גמ' סז: - עב.
גמ' עב. - עג.
גמ' עג. - עד.
גמ' עד. - עה.
גמ' עה. - עו.
גמ' עו: - עז.

גמ' סז: - עב.

חזור לראש הדף

רפואות, גדולה מלאכה שמחממת; עבדי דריש גלותא צערו רב עמרם חסידא ורב ששת; כבישת אשמדאי כדי לתפוס שמיר לאבני מקדש, שלמה מלך והדיוט (ומלך - מח'); רפואות ולחשים, פת שחרית מעלי לכל הגוף; מקיז דם, דברים המכחישין

אמר כתבו גט ואחזו קורדייקוס - ר"ל - כותבין לאלתר [כישן - סם רפואתו בידינו]

ר' יוחנן - רק כשישתפה [כשוטה] אבל מצולב ושחוט לאלתר [דעתו צלולה]

אדם שחוט (ב' סימנים) = חי וסופו למות ואין השוחט גולה [שמא הרוח בלבלתו, פרכוסו קירב מיתתו]

נשתתק - "נכתוב גט?" והרכין - בודקין אותו ג"פ

ר"נ - חד לאו וב' הן וכו', דב"ר ישמעאל - אם רוצה פירי של קיץ בחורף

רב כהנא - רב - חרש שאינו מדבר (רש"י - ופיקח בשעת קידושין) שיכול לדבר מתוך הכתב יכול לגרש (כרשב"ג, ורבנן דברייתא חולקין בגט)

אין חיוב קרבן שבועת העדות לאלם [אם לא יגיד - ואינו יכול]

אין חסרון מפי כתבם בעדות אשה [הקילו], לירושת בכור (לרש"י - להשותו לפשוט)

חרש מעיקרו לא יכול לגרש יבמה שנפלה מאחיו פיקח, אבל יכול בנפלה מחרש [כשם שכניסתה ברמיזה]

ר' יצחק - אשה שוטה מדרבנן אינה מתגרשת [שלא ינהגו בה מנהג הפקר]

לר"מ דמילי מימסרן - "כתובו" - הם דוקא, "תנו" (רש"י - בלי כתבו) לג' - יכולין לומר לאחרים. ור' יוסי חולק - ואפי' באומר אמרו

רש"י עא. - עא:

שטר שחתמו ביומו לא דמי למפי כתבם דאורחי' להכי

"כתבו" - מקפיד שלא יאמרו לאחר דבוש שאינו יודע לכתוב

מילי מימסרן לשליח - דרך ארץ הוא לעשות שליח דברים

גמ' עב. - עג.

חזור לראש הדף

"אם מתי" לרבנן פסול, לר' יוסי (להל') בין בע"פ בין בשטר כשר [זמנו של גט מוכיח (רש"י - כמהיום)], וספק לרב הונא לל"ק באומרו בע"פ אם הל' כר' יוסי

"מהיום אם מתי" כשר,

"מהיום ולאחר מיתה" - ספק גט [ספק אי תנאי או חזרה], ולרבי כשר [תנאי]

לר' יוסי - "לאחר מיתה" = מהיום ולאחר מיתה

"מהיום אם מתי מחולי זה" ועמד וחלה ומת - אומדין איך מת, לרב הונא - דוקא בניתק מחולי לחולי

רב הונא - גט שכ"מ אם עמד חוזר ממילא - לרש"י - אפי' לא התנה "אם מתי" [סתם אדעתא דמיתה]

רבה ורבא - אינו חוזר [יאמרו יש גט לאחר מיתה ואפקעינהו (לרש"י - שלא יאמרו לא הוי גט עד שמת)]

אונס דלא שכיח לא אסיק אדעתי'

גמ' עג. - עד.

חזור לראש הדף

מהיום אם מתי - לא תתייחד עמו [לרש"י - שמא יבעול לשם קידושין, איסור יחוד עם פנויה] גם בפני שפחתה [לבה גס בה]

ר"נ אמר רבה בר אבוה - ואם ראוה שנבעלה חוששין לקידושין לב"ה
ואם (רש"י - אח"כ) נתן לה כספים - לת"ק חוששין לזנות, לר' יוסי בר"י - לקידושין

אביי - ראוה שנבעלה (בלי כסף) - ת"ק - זנות לכו"ע, ריבר"י - חוששין לקידושין לב"ה

רבא - ראוה - ת"ק - זנות, ריבר"י - קידושין,
לא ראוה - ת"ק - לא חיישינן, ריבר"י - חיישינן לקידושין לב"ה

בימים בין גט למיתה (לרש"י - בגט "מעת שאני בעולם")

ר"י - כאשת איש דאינה מגורשת עד סמוך למיתה

ר' יוסי - ספק מגורשת (לרש"י - כל שעה ספק סמוך למיתה ואין ברירה) ובאשם תלוי
ובעלה חייב במזונותיה, אבל לר' יוסי בברייתא פטור
ואם לא מת מהחולי - איגלאי דלאו גט הוא ובחטאת

ר"מ - מגורשת משעת נתינה אא"כ לא מת - דאז היתה ודאי אשת איש ובחטאת

ר' זירא - "מגורשת ואינה מגורשת" - חייב בעלה במזונותיה

גמ' עד. - עה.

