בכורה, חזקת ג' שנים, ב' שערות

לר' יהושע בן קרחה אף בזה אחר זה

ב' עדים על שערה אחת בגבו וב' על שערה בכריסו - מח' רב אסי בר' בון ורב הושעיה ב"ר שמי אי הוי חצי דבר או לא [שמא נשרו וראו כל מה שיש]

עד אחד על ב' שערות בגבו וע"א על ב' בכריסו -
לר' בא כשר, לר' חגי פסול [חצי עדות], לר' יוסי ור' יודן מח' ת"ק ור' יהושע בן קרחה

לת"ק שומעין עדים רק בבאו בב"א, לר' נתן ור' יהושע בן קרחה אף בזה אחר זה

בעל דין שלא בא - מקבלים עדים שלא בפניו ופוסקים, ויכול לערער

יורש אינו יכול להוציא ספרים מא"י לחו"ל אא"כ התנה המוריש להוציא

לר' יוחנן דיין מן המיעוט יכתוב פסקו כמו הרוב [שלא יאמר לא הניחו לו],

ור"ל חולק [שלא יאמרו אף הוא טעה]

יוסיפו דיינין כנגד האומר איני יודע, לק"ע לר' יוחנן ור"ל מ"מ אפשר להוסיף דיינים אחרי גמר דין,
ור' אושעיה חולק

לרידב"ז - לר' אושעיה מוסיפין בדיני ממונות דיין אחד כדי שיכריע,
לר' יוחנן ולר"ל שנים שנים עד ע"א

הלכה י"א - י"ב (יט: - כ:)

חזור לראש הדף

ע"י ראיה (מצא שטרו) סותר את הדין

לת"ק יכולים לומר הבא ראיותיך עד ל' יום, ורשב"ג חולק אא"כ בטל/יכפור (אין לי) ראיותיו

"הבא עדים/ראיה", "אין לי" - לרשב"ג יכול להביא אח"כ אא"כ ידע בהן קודם, ויש מ"ד אפי' ידע

שטר עם הנפק - מח' אליבא דשמואל אם צריך לקיים העדים או הדיינים או די בקיום ע"א ודיין א'

עוד חומר לימוד
למסכת סנהדרין