הלכה א' (א. - ג.)
הלכה ב' (ג. - ו.)
המשך הלכה ב' (ו. - ז.)
הלכה ג' (ז. - ח.)
הלכה ד' (ח. - ט:)

הלכה א' (א. - ג.)

חזור לראש הדף

ב"ד של ג' [ר' יאשי' - ג"פ אלהים, ר"י - ב"פ ואין ב"ד שקול]:

1) הלוואות (הדיוטות)

2) חבלות וגזילות (מומחין)

3) קנסות, חוץ ממוציא שם רע לחכמים דר"מ [יש נפשות]

ממונות בב"ד של ה' לרבי [אשר ירשיעון (2) ק"ע - עד האלהים (עוד 2) ואין ב"ד שקול]
ולתני ר' חזקיה [הטיית רוב בשנים [דומיא דעדים] ואין ב"ד שקול]

לק"ע רשב"י - די לדיין שידע הדינים המפורשים בתורה [ואלה המשפטים]

בעלי דין עומדין לפני ה'; ניטלו דיני נפשות מ' שנה לפני החורבן, ודיני ממונות בימי שמעון בן שטח (לגי' ק"ע רשב"י); הקב"ה נמלך בב"ד של מעלה; חותמו אמת [אלקים חיים ומלך עולם,
אני ראשון ואחרון ומבלעדי אין אלקים]

לשמואל ב' שדנו דיניהם דין,

לר' יוחנן ור"ל אין דיניהם דין אלא לפשרה לרשב"ג, ובקיבלו עלייהו דן אף יחידי

קיבלו עלייהו א' ואמרו לדון דין תורה וטעה בשיקול הדעת דינו דין וישלם מביתו [הגיס דעתו לדון יחידי] ובטעה בדבר משנה אין דינו דין

מומחה יחידי שכפה ודן דינו דין

תלמיד חבר מצטרף לדון אבל לא תלמיד

דיין ועד נוטלין שכר בטלה, ובנטל יותר דיניו בטלין

טימא כהן משלם לו ההפרש בין תרומה לחולין

ר"א בן ריה"ג - משבאו לדין אסור לדיינים לבצוע (פשרה),

לר' יהושע בן קרחה ור' אבהו מצוה לבצוע [אמת (שיש בו) משפט שלום],
ר' שמעון בן מנסיא - לפני ששמע הדיין ויודע לאן הדין נוטה

פשרה צריכה הכרעת הדעת (אסור להטותה)

דיין ששמע דבריהן חייב לזקק להם [לא תגורו]

הרואה דיין טועה אסור לשתוק [לא תגורו]

דנין ומעידין לפני מי שאמר והיה העולם; עיוות הדין - עלי לשלם לו וליפרע מהדיין

מוציא שם רע בכ"ג, ולר"מ דין הממון בג' - לר' מנא להפסיד כתובתה, לר' יוסי ב"ר בון לקנס ומלקות לבעל [מח' אם סקילה ומלקות וקנס דין א' או ב' דינים]

לגי' רידב"ז לר' מנא לכו"ע קנס ומלקות בג' [ב' דינים לב' בנ"א]

לגי' ק"ע לר' יוסי ב"ר בון לכו"ע מפסדת כתובתה בג'

שור שהמית - דין כופר לר"מ לק"ע בג', לפ"מ בכ"ג [ממון וגזה"כ שנסקל בכ"ג (לק"ע - ב' דינים; אין לך אלא חידושו; לפ"מ - גזה"כ על הכל)]

הלכה ב' (ג. - ו.)

חזור לראש הדף

ב"ד של ג': 4) מלקות לת"ק, כ"ג לר' ישמעאל [פעמים מת ממכותיו]

5) חישוב עיבור החודש, עיבור השנה (לרשב"ג מתחילין (אם לישב) בג', נושא ונותן בה', גומרין בז' לכתחלה [כנגד ברכת כהנים, כנגד שומרי הסף ורואי פני המלך]

סנהדרין גדולה לר"י ור' יונתן בשבעים [שריה, צפניה, ז' רואי המלך, ששים מעם הארץ, וסריס א']
לרבנן ע"א [ג' שומרי הסף, ז' רואי המלך וכו']

קידוש החודש ביום ל' בג', לשמואל בעשרה

חבר מצטרף לקידוש החודש, אבל עיבור שנה בעי זקנים

אין עד המעיד נעשה דיין ומח' תנאים אם עד הרואה נעשה דיין כשראו הרוג או החודש

מקודש החודש = מקויים העדות [וקדשתם את שנת החמישים - שנים ולא חדשים]

