גמ' צ: - צב.
גמ' צב. - צג:
גמ' צג: - צד:
גמ' צד: - צו.

גמ' צ: - צב.

חזור לראש הדף

מצניע (או מוציא) לזרע ולדוגמא ולרפואה - בכל שהוא [רש"י - אחשביה]
אפי' שכח למה [על דעת הראשונה] עד שנמלך

רבא - ספק: עקירה 1/2 גרוגרת לזרע ותפחה והנחה לאכילה, עקירה גרוגרת
וצמקה (אי מצטרף עקירה להנחה), צמקה ותפחה (דיחוי)

ספק לרבא בזרק כזית תרומה לבית טמא ומשלים לכביצה אי מדמצטרף לטומאה חייב לשבת

מרה"י לאסקופה לרה"ר פטור - אביי כחזקיה דאגד כלי לא שמיה אגד,
רבא כר' יוחנן דאגד כלי שמיה אגד (רש"י - לומר לא יצא כולו)

מח' אביי ורבא אי אגד גופו (לרש"י) שמיה אגד
אפי' אי אגד יד לא שמי' אגד, אבל פטור למעלה מג' [לרש"י - לא נח]

גנב שמגרר כיס אינו קונה עד שפיו או מקום התפירה בחוץ (שיכול להוציא המעות)

גמ' צב. - צג:

חזור לראש הדף

כלאחר יד פטור [לא כדרך מוציאין]

ר' אלעזר - מעביר למעלה מי' טפחים חייב [כמשא בני קהת [מזבח, ארון]] אבל לא זורק

בכ"מ המוציא משוי על ראשו פטור [בטלה דעתן]

מתכוין להוציא לפניו - לאחריו פטור (לר' אלעזר מח' תנאים) [לא אתעביד מחשבתו, לא ניחא לי' שמירה פחותה]

חוץ מעל סינר [דרכו שחוזר (רש"י - וידעה תחלה)], ולר"י בנושא פתקין של מלך

מתכוין לאחריו - לפניו לר"א מח' תנאים, לרבא חייב [עלתה שמירה מעולה]
לאחריו - לר"א מח' תנאים [רש"י לא כדרך], לרב אשי חייב [אתעביד מחשבתו]

מוציא פונדתו ופיה למטה - לר"י חייב [רש"י - יש מוציאין כך בשמירה פחותה]
לחכמים פטור [לא כדרך]

פטור שנים שעשו - לר"מ דוקא זה עוקר וזה מניח, לר"י גם זו"ז יכול, לר"ש גם זו"ז
אינה יכול [נפש, אחת, בעשותה (את כולה, יחיד)]

למ"ד חייב - מח' רב חסדא ורב המנונא אי צריך שיעור לכאו"א או א' לכולן (להל')

זה יכול וזה אינו יכול חייב

רב חסדא (להל') - זה שיכול [מסייע אין בו ממש (ראיה מזב ע"ג בהמה ע"ג טליתות, רגל כהן ע"ג אבן, שמאל מסייע עבודתו)]

רב המנונא - המסייע

יחיד שעשה בהוראת ב"ד לר"מ ור"י פטור לר"ש חייב

רש"י צג.

לרש"י ד' רגלי בהמה שיכולה לעמוד על ג' = זה וזה יכול

גמ' צג: - צד:

חזור לראש הדף

כלי טפל אפי' לפחות מכשיעור אוכלין ופטור - אבל לא לריח שאין בו ממש, ולא אם צריך כלי

לר' נתן ובן בתירא חי נושא את עצמו [לרש"י - מיקל עצמו], אפי' בבהמה חיה ועוף (ורבנן חולקין), אבל לא בכפות

מחייב ר"ש מלאכה שא"צ לגופה אי צריך לגופו של העושה ולהיפך פטור

אפי' לר"י מותר להוציא מת לכרמלית [גדול כבוד הבריות] (רש"י - ומניח ככר או תינוק)

מוציא 1/2 זית מת מכזית ומחצה - לרב ששת פטור, לר"נ חייב [אהני מעשיו דאי לוקח פורתא, טהור]

רש"י צג: - צד.

משאצל"ג - לרש"י - ברצונו לא באה המלאכה לו [לאו מחשבת]

לבן בתירא מוכר סוסו לגוי דחרישה בסוס לאו דאורייתא [אינה "מלאכה"]

גמ' צד: - צו.

חזור לראש הדף

נוטל צפרניו או שער של עצמו אפי' בידיו - לר"א חייב אפי' נוטל שער א', לחכמים שבות

צפורן - פירש רובה - ביד מותר בפירש כלפי מעלה (לרש"י התחיל לצד הצפורן ) ומצערו, בכלי אסור

לא פירש רובה - ביד אסור בכלי חייב

לר"א רודה דבש חייב חטאת [היקש יער לדבש], כיבוד וריבוץ חייב חטאת [בונה]

וכן גודלת שער [(אורגת), בונה], כוחלת [(כותב), צובע], פוקסת (לרש"י סורק, טח פניה) [(טווה), בונה] ר"ש ב"א - לעצמה פטורה

לחכמים - כולם שבות

חולב [מפרק (לרש"י דש כר' יהודה)], מחבץ [בורר], מגבן [בונה]
חייב (רש"י פסחים - לכו"ע)

אמימר מתיר ריבוץ בעיר שאין גומות, מותר אגב רחיצת פנים, מותר לר"ש דאינו מתכוין

תולש מעציץ נקוב - לת"ק חייב, לר"ש פטור [כתלוש חוץ מלענין הכשר זרעים [על כל זרע זרוע אשר יזרע]] חוץ מניקב למטה מרביעית, וספק בשרש כנגד נקב, וניקב כמוציא זית [לרש"י - לאו כלי]

גיסטרא טהור בניקב כמוציא משקה

ככונס משקה פסול למי חטאת

כשורש קטן נחשב עציץ נקוב להכשר וי"א כמוציא רימון (לרש"י)

כמוציא זית, רימון (ביחדה) טהור (לר"א לא מהני יחוד לרימונים)

נפחת רובו/מוציא רימון בטלה הצלת צמיד פתיל בכלי גדול/קטן (מח' רש"י ור"י)

רש"י צה:

לרש"י - טומאה נכנסת דרך פתח ולא דרך נקב [כלי פתוח]

עוד חומר לימוד
למסכת שבת