גמ' קלז: - קלט:
גמ' קלט: - קמא:

גמ' קלז: - קלט:

חזור לראש הדף

ר"א - תולין משמרת על כלי ביו"ט [כר"י דמתיר מכשירי אוכל נפש ולר"א אפי' אפשר מעיו"ט], בשבת נותנין שמרים לתוך תלויה [רש"י - לאו דרך בורר]

חכמים - רק נותנין לתלויה ביו"ט, בשבת הכל אסור
לתלות ביו"ט - לרב יוסף חייב חטאת, לאביי הוי עובדא דחול
שימר בשבת - לרב כהנא חייב חטאת [ר' זירא - מרקד (פסולת למעלה),
רבה - בורר (נמי לרש"י) (דמניח הפסולת)], לרב ששת מדרבנן

אהל עראי אסור: פקק החלון, גוד (פיו מתוח ע"ג יתידות) בלי רצועות או ע"י אדם א', משמרת, כילה עם גג טפח, כסא גלין (לרש"י - מתפרק [שמא יתקע]), טלית כפולה ע"ג יתידות חוץ מכרוך משיחה עליה אא"כ אינם בני תורה, סיאנא (כובע) טפח

מותר לנטות כסא מתקפל

כילת חתנים - מותר כשאין בפחות מג' לגגה טפח,
ואין בשיפועה טפח (לרש"י - מאמצעיתו), ולא נחית מפוריא טפח

אסור לטלטל כירה שנשמטה ב' רגלים לת"ק, א' לרב [שמא יתקע]

עתידה תורה שתשתכח, רשב"י - ח"ו אלא לא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד; פורענות ואין שכינה בשביל דיינים רעים, ישראל נפדה בצדקה; אי בטלי יהורי בטלי אמגושי (מסיתין); מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם/טעמו יין; חושן בזכות ושמח בלבו

מחמירין לאינן בני תורה: הקמת כילה, טלית עם משיכה כרוך, כשותא כלאים בחו"ל, עסק המת אפי' ביו"ט שני ע"י גוי

טלית שאינה מצוייצת כהלכתה = הוצאה [ציצית חשיבי ולא בטלי (לרש"י - תכלת)] משא"כ כסכסיה דכילה

הערמה מותר: תולה משמרת לרימונים (וגם שמרים) ביו"ט, מטילין שכר חדש לחוה"מ,

לצורבא מרבנן - סותם נקב חבית עם שום "לאצנועיה", נמנם בספינה העשויה לעבור בשבת

רש"י קלח:

סיאנא דמיהדק - לרש"י מותר דלא יגביהנו הרוח

גמ' קלט: - קמא:

חזור לראש הדף

אין נותנין יין עכורין למשמרת חוץ: מבין הגיתות [שותין כך],
לתוך סודרים ולא יעשה גומא בסודר [רש"י - עובדא דחול, אתי לסחיטה]

שפיכה בנחת בסוף הוי בורר כשמקפיד בניצוצות

ביצה במסננת לגוון אינו בורר

ממחה חרדל בשינוי (לרב בכלי, לשמואל ביד), לר"א אסור; הו"א דר' יוחנן, מר זוטרא - מותר
ומערב דבש לא בכח

נותן כרשינין ותבן לכברה והפסולת נופלת מאליה (רש"י - כר"ש דא"מ מותר), לראב"י אסור

ת"ק - עושין אנומלין (יין דבש ופלפלין), לר"י - בשבת בכוס, ביו"ט בלגין (גדול מכוס), במועד בחבית, לר' צדוק לפי האורחין

שריית חלתית (רפואה) - לרב יוסף חטאת, לאביי עובדא דחול
אבל מותר בצונן לר' יוסי, ואפי' לרבנן ביום ג' [סכנה]

שפשוף פשתן מותר [לרכך], סודר אסור [מיחזי כמצהיל הליבון]

עצות דרב חסדא - לבר בי רב על שמירת הגוף וממון, לבנותיו על עניני צניעות

גריפת איבוס של כלי - לר' דוסא מותר, לחכמים אסור [אטו של קרקע שחיישינן למתכוין לאשוויי גומות]

סילוק תבן מלפניו לצדדין - לר' דוסא מותר, לחכמים אסור [רש"י - חלק נמאס]

נוטלין מלפני חמור (אין רירי) ונותנין לשור ולא להיפך [רש"י - טלטול דלא חזי]

קש להסקה מנענע בגופו [טלטול מן הצד]

מכבש בעה"ב - מתירין היתד, ולא כובשין [רש"י - צורך חול]

של כובסין אין מתירין [רש"י - כסתירה] - ר"י - אא"כ הותר מע"ש

מידק פלפל בקתא דסכין - לרב יהודה חדא חדא, לרבא אפי' טובא

כחו דוחה מים ד"א בכרמלית מותר, אבל ללכת ד"א עם מים עליו אסור

טיט על רגלו - לאביי לא יקנח בכותל [בונה], לרבא לא יקנח בקרקע [יתכוין לאשוויי גומות],
מר בריה דרבינא - שניהם אסורים אלא בקורה, ר"פ - שניהם מותרים [רש"י - אינו מתכוין]

טיט על בגדו משפשף מבפנים [רש"י - אין ליבון בלי מים, ולא מוכח לאיתחזויי כמלבן], מגרר בצפורן

טיט על מנעלו - לר' אבהו מגרר בגב סכין אבל לא בישן, לתני ר' חייא אסור [ממחק]

רבא - לא ישב אפומא דלחי של מבוי [אתי לאתויי חפץ], לא יצדד חבית [אשוויי גומות],
לא יהדק מוכין בפי הפך [סחיטה]

לא יסוך רגלו שבמנעל, לא יניח רגלו במנעל עם שמן כשיעור לעבד או במתכוין לצחצחו

לא יצא במנעל גדול, אשה במרופט או בחדש אלא מבעוד יום

מנעל ע"ג אימוס (form) - לר"א לאו כלי [מחוסר הוצאה] חוץ מרפוי, לרבנן כלי הוא

רש"י קלט:

אין מטלטלין תלא דכוורי - לרש"י - דג אינו נאכל חי

עוד חומר לימוד
למסכת שבת