גמ' סב: - סג:
גמ' סד. - סד:
גמ' סד: - סה.
גמ' סה. - סו.
גמ' סו: - סז:

גמ' סב: - סג:

חזור לראש הדף

עשתה שליח לקבלה, והבעל אומר הולך - למ"ד הולך כזכי הוא לא יכול לחזור,
למ"ד הולך לאו כזכי (ר' נתן) עקריה משליחותו ושוייה שליח להולכה

בעל שאמר התקבל גט זה - כוונתו לשליח להולכה

נקבה להולכה וזכר לקבלה מהני

עשתה להולכה והשליח אמר לבעל לקבלה, והבעל אמר הילך כמה שאמרה -
אינו שליח [אדיבורא דשליח סמיך, השליח עקר שליחותו משום טירחא]

ואם אמר הבעל הולך ותן לה - הוי שליח להולכה לר' נתן (אבל הילך ותן כזכי),
ולרבי לא [הולך כזכי] אא"כ פירש

קטנה שעשתה שליח לקבלה - הבעל יודע שאינו שליח ונתן לו לשם הולכה

רב מסתפק אם הולך כזכי וספק איסורא לחומרא - וחולצת

רב - אין האשה עושה שליח לקבלה מאת שליח להולכה [בזיון דבעל, אטו חצרה הבאה לאחר מכאן (לרש"י כד. - חצר חברו כשליח להולכה)]

ור' חנינא חולק, לר' אמי חוץ מעשתה שהוא עצמו יהיה לקבלה [לא חזרה שליחות אצל הבעל (רש"י - ניתק משליחות הראשון - ואינו ראוי לחזור לשולחו)] וספק בגמ' להל'

כתבו ותנו - עשו שליחותן - רב - אפי' טעו בשם, רבה - בגט כשר שאבד,
לר"נ - כותבין אפי' ק' פעמים וספק בתנו לשליח ושליח אבד

גמ' סד. - סד:

חזור לראש הדף

שליח לקבלה בעי עדים אמינוי אם אין גט שלם בידו (דלא יכול לומר דהימני' הבעל)

ועל הקבלה [עדי מסירה כרתי] וקריעה (בשעת גזרה)

בעל אומר לפקדון ושליש אומר לשליח לקבלה - רב הונא - בעל נאמן (כששלשתן בעיר) [אי לגירושין היה נותן לה] חוץ מאמרה לגירושין [מיגו דנתת לי]

רב חסדא - שליש נאמן [הימניה [לרש"י - מיגו דבידו לגרשה]] אא"כ לאו בידו

בעל ושליח אמרו שמסרו גט לגירושין, והיא אומרת דנתן לי ואבד - ר' יוחנן - אינם נאמנים
[בעל לא נתן בעצמו, אין הגט ביד השליש, האשה מעיזה כשיש מסייע, אין חזקה שעושה שליחותו לקולא]

רש"י סד.

אין נאמנות לשליש עם גט קרוע - לרש"י - דאין מיגו - אין בידו לגרש

גמ' סד: - סה.

חזור לראש הדף

גט לנערה (מסקנת רש"י קידושין מג: - ה"ה קטנה) המאורסה -
ת"ק - היא ואביה, ר"י - רק אביה [במקום אביה ידה לאו כלום]

קטנה מתגרשת אם יכולה לשמור גיטה - מבחנת בין גיטה ודבר אחר
[ושלחה - ואינה חוזרת]

אם לאו אינה מתגרשת (לרש"י - אפי' ע"י אביה דהיא שוטה)

קטן שנוטל חפץ ומחזירו לאחר שעה כשתובעו - רב יהודה א"ר אסי - יכול לזכות אף לאחרים (לרש"י - מדרבנן)

רב חסדא לשמואל - לעצמו ולא לאחרים, חוץ: משיתופי מבואות דרבנן דאין לה עיקר מה"ת, מחילול מעשר שני דרבנן לאחרים

רבא - צרור וזורקו אגוז ונוטלו - זוכה לעצמו, מתקדשת למיאון

פעוטות (לרש"י - בן ו' עד ח') - מוכרים וקונים מטלטלין, מתגרשת

עונת נדרים - חולצת (לרש"י - בת י"א)

למכור קרקעות אביו - בן כ', ר"נ - י"ח

תן גט במקום פלוני - מעכב,

התקבל גיטי במקום פלוני - לת"ק מעכב, לר"א לא [מראה מקום דבע"כ מתגרשת]

גמ' סה. - סו.

חזור לראש הדף

התקבל לי גיטי - אסורה בתרומה מיד [שמא מצאו הבעל מיד],
"במקום פלוני" - לרבנן דר"א - כשיגיע, לר"א - מיד

עירב לי בתמרים ועירב בגרוגרות - מח' אי עירובו עירוב [תלוי ברבנן ור"א אי מקפיד, בשלו או בשל חבירו (לרש"י - שלו אינו מקפיד, חבירו נתן רשות רק לתמרים)]

הבעל צריך לצוות בלשון גירושין, ולא: בלשון פרנסה, עשו לה כ..., פטרוה בא"י, פיטרוה בבבל; וספק בהוציאוה, עזבוה, התירוה, הניחוה, הועילו לה

צריך כתבו ותנו חוץ מיוצא בקולר, לשיירא, המפיל עצמו מגג, ר"ש שזורי - מסוכן,
רב הונא - וכן במתנה

מתנת שכיב מרע במקצת נכסיו בעי קנין חוץ ממצוה מחמת מיתה

תדב"ר ישמעאל - במסוכן כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין אם זהו שפירש שמו

ר"נ - לא משוי איניש בן שליח במקום אב, ורב פפי (רבא להל') חולק

רש"י סו.

"תן זוזי מחמרא" - משמע יין ודמיו - שכל היין באחריות, שאם אמר "יין" והחמיץ יפסיד לפי חשבון

גמ' סו: - סז:

חזור לראש הדף

"תנו" לשנים = כתבו ותנו,

"תנו" לג' - ר"מ ור"ע - עשאן ב"ד להגיד לאחרים, ר' יוסי - הם יכתבו [מילי]

אמר לשנים "כתבו ותנו" - ספק אם דוקא הם צריכים לכותבו, או רק לחתום

לר' יוסי מילי לא מימסרן לשליח אפי' באומר אמרו, שמואל - להל' אומר אמרו מהני

אמר לב' "אמרו לסופר לכתוב ולפלוני ופלוני לחתום" - כשר ולא תעשה כן [שמא תשכור עדים להגיד בשם בעלה (מעשה לא עבדי בשקר (רש"י - לחתום, להעיד) אבל דיבור עבדי)]

"אמרו לסופר לכתוב ואתם חתומו" כשר - ר"ח, ר"נ, רבה - ולא תעשה כן [רש"י - אטו הנ"ל], רבה בב"ח, רב ששת, רב יוסף - ותעשה

ר"מ חכם וסופר, ר"י חכם לכשירצה, ר"ט גל של אגוזין, ר' ישמעאל חנות מיוזנת,

ר"ע אוצר בלום, ר' יוחנן ב"נ קופת הרוכלים, ראב"ע קופה של בשמים,

משנת ר"א בן יעקב קב ונקי, ר' יוסי נמוקו עמו,

ר"ש טוחן הרבה ומוציא קימעא - מדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע

אמר לעשרה "כתבו ותנו" - א' כותב וב' חותמין

"כולכם כתובו" - א' כותב במעמד כולן, וכולם חותמין לעיכובא
(ותקנת אמוראים שלא יאמר כך)

"הוליכו" - א' מוליך, "כולכם הוליכו" - כולן ילכו עם המוליך

"א' ב' ג' ד' כתובו" - נ"מ בין מנה כולם למנה מקצתייהו [מח' איזה כ"כולכם"]

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין