הלכה א (א. - ו.)
הלכה ב' (ו. - ז:)
הלכה ג' (ז: - ט.)
הלכה ד' (ט. - יא.)
הלכה ה' (יא: - יג.)
הלכה י' - י"א (יג. - יד.)
הלכה א (א. - ו.)

חזור לראש הדף
עקירה ע"י אחד והנחה ע"י שני פטור [בבלי - בעשותה (לשון יחיד)]

הוצאה והכנסה קרויין מלאכה [אל יעשו עוד מלאכה וכו' ויכלא העם מהביא וכן גזברין ללשכה; ואל תשאו משא וכו' ולא תוציאו משא מבתיכם וכו' וכל מלאכה לא תעשו; לבבלי בפ' הזורק הכנסה סברא היא]

לר' יוחנן (כת"ק) הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי (ר' ינאי - אחרת) בהעלם א' חייב [הכנסה והוצאה אחד הן] (אא"כ כבר נשרפה הראשונה),

לר' יוסי פטור אפי' הוצאה והוצאה לב' רשויות [חסר בהשיעור] או בהפרש ד"א ברה"ר [בי' - כל ד"א רשות אחרת] לאו"י מב' רשויות לרה"ר א', ומודה ר' יוסי דאין רשויות מחלקות לחייב ב' בהעלם א'

הוציא והעביר חציר גרוגרת תוך דא לחצי ראשונה ברה"ר לר' יוסי חייב [א"צ הנחה (דלא כר' יוחנן); מהלך כעומד], ולת"ק רק בהניחה תוך ד"א

ר' זעירא - בעי עקירה ע"מ להניח

לר"מ בליעתן הנחתן, לר' יוסי משתנוח במעיו, ובליעה חייב במהלך

נתן בפיו שברה"ר , ובית הבליעה\מעיו ברה"י - חייב

חזר ובלע אותו חצי זית חלב חייב [הנאת גרונו],

משא"כ הוציא והכניס אותה חצי גרוגרת בשבת [לא קעביד הוצאה]

בין האדם ברה"ר לכותל בית פחות מד"ט נחשב כרמלית [לא ניחא תשמישתיה]

ר' יוחנן ורב הונא אמר רב - המוציא דרך כרמלית חייב, לבן עזאי פטור [מהלך כמניח] חוץ מזורק [אין אויר כרמלית כמַמָשָה]

לרב יהודה אמר רב מוציא לכו"ע פטור, ומח' בזורק [אי אוירה כממשה]

תוס' שבת ה: בשם ירו' - לבן עזאי מעביר ד"א חייב רק בקפיצה אחת

זרק מרה"ר - הושיט הזורק ידו(בי'; ולאו"י הלך הזורק) לרה"י (או בריחק ד"א) וחטף או חטף אחר ברה"י דרך הילוך פטור

נח ביד אחר או בפי הזורק (או בשמאלו לר' יודן) חייב

נח בימינו (או בשמאלו לר' אחא) ספק לר' יוחנן

עומד ברה"ר והושיט ידו לרה"י והכה גשם וקבלה ביד שנייה חייב
[עקר ממקום קלוטה כהונחה - כרבי]

הושיט ידו מליאה לחוץ מבעו"י - אסור להחזירה (מדרבנן דאיגודו בפנים) [כר"ע דקלוטה ברה"ר תוך י"ט כהונחה; כשטרסקל רחב ד' בידו [אין כרמלית בכלים]]

ומותר כשידו באויר כרמלית או למעלה מי"ט

פטור על הנחה בידו למעלה מי"ט [מקום פטור], ר' זעירא - תוך ד"ט לכותל - ר"ש כרסנה - בפניו הפוכות לכותל [כרמלית]

קנה גבוהה י"ט ברה"ר = מקום פטור, תיבה או טבלה ד"ט גבוהה י"ט = רה"י

למעלה מי"ט רשות אחרת [ג"ש מן השמים דברתי (מרשות אחרת) - ודברתי אתך מעל הכפורת (=טפח) - כשחנו לפני שהקימו המשכן; כעגלות בשעת הושטת קרשים]

לרבי עקירת גופו כעקירת חפץ , משא"כ ידו [בתר גופו גרירא] וזרק מרה"י והושיט ידו לרה"ר פטור

קלוטה כהונחה - לרב ברה"י, לבן עזאי בכרמלית, לר"ע ברה"ר

רה"י: גבוה או עמוק י"ט ורחב ד"ט

רה"ר: אסרטרטייא (מסילה בין עיר לעיר) ופלטיא, מדבר, מבוי מפולש,
בי' - לר' חנינה בין העמודים (ורב יהודה ורב חיננא חולקין)

כרמלית (רה"י ורה"ר לחומרא מדרבנן): ים, בקעה, איסטווה (לפני החנויות), אסקופה ד"ט ופחות מי"ט, תחת גשרים מפולשין (לר"י הוי רה"י [פי גשרים יורד וסותם]), בין העמודים, פרחים הבולטים מעמודים, קוצין וזכוכית אפי' נמוך מג"ט

חצר ומבואות שאינן מפולשין (עם לחי או קורה): מותרין ע"י עירוב

מקום פטור: י"ט ואינה רחבה ד"ט, ואסור להחליף מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור

אסקופה גבוה י"ט על ד"ט רשות בפנ"ע (בבלי - אסור לטלטל מרה"י אליה [אטו תל ברה"ר])

אסקופה לפני הפתח חציה מקורה -

פתח פתוח - לאחרים כולה כלפנים [פי תקרה סותם, והואיל והותרה מקצתה הותרה כולה]
לר' נתן חציה כלפנים וחציה כלחוץ (כרמלית) [שאם ינעל הוי כרמלית (לכן חשיבי ולא בטלי לבפנים)]

נעול - אסור להשתמש דרך חור לבפנים [אין ד"ט בין הדלת לפי תקרה וכולה נאסרה]

הלכה ב' (ו. - ז:)

חזור לראש הדף
ממנחה קטנה לא יכנס לספר, מרחץ, בורסקי, לאכול, לדין עד שיתפלל
לר' חנניה - בת"ח סמוך לחשיכה,
לרבנן דקיסרין לרבנן דר"י (זמן מנחה עד הערב) סמוך לחשיכה

ואם התחיל (יעטוף בלוניטית לספר, התיר חגורו/מנעלו למרחץ, משהתלבש לבורסקי, משיטול ידיו לאכילה, משישבו/שישמעו טענות לדין) יפסיק לק"ש [מדאו'; זמנה קבוע (עד חצות, עד ג' שעות); א"צ כוונה אלא ג' פסוקים]
ולא לתפלה - והמפסיק אינו נקרא הדיוט [כר"ג]

השומע פרשה מבן בנו כאלו שמעה מהר סיני; עדיף לשלשל שמועה איש מפי איש עד משה, ואל"ה תפוס הראשון או האחרון שאמרה; כאלו בעל השמועה כנגדו - לכן ר' זעירא לא חש לשמועות של ר' ששת (סגי נהור); רשב"י - הייתי תובע ב' פומין, וחזר בו

לר' יוחנן המבטל תורה לאומנותו מפסיק אף לתפלה [תפילה חשובה כתורה; כר' חנניה בן עקיבה]

לרשב"י בתורתו אומנותו לא יפסיק אף לק"ש [אין מבטלין שינון מפני שינון - ק"ש בעונתה אינה חביבה מדב"ת בחדיד/בלומד משנה]

לת"ק כותבי סת"ם מפסיקין רק לק"ש [לא ס"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה]
לחנניה בן עקיבה אף לתפלה ומצות

הלכה ג' (ז: - ט.)

חזור לראש הדף
לא יצא חייט במחט ולא אומן בכלי אומנותו באזנו ע"ש סמוך לחשיכה (לפי' א' לעיל ה"ב סמוך למנחה)

ואם יצא בשבת לר"מ פטור [אין דרך אומן חשוב לצאת כך]
לר"י דרך אומנתו חייב ושאר בנ"א פטורין

אשה היוצאת במחט נקובה (י"ג אינה נקובה) חייב [לר"מ דרך הוצאה בנשים, לר"י רק באשה מגדלת שער (אומן)]

לא יפלה כינים - לת"ק זורק ולא ימלול [כחזקיה דחייב על הריגתו [יש לה עצם ודומה לחלזון]]
לאבא שאול מולל (לשמואל מקטע רגליו, לר' יוסי בר בון נותן בצלוחית מים)
ולא יהרוג [הריגתו שבות [אינו פרה ורבה]]

אחת לז' שנים הקב"ה מחלף את עולמו (בריות שמשתנות)

ר' חייא - מותר להסתכל מה שבכוס ובקערה לאור הנר [רק לשעה (א"צ עיון כ"כ); מפני הנקיות והסכנה (ונ"מ לקנב חזרת)]

לא יקרא לאור הנר [שמא ישכח ויטה] אפי' גבוה, בבית שני, בעששית

חוץ: ממלמד תינוקות לסדר ראשי פרקים, תינוקות קוראין פרשה [אינם רוצים אור],
לשמואל שנים בספר א' [מוחה זה על זה] (וברייתא חולק [לא פלוג])

לא יאכל זב או מצורע עם זבה [הרגל עבירה]

זב עם מצורעת מותר ולא מצורע [וישב מחוץ לאהלו]

לב"ש לא יאכל זב פרוש (אוכל חולין בטהרה) עם זבה ע"ה [מתרגל לאכול עמו בימי טהרה]

זריזות מביאה ליד נקיות - טהרה - קדושה - ענוה - יראת חטא - רוח הקודש - חסידות - תחית המתים - אליהו; מה שעשת חכמה עטרה לראשה, עשת ענוה עקב לסולייתה; יום שרבו ב"ש על ב"ה היה קשה כיום שנעשה העגל, לר"א גדשו את הסאה ולר' יהושע מחקו את הסאה; ב"ש איימו על ב"ה שלא יעלו לעליית חנניה

הלכה ד' (ט. - יא.)

חזור לראש הדף
י"ח דברים גזרו:

פתן (והתירו פת פלטר כשאין פת בת ישראל מצוייה (בי' - ויש להחמיר, לר"ם יש להקל אפי' של בעה"ב)), גבינה וחלבן,

ושמנן [עכו"ם בהר מלך הורגים] (ור"י נשיאה ובית דינו התירו [לא קבלו רוב הציבור גזירת דניאל]),

בנותיהן (חיתון לכל אומות; ביצים?),

שכ"ז [יש בו מי רגלים] ומי רגלים (זיבה) של עכו"ם,

לרשב"י יינם ובישולם (וכבוש ומליח) [אוכל תשברו וכו' וגם מים - שלא נשתנו מברייתן (והחוזר לכבתחלה מותר); גזרו בדבר שאינו נאכל חי],

לשונם ומתנותיהן (שנותנים ביום אידם; לא מקבלים מתנות כהונה),

בכוריהן (מביאין ביכורים משדה שמכר לגוי; לא מקבלים מהם בכורים/בכורות),

בעל קרי אסור אף בתפלה, טומאת ארץ העמים,

פוסלין תרומה: האוכל אוכל ראשון או שני או משקין טמאין [אטו תרומה בפיו ביחד],
טבל ראשו ורובו במים שאובין או נפלו עליו ג' לוגין שאובין ,
כתבי קודש, סתם ידים, טבול יום (מטומאה דרבנן; מטמא לטמא קודש),
אוכלים וכלים שנטמאו במשקין,

לרבנן דקיסרין - החשיך בדרך ע"ש נותן כיסו לגוי (ולא יטלטלנו פחות פחות מד"א),
לא יאכל זבה עם זבה, היקף טפח מביא טומאה , הבוצר לגת הוכשר (לטומאה דאורייתא),
שוכח כלים תחת הצינור הוי שאובין, שורפין תרומה על ו' ספיקות,

לר' יוסי ב"ר בון - גידולי תרומה תרומה,

לרשב"י אף על החילקה ושחיקה וטיסני [חשש עירוב איסור]

רמב"ם - י"ח דברים שנחלקו ב"ש וב"ה: אין שורין דיו או סממנין או כרשינין, אין נותנין אונין או צמר ליורה, אין פורשין מצודות, אין מוכרין לגוי, אין טוענין או מגביהין עליו, לא יתן לגוי עורות לעבדן או כלים לכובס, לא ישאילנו, ימכור, ילוה, מתנה, לא ישלח אגרת

תן אוכל וכסף לשונא ולאיש רב עליל לפייסו

אין איסור גילוי בשמן, חומץ, ציר, מורייס, דבש (אא"כ ראו נחש נובר בהם), ור"ש אוסר

בעל קרי שונה הלכות בלא טעם, וי"א לא יזכיר אזכרות

כל דבר שנותנין ב"ד נפשן עליו סופו להתקיים בידן; אם דבר ריק הוא - מכם שאינכם יגיעין בו

אין ב"ד שגדול בחכמה ומנין יכול לבטל י"ח דבר חוץ משמן שגזרו שאם יבטלו בטל

חטאות המתות מדאו' אינן קריבות ומדרבנן למיתה, ואם רצו ב"ד לבטל יפלו לנדבה

הלכה ה' (יא: - יג.)

