גמ' לו: - לח:
גמ' לח: - מא.
גמ' מא. - מב:
גמ' מב: - מד:
גמ' מד: - מז:

גמ' לו: - לח:

חזור לראש הדף
כירה: שהייה אינו גרוף גרוף או קש חזרה גרוף או קש

חנניה

מאכל בן דרוסאי מותר

חוץ: מתבשיל לב"ש,

לרש"י לתוכה לר' חלבו [הטמנה ברמץ]

מותר

לב"ש אסור (הו"א חמין ולא תבשיל)

לב"ה מותר

לשהות
תנן, ר"י

אסור

לב"ש חמין

(תבשיל בקש)

לב"ה אף תבשיל

לב"ש אסור

לב"ה מותר,

ולא תוכה לר' חלבו

ר"מ

אסור

לב"ש אסור

לב"ה חמין

ולא תבשיל לכתחלה

אסור

שהייה אינו גרוף: רב ושמואל ור"נ - מותר דוקא ברע לו

רבה בב"ח ור' שמואל בר"י בשם ר' יוחנן - מותר במצטמק ויפה לו, אסור בלא בישל כ"צ

רב ששת בשם ר' יוחנן - מותר אפי' לא בישל כ"צ

ר' אושעיא - קטום והובערה - מותר בבישל כ"צ ואפי' יפה לו

סמיכה לכירה אינה גרופה - לרב ספרא אסור, לברייתא מותר בשליט אויר מותר

לתנור - לרב יוסף מותר, לאביי וברייתא אסור

קטום והובערה - רב ספרא - כקטום

ר' אושעיא - שהייה דוקא בבישל כ"צ ואפי' מצטמק ויפה לו (לחנני' - לא כקטום)

מצטמק ויפה לו - כרוב, פולים, בשר טרוף, ביצים מצומקות

מצטמק ורע לו - יש בו קמח חוץ מתבשיל דליפתא עם בשר, יש אורחין, לפדא, דייסא, תמרי

שהה באיסור: לרבה ורב יוסף מותר אפי' במזיד [לא עשה מעשה]
לרנב"י אסור אפי' בשוגג [אתי לאערומי]

ר"מ - לא מבושל כ"צ במזיד אסור, בשוגג מותר, בכבר מבושל כ"צ מותר,
ר"י - ביפה לו אסור ר' יוסי - בדיעבד מותר ביפה לו (לרש"י - במזיד (מהרש"א - אומר מותר)) ולכתחלה מותר רק ברע לו

לאחר הגזירה אפי' בשוגג אסור [רבו המערימים]

לחזרה מח' אי צריך עודו בידו (ספק ע"ג מקל, מטה), דעתו להחזיר; ספק ממיחם למיחם

כופח בקש (שפיתת קדירה א') - מח' בגירסאות אי ככירה בקש או ככירה בגפת

תנור בקש, כופח בגפת = כירה שאינה גרופה

רש"י לו: - לח:

צריך גרוף - רש"י - דמוסיף הבל ויחתה (הטמנה) וע"י גרוף נצטנן וע"י קטום גלי דעתי' דלא ניחא לי'

היתר חמין לב"ש - אין שמא יחתה - לרש"י - כבר נתחמם כ"צ

לרש"י הל' כחנני'

לרש"י - מצטמק ורע לו לכו"ע מותר ע"ג אינה גרופה

גמ' לח: - מא.

חזור לראש הדף

הדחת דג מלוח ישן, גלגל ביצה ליד מיחם חייב חטאת [רש"י - זהו בישולו]

ביצה בסודר שהוחם בחמה - לת"ק אסור, לר' יוסי מותר [מח' אי גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור]

בחמה עצמה מותר [רש"י - אין דרך בישולו]

חמי טבריא - תולדה דחמה, לרב יוסף לר' יוסי תולדה דאור [חלפי אפתחא דגיהנם]

לא יטמין בחול שהוחמה בחמה - לת"ק אטו תולדות האור

לר' יוסי - לרבה שמא יטמין ברמץ, לרב יוסף שמזיז עפר (לרש"י - גזרה שיחפור להטמינה)

חמין שהוחמו בשבת אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו, לר"ש להשתטף כל גופו
וביו"ט - רגליו מותר לב"ה, ולב"ש כשמיחם לשתייה

הוחמו מע"ש - לרב רוחץ כל גופו אבר אבר (לרבה כל גופו חוץ מאבר א')
לשמואל רק פניו ידיו ורגליו ולמוצ"ש כל גופו מיד

הוחמו מעיו"ט - מזיע ומשתטף בבית החיצון (וגזרו על זיעה)

שיטוף גופו - לר"מ אסור, לר"ש מותר,
לר"י בחמין אסור, בצונן מותר
לכו"ע בכלי אסור [רש"י - אטו צונן לחמין]

אסור להפשיר מים שעליו

ת"ק - ומותר להניח קיתון מים כנגד מדורה שיפשיר (רש"י - אפי' במקום שאם יניח, יוחמו)

לא יניח קומקום חמין על מעיו [לרש"י - שמא ישפכו ורוחץ]

הפשרת שמן:

ת"ק - לרבה ורב יוסף אין בישול אפי' יד סולדת, לרנב"י יש בישול אפי' בשינוי

לר"י הפשרו לאו בישולו, לרשב"ג ורבי הפשרו בישולו
שמואל - בישולו ביד סולדת וכן במים

רבי - כלי שני אינו מבשל - אפי' הפשרת שמן

דברי תורה מותר בבית המרחץ לאפרושי מאיסורא

רב חסדא - המבשל בחמי טבריא פטור אבל אסור

ספק אם מותר לשוט באמבטי עם גידודי

ספק אם מותר לנגוע כנגד פניו של מטה במקום יראה

ירידה לנהר בזקיפה; לרב יהודה העולה מבבל עובר בעשה;
לא יאכל בלי שתיה, הליכה ד"א, בצריך לנקביו

מותר לשתות ממוליאר גרוף [לרש"י - אינו מוסיף הבל]

ולא מאנטיכי גרופה (מח' אי דופן עב בכירה בין הגחלים ומים או גחלים מתחת לשוליים)

רש"י לט. - מא.

עפר תיחוח אין גומא - לרש"י - כשדופני הגומא יפלו ולא יתקיימו

אין הל' כהכרעה שלישית - לרש"י - טעם שלישי

הנמשך מחמי טבריא לאמבטי = כלי ראשון

רבי - הפשרת שמן במקום הראוי לבישול, זהו בישולו

איסור בריכה בלי גידודי - מגבל עפר ברגליו, דמי לנהר

גמ' מא. - מב:

חזור לראש הדף

רב אדא בר מתנא - מיחם שפינה המים, לא יתן צונן מעט שיחמו אלא כדי להפשירן [כר"ש דאינו מתכוין לצרף]

לרב - לרש"י - רק שיעור להפשיר ולא שיעור לצרף [כר"י]

אביי - דוקא מיחם עם מים שלא על האש אבל בלי מים אסור [מצרף - כר"י]

שמואל כר"ש באינו מתכוין, וכר"י במשאצל"ג

מכבין גחלת של מתכת ברה"ר, מוליך קוץ ברה"ר פחות פחות מד"א ובכרמלית אפי' טובא [נזק דרבים בדרבנן]

הפשרה - לב"ש לא צונן לחמין [לרש"י - תתאה גבר]

לב"ה ותד"ב חייא - לא צונן לאמבטי חמין אבל לכוס ולספל מותר [רש"י - לא ניחא שיחומו הרבה, כ"ש הוא]

ר"ש בן מנסיא - לב"ה חמין לאמבטי צונן אסור ג"כ

ת"ק - תבלין אסור לתת לכלי ראשון אלא לכ"ש

ר"י - לכ"ר מותר, חוץ: מחומץ וציר שבכ"ר

ל"ק - אביי - מלח אסור בכ"ש,

ר"נ ול"ב דאביי - מותר אפי' בכ"ר (רש"י - משהעבירו מאור)

גמ' מב: - מד:

חזור לראש הדף

אין נותנין כלי לקבל שמן מנר [רש"י - רבה - לצורך האינו ניטל,
לרב יוסף - מבטל מהיכנו (רש"י - כבונה, כסותר)]

רב חסדא - כופין כלי ע"ג ביצה [רבה - כלי ניטל (רש"י - לצורך דבר שאינו ניטל) להצלה מצויה דוקא]

ור' יצחק אוסר חוץ: מצריך למקומו

אין ביטול כלי מהיכנו - טבל [מוכן לשבת], ניצוצות [אין ממש], כופין סל לפני האפרוחין

מת בחמה - שילא מרי - עושה זקיפת מיטות ומחצלת לצורך חי,

רב - תינוק או ככר, שמואל - כשאין ככר הופכו ממטה למטה
[מח' אי טלטול מן הצד שמי' טלטול]

מת בדליקה - לת"ק אין מצילין, לר"י בן לקישמצילין [מח' בטלטול מן הצד, אם יש היתר דבהול על מתו] (רש"י - אפי' טלטול גמור)

ר"מ אית לי' מוקצה מחמת איסור ולית לי' מחמת מיאוס, ר"י - אף מחמת מיאוס,

ר"ש אית לי' רק מוקצה מחמת מצותו בשעת המצוה (לכאו' לרש"י שמן שבנר), רש"י - ודבר שאינו ראוי, ומודה ר"ש בנר גדול דאין דעתו עליו, ונר דלוק הוי בסיס לשלהבת (מז.)

ר"א בר"ש - מסתפק משמן שבנר [מהרש"א לרש"י - הולך ומכבה אפי' עודו דלוק] ומשמן המטפטף

לר"י יחדה מטה למעות והיה מעות עליה פעם אסור

גמ' מד: - מז:

חזור לראש הדף

מוכני (לרש"י - אופן מרכבה) נחשב ככלי בפנ"ע מהשידה כשיכול לסלקו

לר"י מניחין נר ע"ג דקל מבעוד יום בשבת [מגו דאתקצאי ולא יבא להשתמש באילן] ולא ביו"ט

רב - כדאי לסמוך על ר"ש בשעת הסכנה דלא אמרינן מגו דאתקצאי

ר' יוחנן - דיחוי בידים בדבר הראוי אינו מוקצה לר"ש

מודה ר"ש בגרוגרות וצימוקין [רש"י - דיחוי בידים וגם לא חזי]

מח' אי מודה ר"ש בבע"ח (רש"י - בריאים) שמתו

מודה ר"ש בביצת אפרוח [לרש"י - לא חזי לכלב משום קליפה]

ר' יוחנן כר"י במוקצה מחמת איסור אבל כר"ש במוקצה מחמת מיאוס

ריב"ל כר"ש דאין מגו; ספק אי רבי כר"ש

מנורה - לר"ל רק גדולה אסורה בטלטול [רבה ורב יוסף - קובע לה מקום, לאביי בחידקי - אטו חוליות (רש"י - עושה כלי)], לר' יוחנן אף קטנה [מיאוס; לא גזרינן]

רב יהודה - נר שמן שכבה מותר לטלטל, נפט אסור [לרש"י - לא חזי אפי' לר"ש]

רבה ורב יוסף - אף נפט מותר [תורת כלי - לכסויי מנה]

מודה ר"ש באין מום בכור ניכר [אינו יושב ומצפה - מי יימר]

רבי - מותר לטלטל מחתה באפרה - נשאר לבונה [בסיס להיתר ולאיסור], גרף של רעי, אפר מוכן עם שברי עצים

דבר הראוי רק לעני מוקצה לעשיר

לכו"ע שברי פתילה בגליל חשוב [רש"י - פשתן לא מצוי]
ולא בטל והנר בסיס להן (רש"י)

להחזיר מטה של פרקים - ר' אבא ורב הונא בר חייא - מותר ברפוי כרשב"ג

לת"ק - פטור [רש"י - לא בחוזק - שינוי] אבל אסור [רש"י קלח. - שמא יתקע]

לרב ושמואל חייב חטאת [מכה בפטיש]

לא יתן מים בכלי תחת הנר אפי' בע"ש [לכו"ע מקרב כיבוי אסור (לרש"י - זימן כיבוי להדיא)]

רש"י מה: - מז.

קינה לתרנגולין - רש"י - מלאכתו לאיסור

לרש"י - בסיס לאבן טפל לו ובטל מתורת כלי אא"כ יש פירות וצריך בשביל הפירות ודעתו על ההיתר מאתמול

עוד חומר לימוד
למסכת שבת