חזור לראש הדף

ע"מ שתתני לי מאתים זוז בגט, שאתן לך בקידושין - רב הונא - תנאי הוא [כרבי ע"מ כמעכשיו] ולרשב"ג מותר לתת אפי' ליורשים ["לי" = ואפי' ליורשי]

רב יהודה - לכשתתן [לרבנן דרבי על מנת לא כמעכשיו]

ר' יוחנן - לכו"ע ע"מ כמעכשיו, ולרבי גם מהיום ולאחר מיתה (ולרבנן ספק תנאי או חזרה)

ע"מ שתתני לי אצטליתי - ת"ק (להל') - דוקא, רשב"ג - אף דמיה (כמעשה בצידן) (לאביי - דוקא באינה בעין)

ע"מ שתתני ומחל - אינה מגורשת [לציעורה קמכוין ולא ציערה]

אמר לאריס "תשקה השדה יותר ואשלם יותר" ואתא מטרא - רב יוסף - לא מקבל,

רבה - כן [כיוון להרווחה - וא"צ]

מח' רבא ור"פ (ב' לשונות) אי נתינה בפניו בע"כ הויא נתינה,

ושלא בפניו לכו"ע לא - חוץ מתקנת הלל ביום אחרון של שנת בתי ערי חומה

גמ' עה. - עו.

חזור לראש הדף

גט ע"מ שתחזירי הנייר כשר [לרב חסדא - כרשב"ג דיכולה לפייסו בדמי, לר"מ דלא כתנאי בני גד וראובן (צריך כפול והן קודם ללאו, תנאי קודם למעשה, תנאי בזה ומעשה בדבר אחר), ע"מ כמעכשיו]

גט שכ"מ - אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי - כן, אם לא - לא [לא מקדים פורענות וגם הן קודם ללאו]

ע"מ שתניקי בני ומת הבן תוך כ"ד (לת"ק)/י"ח (לר"י) חודש - כשר,
ע"מ שתניקי ב' שנים ומת - לת"ק פסול [לרש"י - מדפירש - למימר אפי' מת], לרשב"ג כשר [אין עיכוב ממנה]

בלי מת - צריך להניק כ"ד/י"ח חודש, חוץ: רב חסדא לרשב"ג מספיק יום א', ממפרש פחות, לרב אשי אפי' סתם = יום א' בתוך ב' שנים (איתותב)

ב' לשונות ברשב"ג אי בעינן תנאי כפול או לא [אם יש ב' כתובין הבאין כאחד]

בפני שנים "ע"מ שתתני 200", ובפני אחרים "300" - ביטל תנאי הראשון

בפני ב' "ע"מ שתשמש אבי", ובפני אחרים "שתתני 200" = או או, ואין א' מכל זוג מצטרפין

גמ' עו: - עז.

חזור לראש הדף

גט כשאשתהה שלא בפניך ל' יום - ר' יוחנן - אין חוששין ליחוד (= גט ישן) וכשיתקיים ה"ז גט וחיישינן לפיוס (לרש"י - שנתיחד עמה ויערער הבעל "שפייסתי") אא"כ אומר נאמנת עלי לומר לא פייסתי

אם לו באתי עד י"ב חודש ומת - למשנתנו פסול,
לרבי יהודה נשיאה כר' יוסי - כשר [זמן השטר = מעכשיו]

מעכשיו אם לא באתי עד י"ב חודש ומת - ספק אם מותרת מיד או לאחר י"ב חודש

לכשתצא חמה = לכי תצא (לרש"י - אפי' לר' יוסי דפי' לכשתצא ולא מעכשיו)

"אם לא באתי עד שנה כתבו ותנו" - לא יכתוב עד אח"כ,

"כתבו ותנו אם לא באתי" - לר' יוסי יכול לכתוב מיד [הו"א - יכול לכתוב על תנאי, מדשינה הכי קאמר "כתבו עכשיו"]

"לאחר שבוע" - תמתין שנה שמינית, לאחר שנה = עוד חודש, לאחר חודש = עוד שבת, לאחר שבת = יום א', ב', ג'

לרבי - לאחר הרגל = ג' יום (דלא כהל')

רש"י עו:

אם אשהה בדרך ל' יום מיום שאצא - התנאי רק על מהלך הראשון ולא בקיימו אח"כ

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין