גמ' קכו: - קכח.
גמ' קכח: - קכט:

גמ' קכו: - קכח.

חזור לראש הדף

מפנין קופות [לאורחים, ביטול ביהמ"ד] לרב חסדא לא יותר מה' מאוצר גדול לכל אורח,
ובעי בגמ' אי חד גברא מפנה או כ"א לעצמו, ולהל' מיעוט הילוך עדיף ממיעוט משא

לשמואל מפנין אפי' טובא, ולא יגמור כולו [אתי לאשוויי גומות]

מודה ר"י שעושין שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו לאוצר מוקצה

גדולה הכנסת אורחים; פירותיהן בעוה"ז והקרן לעוה"ב; דן לכף זכות דנין אותו לזכות

אין מוקצה: בחזי לכהן, דמאי [אי בעי מפקיר נכסיו],

חזי לבהמה ששכיחי - לאמימר בדאית לי', לרב אשי בראוי להיות (אפי' אצל בני מלכים לרשב"ג) - רשב"ג - חוץ מהניטלין בשתי ידים [טירחא]

בשר תפל לרב הונא מותר לטלטל (ורב חסדא חולק חוץ מאווזא דחזי לאומצא) ולא דג תפל

רב הונא, רב - להל' מוקצה לאכילה כר"י, אבל מותר לטלטל כר"ש

מולל - לר"י ביד מותר, בכלי הרבה אסור; חכמים - בראשי אצבעותיו ולא בידו הרבה

מים מגולין לת"ק מטלטלין [ראויין לחתול] ורשב"ג אוסר [אסור להשהותן]

רש"י קכז.

אסור ליתן תרומה טמאה לבהמת כהן ביו"ט [זו היא ביעורה [רש"י ביצה כז: - מלאכה היא דרחמנא אחשבה להבערתן]]

גמ' קכח: - קכט:

חזור לראש הדף

אסור לבטל כלי מהיכנו מדרבנן [רש"י - דומה לסותר], ונדחה משום צער בעלי חיים דאורייתא חוץ כשאפשר בענין אחר

מדדין בהמה בחצר (רש"י - ולא ברה"ר [שמא יגביה]), חוץ מתרנגולת [מגבהת עצמה ומטלטל] - רק דוחין, ותינוק מדדין אפי' ברה"ר [רש"י - לכו"ע אדם נושא עצמו] - ר"י - ולא גוררו

אין מילדין בהמה ביו"ט אבל מסעדין (שלא יפול; דוחק בבשרה)

מרחמין ולד על אם (מלח ברחם, מי שליא ע"ג ולד) בבהמה טהורה

מילדין אשה - מחללין שבת אפי' ליישוב דעתה, ומשנינן כמה דאפשר

נסתם הקבר - מח' לשמואל אי מחללינן כשאומרת צריכה אני - להל' ספק נפשות להקל

פתיחת הקבר - משתשב על המשבר, דם שותת, חברותיה נושאות אותה, עד - ג', ז', ל' יום
נהרדעי - עד ג' מ"מ מחללין, עד ז' באומרת "צריכה אני", עד ל' ע"י גוי

רבה ורב יוסף - אין סחיטה בשיער

עושין מדורה לחיה, חולה, מקיז דם

בל תשחית דגופאי עדיף; סעודת הקזה, עניני הקזת דם;

קרובים למיתה: אכל, שתה, ישן, הקיז, שימש - ועמד; יומא דמפגרי רבנן = יומא דשפמי

לא יקיז דם בעיו"ט [אטו עצרת - רוח "טבוח"]

קושרין טבור, חותכין בב' תינוקות, ולר' יוסי אף בתינוק א', מלפפין (בחגורה שיתיישבו אבריו)

עוד חומר לימוד
למסכת שבת