גמ' קטו. - קיז:
גמ' קיז: - קכ.
גמ' קכ. - קכב.

גמ' קטו. - קיז:

חזור לראש הדף

תנ"ך מצילין למבוי שאינו מפולש [רש"י - טרחא בעלמא] ואפילו כתובים שאין קורין בהן,
לבן בתירא אף למפולש

למ"ד לא ניתן לקרות כתבי קודש בתרגום ובכל לשון (כרשב"ג, ר"ג):

לרב הונא אין מצילין (כר' יוסי) [לא ניתן לקרות] אבל טעונין גניזה (לרבי מניחן במקום הפקר)

לרב חסדא מצילין [בזיון]

מצילין בסם ובסקרא, אבל מגילה בעי ספר ודיו

אין מצילין ברכות וקמיעין

מצילין ס"ת שנשאר פ"ה אותיות (לרב הונא באותיות מכונסות בתיבות, לרב חסדא אפי' מפוזרות) או ביש הזכרות

החליף תרגום ומקרא, או כתב עברית מצטרפין לפ"ה אותיות

סימניות לויהי בנסוע - לרבי ספר בפנ"ע, לרשב"ג שלא במקומה להפסיק בין
פורענות (לרש"י - לשאול בשר) לפורענות (מתאוננים)

גליונים - בלה אין מצילין, מקום הכתב שנמחק אין מצילין,
כשכתב הס"ת קיים - מצילין, נמחק - בעיא

ספרי מינין (לרש"י - כתבו) ת"ק - אין מצילין

לר' יוסי בחול חותכין אזכרות ושורפן, לר"ט ור' ישמעאל שורף אף אזכרות

אימא שלום ור"ג התלוצצו על פילוסופא

אין קורין כתובים - לרב - בזמן דרשת בהמ"ד [משנתנו - ביטול בהמ"ד] לל"ב במקום בהמ"ד

שמואל - אפי' שלא בזמן בהמ"ד [כר' נחמיה - אטו שטרי הדיוטות] לל"ב בזמן בהמ"ד אבל שלא בזמנו מותר אפי' בבהמ"ד

מצילין תיק עמו אפי' עם מעות

שבת ערב פסח - לר' ישמעאל בריב"ב מפשיט פסח עד החזה

לרבנן מפשיט כולו (לחתיכות קטנות) [למענהו - שלא יסריח, שלא יראה כנבלה, צרכי הדיוט אגב צרכי גבוה]

לר"א - מצילין אוכלין למבוי ג' מחיצות עם ב' לחיין

ס"ת לת"ק אפי' עם לחי א', לבן בתירא אפי' בלי לחי

רש"י קטו. - קיז.

לרש"י תרגום יונתן על נביאים לא ניתן ליכתב

שטרי הדיוטות - לרש"י חשבונות ואגרות

קרבן פסח שהעור עדיין מחובר עד החזה - לרש"י - עור הוי בסיס לבשר שאסור לטלטל עכשיו דלא חזי עד הלילה לאכילה והמח' ר' ישמעאל ורבנן אם יש כבוד שמים שמתיר טלטול

הפשט חתיכות דקות - לרש"י שבות - שלא כדרך

גמ' קיז: - קכ.

חזור לראש הדף

מצילין ג' סעודות [בהול - אתי לכבויי] ת"ק - הנשארות לשבת
ר' יוסי - לעולם ג' סעודות [רש"י - יומא בר הכי, בהיתרא טרח]

מצילין אפי' ק' סעודות - בסל או טלית א', ר' אבא - לאותה חצר
לת"ק לחצר מעורבת, לבן בתירה אף לשאינה מעורבת

נשברה חבית בגג - לא יביא כלי שני לקלוט או לצרף [שמא יביא דרך רה"ר]
אא"כ: נזדמן לו אורחים, ר' יוסי בר"י - אפי' מערימין לזַמֵן

לרב שיזבי ורב חסדא כלי ראשון עד ג' סעודות, ורבא חולק

יכול להציל פת נקיה אחרי שהציל פת הדראה, ולא להיפך

מצילין מיו"כ לשבת ולא להיפך ולא משבת לשבת

מצילין ג' סעודות פת מתנור ע"י סכין [שינוי]

בציעת הפת: לר' אבא ב' [לחם משנה], לרב כהנא א' [לקטו],
לר' זירא אכולה שירותיה (רש"י - פרוסה גדולה)

ישכים ע"ש להוצאת שבת; המוציא על פת עירוב דאיתעביד בה מצוה

ר' חידקא - ד' סעודות [ג"פ "היום" לבר מאורתא], ר"ע - עשה שבתך חול לעני

אין מדיחין כלים אחרי סעודה ג' אלא לשתיה [אין קבע]

כבוד ועונג שבת, השומר שבת כהלכתו מוחלין לו; ב' שבתות כהלכתן מיד נגאלים;
ר' יוסי - יהא חלקי מ..., נטעתי ה' ארזים בישראל, קריתי לאשתי ביתי וכו'; תיתי לי דקיימתי וכו'; הכנת שבת; יוסף מוקיר שבי; עשירים שבא"י שמעשרין, שבבבל שמכבדין תורה, בשאר ארצות שמכבדין שבת; ר' יהושע לקיסר - תבלין ושבת שמו; ויכולו שותף במעשה בראשית,
ב' מלאכי השרת מלוין; חמין ופת חמה במוצ"ש מלוגמא; יהש"ר בכל כוחו; ג' סעודות ניצול מחבלי משיח, גיהנם, גוג ומגוג; נחלה בלי מצרים להמענג את השבת; חורבן ירושלים - חילול שבת, ביטלו ק"ש, ביטלו תשב"ר, אין בושה, הושוו קטן וגדול, לא הוכיחו זא"ז, ביזו בה ת"ח, פסקו אנשי אמנה במו"מ; מבזה ת"ח אין לו רפואה; תשב"ר

ר"מ - לובש כל מה שיכול וחוזר, ר' יוסי - רק י"ח כלים

בואו והצילו - יר"ש (ולא חסיד) דאינו נהנה מאחרים (רש"י - הפקירו בע"כ) יעשה חשבון אחר שבת

גמ' קכ. - קכב.

חזור לראש הדף

ר"ש בן ננס - גרם כיבוי מותר [לא תעשה כל מלאכה]

ר' יוסי - אסור [בהול על ממונו] אבל טלית פושטה ומתכסה

בסיס אסור לטלטל כדי לנער

פתיחת דלת כנגד מדורה ורק רוח מצויה - לרב יהודה מותר,
לאביי אסור [גזרינן אטו רוח שאינה מצויה שמבעיר]

טבילת מצוה ושֵם על בשרו (איסור ערום) - לרבנן מהדר אגמי לכסותו (ולא להדק) [טבילה בזמנה לאו מצוה ודילמא ישכח ושקיל ידו]

לר' יוסי יכסה בידיו [טבילה בזמנה מצוה]

א"צ למחות - בגוי שבא לכבות, ר' אמי (להל') - מותר לומר כל המכבה אינו מפסיד [עושה אדעתא דנפשיה]

אבל לכו"ע צריך להפריש קטן העושה על דעת אביו

כופין קערה על נר להציל קורה - לר' יצחק בצריך למקומו

צואה של קטן מותר לטלטל [מוכנת לכלבים, רש"י - אורחיה לבא ודעתו עליו מע"ש]
אבל לא של תרנגולין אא"כ הוי גרף של רעי

צידת עקרב - לת"ק מותר, לר"י ספק חטאת

ריב"ל - כל מזיקין נהרגין [לרש"י ברצין אחריו - פיקו"נ]
רב הונא - בהריגה אסור אלא דריסה לפי תומו [רש"י - מודה ר"י דבמזיקין לא גזור רבנן אינו מתכוין]

ברייתא - רק ה' מזיקין נהרגין [לרש"י באין רצין אחריו - משאצל"ג כר"ש]

דורס רוק לפי תומו [רש"י - אינו מתכוין למרח ומאיס]

ר' חנינא - פמוטות של בית רבי מותר בטלטול - לרש"י קטנות

מעשה נכרי לצורכו מותר חוץ ממכירו [הו"א - דעביד נמי בשבילו, מסקנא - שמא ירבה בשבילו] אביי - אא"כ שלא בפניו, רבא - אא"כ בנר לא' נר למאה

בשביל ישראל, רוב ישראל, 1/2 1/2 אסור [לרש"י - ספק למי עיקר דעתו]

מעמיד אדם בהמתו בפני עשב שנתלשו בשבת מרחוק [אין חשש שיטול בידיו], ע"ג מחובר קרוב

רש"י קכא.

רש"י במשנה - אמירה לנכרי שבות, רש"י מס' ע"ז - ודבר דבר

עוד חומר לימוד
למסכת שבת