גמ' פד: - פה:
גמ' פה: - צ.

גמ' פד: - פה:

חזור לראש הדף

חנק: 1) מכה אביו ואמו ועשה חבורה [מכה נפש בהמה - אם אינו ענין]

חוץ: מלרפואה [רב מתנה - ואהבת לרעך כמוך, רב דימי בר חיננא - היקש למכה בהמה] (לרב ומר בריה דרבינא אסור אפי' בחשש שגגת מיתה),

לרב ששת - שליח ב"ד למלקות ולקלל [כבוד שמים עדיף], להל' אסור, חוץ ממסית

לאחר מיתה [רש"י - אין חבורה דליכא נפש]

אין חוששין שבת לשגגת חבורה [אין סקילה - מקלקל, לר"ש - מלאכה שאצל"ג]

לרב ששת - הכה וקילל יוצא ליהרג שעשה תשובה פטור [בעמך - במקוים - והוקש הכאה לקללה] חוץ מבנו [כמו אחר מיתה]

מקלל או"א אחר מיתה בסקילה [אביו ואמו קלל, ומקלל אביו]

תנאים דברייתא - מכה מי שאינו עושה מעשה עמך חייב [לא מקשינן לקללה] (דלא כמשנתנו)

גמ' פה: - צ.

חזור לראש הדף

חנק: 2) גונב נפש מישראל והכניסו לרשותו [רש"י - ונמצא בידו] וישתמש בו [והתעמר] (לר"י שוה פרוטה) ומכרו לרחוקים (ר"ש) [מאחיו]

ספק אי סמיכה עליו, עומד בפני רוח הוי דרך עימור (שמוש)

פטור בגנב בנו או תלמידו לחכמים דר' ישמעאל בריב"ב [ונמצא בידו - ולא מצוי], עבד [ספרי - ההוא, ר"י - מאחיו, חכמים - בנ"י], 1/2 עבד 1/2 בן חורין לחכמים דר"י [מבנ"י]

עידי גניבה בלבד שהוזמו -
חזקי' - לוקין ואם באים עידי מכירה אינן נהרגין [לחודא קיימא - באים להלקותו],
ר' יוחנן - אינן לוקין ואם באים עידי מכירה נהרגין [גניבה תחלת מכירה - רש"י - והוי ניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכרבנן דר"ע דנקטל על חצי דבר]

עידי מכירה שבאו אחרי עידי גניבה - לכו"ע נהרגין [רש"י - לחזקי' הוי דבר שלם דלא שייך הראשונים להאחרונים, לר' יוחנן - חייב אחצי דבר],

שבאו לפני עידי גניבה (הגם דרמזי להו) - אינן נהרגין ["עבדי מכרתי"]

עידי בן סו"מ שהוזמו - עידי גניבה ואכילה ראשונה - להלקותו באנו, עידי פעם שנייה - לכו"ע נהרגין [דבר שלם], עידי גניבה לבד ואכילה לבד - לחזקי' פטור [כר"ע - חצי דבר]

3) זקן ממרא - מופלא (רש"י - מומחה) בב"ד [כי יפלא] שנחלק עליו ב"ד שבעירו וחייבין לישאל בהר הבית (רש"י) [וקמת], ושאלו לב"ד כשהיו בלשכת הגזית [אל המקום]

והורה לעשות כבתחילה ועשו או הוא עשה -

לר"מ דוקא להתיר על שזדונו כרת ושגגתו חטאת [דבר דבר מהעלם דבר] (ואפי' ממונות - רש"י - נ"מ אם יקדש אשה בגזל),

לר"י עיקרו מה"ת ופירושו מדב"ס [עפ"י התורה אשר יורוך],

ר' אושעיא - כשהוסיף גורע - ופוסלו בתוספתו - רק במניח תפילין והוסיף בית ה' (רש"י - או דבר אחר) שאינו רואה את האויר,

לר"ש - אפי' דקדוק דב"ס [אשר יגידו לך]

רב כהנא - דוקא כך הוא בעיני והם אומרים מפי השמועה (איתותב)

ר' אלעזר - נהרג בכל אופן אפי' "מפי השמועה" והם אומרים כך הוא בעינינו [שלא ירבו מחלוקת]

א"צ התראה ולא מקבלים ממנו טעם לזכות (משא"כ מסית)

אב ואם מוחלין לבן סורר, אין בית דינו מוחלין לזקן ממרא [שלא ירבו מחלוקת]

וכל העם ישמעו ויראו - ר"ע - מיתת זקן ממרא בב"ד הגדול בירושלים ומשהין עד הרגל

ולא ביבנה (לרש"י - שגלו ואח"כ הורה), ר"י - ממיתין מיד ושולחין מכתבים בכ"מ

משרבו תלמידי שמאי והלל רבו מח' ונעשית כב' תורות;
בן העוה"ב - ענוותן ושפל ברך שייף עייל וכו'

ישמעו וייראו - הכרזה למסית, בן סו"מ, זקן ממרא, עדים זוממין

למ"ד לולב א"צ אגד, קשר עליון דציצית לאו דאו' - המוסיף אינו גורע [כ"א לחודיה קאי]
(לרש"י - כמי שאינו)

4) נביא שקר - שלא שמע (רוח נבות דהו"ל למידק דמתנבאין בסגנון א') שנאמר לחברו [אשר לא צויתיו]

5) נביא בשם ע"ז,

מיתה בידי שמים - כובש נבואתו [לא ישמע - ישמיע] ואם התרו בו חברו נביאי לוקה, לא מקיים נבואה בנתן אות או מוחזק [לא ישמע - אנכי אדרוש מעמו]

6) לר"ש (ור' יוחנן ב"נ פד.) נביא שהדיח [יומת], לרבנן בסקילה [הדחה הדחה ממסית]
(פד. - מח' אליבא דר"ע)

דוקא ע"ז אבל שאר מצות - עוקר כל המצוה לרב המנונא ורבא סקילה לרבנן [ללכת בה], לרב חסדא ואביי לכו"ע חנק [רש"י - לדבר דבר בשמי - ומת הנביא];
מקצת מצוה - לכו"ע פטור [רש"י - לדבר דבר בשמי - ולא חצי דבר]

רוח נבות הטעה צדקיה בן כנענה; עקידה אחר הדברים האלה - של שטן, של ישמעאל

7) לר"ש מדיחי עיר הנדחת [הדחה הדחה מנביא שהדיח], לרבנן בסקילה [הדחה הדחה]

שומעים לנביא לעבור על דב"ת חוץ מע"ז

8) אשת איש ברשות הבעל - אע"פ שלא נבעלה

9) בועל בת כהן [היא בשריפה], זוממי בת כהן [לעשות לאחיו]

רש"י פז: - פח:

לר"מ - לרש"י - זקן ממרא שהתיר טמא ליכנס למקדש חייב

ב"ד של ע"א יושבין בחיל בשבת ויו"ט - אין מקום בלשכה מפני העם, שלא יהיו נראים כיושבין בדין

עוד חומר לימוד
למסכת סנהדרין