לקידוש ולעיבור החודש מתחילין מגדול הב"ד, והרגיל יותר נכנס ראשון

לעיבור השנה מתחילין מן הצד והמנוי תחלה נכנס ראשון

בעיבור שנה צ"ל "שהוסיפו לה חכמים ל' יום"

רב כהנא האריך בתפלה [בית עלי מתכפר בתפלה]; גם ב"ד של מעלה מקדשין; עקרו עיבור השנה מיהודה לגליל (חוץ מסימן שנתעברה) משום עין הרע לבית רבי; עיר בעלת בשבט יהודה ודן; אין מעברין בלוד [גסי רוח ומעוטי תורה]

ב"ד מעברין שנה על פי סברת רועי בקר אם הסכימו לטעם אחד

מעברין שנה על בישול בב' ארצות (יהודה/גליל/עבר הירדן) של תבואה, פירות, איחור תקופת ניסן/תשרי - ולכתחלה ב' סיבות או א' עם סעד של גידול גדיים/קינין/טלאים

מעברין על התקופה אם נופלת -

לק"ע לת"ק בי"ז תשרי, לר"י בכ"ב תשרי [חג האסיף תקופת השנה - מח' אם כל החג או אף מקצתו] או י"ז ניסן [שמור את חודש האביב להקרבת העומר], לר' יוסי ט"ז ניסן או תשרי

לפ"מ - לת"ק מח' אם ט"ז או ט"ו ניסן, לר"י כ"ב תשרי

מעברין כ"ט או ל' יום

לכתחלה אין מעברין בשני רעבון, שביעית או מוצאי שביעית עד שהתיר רבי להביא ירק מחו"ל

לת"ק מעברין מפני רוב ציבור טמאין, לר' יוסי אין מעברין [מח' אם טעה חזקיהו בטומאת מת (גולגולת ארנן היבוסי) או ע"ז או שדחה רוב לפסח שני או שעיבר בר"ח ניסן]

חזקיהו לא השלים ביעור הטומאה; גרר עצמות אביו וכיתת נחש נחושת וגנז רפואות והודו לו, סתם מי גיחון וקיצץ דלתות היכל ועיבר בניסן ולא הודו

מפני הדוחק מעברין אדר מיד אחר ר"ה

לא נתעבר ר"ח ניסן ותשרי

מקדשין חודש רק ביון ל' ול"א [אותם בזמנם אלה הן מועדי]

מעברין השנה לבני גולה שהגיעו לנהר פרת ולא יגיעו לירושלים בזמן [(יעשו כל) בני ישראל מועדי]

לכתחלה מעברין השנה ביהודה ובדיעבד (לחנינה איש אונו - כשא"א ביהודה) בגליל ולא בחו"ל [כי מציון תצא] אא"כ אי אפשר בא"י

חנניה בן אחי ר' יהושע עיבר בחו"ל ורבי וכו' ור"י בן בתירה לא הסכימו; חביביה עלי כת קטנה שבא"י מסנהדרין גדולה שבחו"ל; מח' אם החרש והמסגר ת"ח או שרים; נ"מ בעדות החודש לממונות ונפשות; ב"ד שעיברו הבתולין של בת ג' חוזרין

המשך הלכה ב' (ו. - ז.)

חזור לראש הדף

ב"ד של ג':

6) סמיכה על העלם דבר לר"ש [וסמכו ואין ב"ד שקול], לר"י ה' [וסמכו זקני ואין ב"ד שקול]

7) סמיכה למינוי, וגם צריך דעת נשיא

8) מדידת עגלה ערופה לר"ש [זקניך ואין ב"ד שקול], ולר"י בה' [זקניך ושופטיך ואין ב"ד שקול], לר"א בן יעקב ב"ד הגדול [זקניך] ומלך וכה"ג [ושפטיך]

9) חליצה ומיאון

10) שומא לרבעי ומע"ש והקדש ועבדים

11) ערכין מטלטלין (ר"י - וא' מהם כהן), קרקעות ודמי אדם בן חורין - ט' וכהן

ר"ע לר"ש - דייך שאני ובוראך מכירין כוחך

פדיון הקדש ביותר על דמיו מהני [מרבה בהקדשו (אא"כ אמר שטעה)] משא"כ מעשר שני

לא הוסיף חומש בהקדש פדוי [יש לו תובעין ולא יפשע] משא"כ מעשר שני

ערכי עלי או דמי שדי עלי ומסדרו מקרקע - שמין בעשרה ואינו משלים כשיעשיר,
הרי עלי מנה להקדש - שמין בג' ומשלים כשיעשיר