חזור לראש הדף
לב"ש אין שורין דיו וסממנין וכרשינין עם חשיכה [ועשית כל מלאכתך - גומרה מבעוד יום]
אא"כ התחיל מע"ש [תעשה מעשיך וביום], לב"ה מותר [תעשה מעשיך וביום]

חטים בריחים של מים מע"ש וממשיך בשבת אסור [משמיע קול; לא התחיל מע"ש בכל חיטה וחיטה; אטו תקיעת היתד]

מודים ב"ש שמותר לטעון זיתים וענבים עם חשיכה ונסחטים בשבת [ר' זעירא - כבר נעקרה כל טיפה מע"ש משנתרסקו]

מודים ב"ה שצריך צלייה (לר' יודן וסוגיא לקמן ה"י - כל צרכיו, לר' מנא - כמאכל בן דרוסאי) מבעוד יום [ר' זעירא - שמא יחתה], הי"א - חוץ מקרבן פסח שלם [בני חבורה זריזין]

לב"ש מבעוד יום צריך שהפשתן יתחממו בתנור [סגי לאנשי עיירות] ושיקלוט צבע בצמר
והיורה עקורה מן האש בשבת [שלא יוסיף מים],

לב"ה מותר עם חשיכה [עשה מעשיו מע"ש]

לב"ש פורשין מצודות רק במקום שחיות ועוף מצויין שיצודו מבעוד יום

הל' כר"ג דמותר לאכול בשבת דגים שהביא גוי [ספק מוקצה מותר;
גוי א"צ הכנה (כר' חייא ור' סימאי, ור"ש ב"ר חולק)]

ספק מוקצה לר' חנניה ור' יונתן אסור, לר' יוחנן מותר

תולים שדמדניות (ענבים הזבות) נשרו היום, ותמרים בכיפים נשרו מערב יו"ט

לב"ש טוענין משאוי על גוי או חמורו ערב שבת בכדי שיגיע מבעו"י לביתו/לעירו

לב"ה - לר' יוסי מ"מ מותר, לר"ע כדי שיצא מבית היהודי

בשבת רק נותן לפני הגוי/כלב (תוס' - שמזונותן עליו)

רשב"א - אומן גוי יכול לעשות קבלנות בתוך ביתו בשביל ישראל אבל לא שכיר יום,
ולא במחובר (תוס' ע"ז - אפי' לתקן קורות לצורך מחובר), אא"כ בעיר אחרת

אין משלחין אגרות ביד גוי ואין מפליגין בספינה למקום רחוק (איסור תחומין) מיום ה',
ולב"ש מיום ד', ולר' יוסי לעולם

במלחמת הרשות אין מקיפין עיר מיום ד', ובמלחמת חובה מותר בשבת [כיריחו; עד רדתה]

לב"ש מוסרין עורות וכביסה לגוי רק כדי שיעשו מערב שבת (ד' מילין לעורות), לב"ה מותר,
לר"ג ג' ימים לבגדים לבנים

מצא גוי עובד בכליו - אסור ליהנות בשבת, וצ"ל שיפסיק כשעושה בטובת הנאה

לכו"ע טוענים ענבים וזיתים ע"ש [כבר נעקרה כל טיפה] והמשקין הזבין בשבת אסור (ור' יוסי בר"ח חולק)

הלכה י' - י"א (יג. - יד.)

חזור לראש הדף
ר' בון בר כהנא בשם רבנן - מבושל כל צרכו מותר לשהות ע"ג אינה קטומה, לר' זעירא התירו במצטמק ויפה לו

לר' זעירא עצמו - אסור אפי' במצטמק ורע לו (חמין) (ושאני צלי דאי מחתה ייחרך)

חזרה ע"ג קטומה מותר במאכל בן דרוסאי

לר' שמעון ברבי - חמין שהוחמו אפי' ע"ג אינה קטומה, לר' זעירא דוקא צליית פסח (אולי בנצלה כל צרכו)

פת לתנור ע"ש - לת"ק כדי שיקרמו פניה וא"צ כל צרכו [זריזות דאין דרך לאכול רותח [מביא קדחת]]
לר"א כדי שיקרום התחתון (ולחם הפנים בעי יקרמו פניה)

קרבן פסח מחותך (שאינו נצלה כל צרכו) לא יחזיר ערב שבת סמוך לחשיכה [מתוך שנאסר יזכור לצלותו כ"צ במבעו"י (ולא סומך לבדוק אח"כ ומתוך כך ישתקע)] משא"כ בשלם זוכר שלא צלאו

וספק אי גזרו אף בנצלה כ"צ

הצתת אש בגבולין ברוב היקף קורה לכל האורך, גרעיני תמרה תשות (רובן במכונסות, רוב כל גרעין במפוזרות), פ"ב ה"א - רוב עובי פתילות, וסתם מדורות ברוב עוביה

בכל שהן: בבית המוקד, גפת, זבל, חלב, גרעיני תמרה בריאות,
לר"י אף עצים ופחמין (לבי' ופ"מ חולק על ת"ק, לק"ע לכו"ע פחמין [אינו כבה] ולא עצים)