אין מכריזין על מכירת עבדים [יברחו] שטרות ומטלטלין [יגנבו]

מודו רבנן לרשב"ג כשיש הכרזה דאפי' ביותר/פחות משתות המקח קיים

ב"ד של כ"ג:

1) לדיני נפשות [ושפטו העדה והצילו העדה = 20 ועוד 2 לחובה [לא תהיה אחרי רבים לרעות] ואין ב"ד שקול]

2) לחכמים דר"מ מוציא שם רע [יש נפשות]

3) לר' ישמעאל מלקות

4) רובע ונרבע

5) שור הנסקל ובדרישה וחקירה [וגם בעליו יומת - כמיתת בעלים] אבל כופר בג'

6) הזאב והארי וכו' שהמיתו, לר"א הקודם להרגן זכה (לר"ע רק בנחש)

הלכה ג' (ז. - ח.)

חזור לראש הדף

ב"ד של ע"א [ע' איש מזקני ישראל ומשה על גביהן] (לר"י ע'):

1) לר' מתניה - בנשיא שבט למיתת ב"ד [כל הדבר הגדול],

לר' אליעזר - במחלוקת נחלה בין שבטים

2) נביא שקר [ג"ש זדון זדון/דיבור דיבור מזקן ממרא]

3) כה"ג למִיתָה 4) השקאת סוטה, 5) זקן ממרא, 6) מלחמת רשות

7) הוספה על ירושלים ועזרה [לדוד אביהו - שאל אביך וכו'; אספה לי שבעים איש] ואורים ותומים (מח') [אשר נראה] ומלך ונביא [ויעל דוד בדבר גד; ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות - משה ואהרן (או"ת)]

8) מינוי סנהדרין קטנה לשבטים

9) עיר הנדחת

מקיפין בב' לחמי תודות [ותהלוכות] להוסיף על ירושלים - מח' אם זו אחר זו והראשונה מקדשה ונשרפת [נפסלה ביוצא] והשניה נאכלת, או זו כנגד זו ועל פי נביא הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת [מח' בפי' ההולכת ממול]

ומקיפין במנחת מאפה (ק"ע - חביתי כה"ג) ביום חול להוסיף על העזרה

בבית שני מח' ר' יוחנן ור"ל אם בונין ואח"כ מקדישין [קדושה ראשונה בטלה (ותודות וכו' לא מעכבין)], או מקדישין ואח"כ בונין [קידשה לעת"ל וקידוש עזרא רק לזכר]

ב' ביצעין (מים) בהר הזתים ועליונה לא נתקדשה לגמרי [בלי מלך ואורים ותומים] - חברים אינם אוכלין מע"ש בתחתונה [אטו עליונה] אלא קדשים קלים [מצוה], וע"ה נהגו כך בעליונה

אין עושין עיר הנדחת בסְפר (גבול חו"ל), שלש יחד, או שנים (לכתחלה; סמוכות; מפוזרות) [אויבים]

הלכה ד' (ח. - ט:)

חזור לראש הדף

דבר שבקדושה בעשרה [ג"ש עדה עדה ממרגלים; תוך תוך; בנ"י בנ"י מבני יעקב]

בראשונה לא היתה מחלוקת - אם ב"ד שבעירו לא שמעו, הוא ומופלא שלהן שאלו בב"ד הסמוך > ב"ד שבהר הבית > שבחיל > לשכת הגזית > עמדו על המנין; מושיבין חכם עניו וכו' תחלה בב"ד שבהר הבית; סנהדרין בלשכת הגזית מתמיד של שחר עד של בין הערבים, בשבת ויו"ט בביהמ"ד שבהר הבית, נשיא באמצע חצי עיגול; לכה"פ כ"ג; 78600 שופטי ישראל

ב"ד של כ"ג בעיר של 120 לת"ק [ג' שורות של 23 ובטלנים וכו']

לר' נחמי' 230 [כ"ג שרי עשרות]

לרבי 278 [כ"ג לי"ב שבטים ואחד על גביהן ואחד על גביהן]

ניסים בפתקים של 273 בכורים הנפדין בה' שקלים וב' שאינם בע' זקנים - שעלו זאח"ז באמצע או שהוסיפו ונשארו 273 פתקי בן לוי/ב' פתקי זקן בסוף; משה רבינו גזבר נאמן שהמנה של קודש כפול הוא

עוד חומר לימוד
למסכת סנהדרין