גמ' טו. - יז.
גמ' יז. - יח:
גמ' יט. - כ.
גמ' כ. - כא.
גמ' כא: - כב:
גמ' כב: - כד.

גמ' טו. - יז.

חזור לראש הדף

אמר א' או ב' "בפני נכתב" וא' "בפני נחתם" פסול [אתי לאחלופי בקיום שטרות]

ר"י - כשר [רש"י - יש על הכתיבה ולא איחליף, בשניהם שלוחין (ל"ב) - המח' אי משום לשמה, או אי גזרינן שיחזור הדבר לקלקולו או לא (לרש"י - בב' (לא שכיח))]

מספיק בפני נכתב על שיטה ראשונה (שמות וזמן)

רב חסדא - או כל החתימות ע"י קיום או כולו ע"י תק"ח בפ"נ (ורבא חולק)

רבא - הוא ואחר אחתימת שני פסול [איחלופי בקיום שטרות - 3/4 אפומיה] (ורב אשי חולק)

רב אשי - "אני עד שני" פסול [או כולו בקיום או כולו בתק"ח בפ"נ]

רב חסדא - לשבת גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין, מרימר (להל') - מצטרפין (לרש"י - לענין שתוכו הוי רה"י)

נט"י - מספיק רביעית לב' ידים, א' בנטילה וא' בשטיפה (לרש"י - מ' סאה), וספק בנטל חצי יד וחצי השני בעוד הראשון טופח להטפיח

ספק: חצי גוף בשאובין וחצי שנפל עליו ג' לוגין שאובין לטמא מדרבנן,

חולה חציו בטבילה וחציו בט' קבין (לטהר מדרבנן)

ר' יוחנן - גט מב' שלוחים (לרש"י - ואדוקין בו) לל"ק (ר' אמי להל') א"צ בפ"נ [לרש"י - לרבא מצויין לקיימו, רבה בב"ח - מיגו בפנינו גירשה]

לל"ב צריכין בפ"נ לרבה (ולא לרבא [לרש"י - מצויין לקיימו])
ומח' רבנן ור"י במשנתנו אפי' בשניהם שלוחים

א' שליח וא' העיד שבפניו מסר הבעל - לרש"י - לכו"ע פסול [לא פלוג]

א' אמר בפני נכתב וב' בפנינו נחתם כשר - לל"ב שהשליח הוי עד הכתיבה, לל"ק אפי' העדי חתימה

גמ' יז. - יח:

חזור לראש הדף

זמן בגט: לרבנן - ר' יוחנן - יחפה על בת אחותו (פירות שלה משעת נתינה (לרש"י - היא צריכה עדים מתי נמסר גט)),

ר"ל - פירות שלה מחתימה (לרש"י - שלא ימכור אחר גירושין);
לר"ש - פירות שלה מכתיבה

נכתב ביום ונחתם בלילה פסול [תטרוף מלקוחות, בת אחותו],

לר"ש כשר [אין פירות לבעל משעת כתיבה ואין שמא יחפה]

ר"ל - מודה ר"ש דמוקדם י' ימים פסול [שמא פייס [לרש"י - נתייחד]], ר' יוחנן - פיוס קול אית ליה

גט שכתוב שבוע ביובל, שנה, חדש, שבת כשר לכתחלה [אהני ללקמיה וללבתריה]

גט ממדה"י יש קול (לרש"י - בעי ראי' מתי מטא לידה)

מונין ג' חדשים - לרב מנתינה, לשמואל (להל') מכתיבה

כתובה משמטת - רב - כשתפגום (תפרע קצת) ותזקוף השאר במלוה

שמואל - או תפגום או תזקוף, והעמדה בדין כזקיפה

לשמואל כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה [כמעשה ב"ד (לרש"י - פסק)]
ואף לרב בעסוקין באותו ענין [
רש"י - קול מכתיבה כיון שמזומנים לחתום]

אמר לעשרה כתבו כולכם -

ר' יוחנן - ב' עדים ושאר תנאי - וב' דיעות בקרוב חתם בתחלה [אחלופי בשטרות]

ר"ל - כולם עדים - וצריך כולם באותו יום וקרוב פוסל

גמ' יט. - כ.

חזור לראש הדף

כותבין בדבר של קיימא

דיו ע"ג סיקרא בשבת חייב משום כותב ומוחק

סיקרא ע"ג דיו י"א מוחק [לרש"י - מגרע אבל כתבו ניכר], וי"א מקלקל

ר' יוחנן מחמיר שלא לחתום דיו ע"ג סיקרא

לא יודעים לחתום - מקרעין, אבר, מי מילין ע"ג אפיץ, רוק עבורם

רשב"ג - רק בגט [עיגונא] אבל שאר שטרות צריכין לקרוא ולחתום לעצמם

רב גמדא - יודעים לחתום ולא לקרוא קורין לפניהם, עולא - דוקא כשהקוראים יראים מהחותם, ב' כותים קוראים זאח"ז במסיח לפי תומו

שמואל - גט במי מילין חיישינן שלא נבלעו יפה - ספק מגורשת

רב דימי - עדי מסירה צריכין לקרוא

ה"ז גיטיך ונטלתו ומאבדו אינו נאמן שאינו גט

פרשת כריתות בס"ת לשמה פסול [לאו לשמה ואין בו שמותם]

דיו ע"ג דיו הוי כתב כשמתקן - השנייה לשמה (רב חסדא - לר"י, רב אחא - בגט לכו"ע)

גמ' כ. - כא.

חזור לראש הדף

גט על איסורי הנאה כשר

"וכתב" ולא חקיקה של חק תוכות, ולא ע"י חותם

גט זהב - התקבלי גטך וכתובתך מהני כשמפרש

ע"מ שתחזיר הנייר מגורשת [תנאי בטל ומעשה קיים - תנאי ומעשה בדבר א', מעשה קודם לתנאי, ע"מ כמעכשיו ויחזיר הגט], נייר שלי אינה מגורשת,
נייר בין השיטות והתיבות לי (במעורה) - תיקו

גט על יד עבדו שברשותה אינו ראיה, גט על טבלא שלה בידו - כשר [יודעת להקנות לו]

צריך להקנות שטר למקנה, לוה, ערב [ספר מקנה]

חצר במתנה - לרבא גיטה וחצרה באין כא' (ור' אלעזר עז: חולק) חוץ מחצרה הבאה לאחר מכאן לא מכח הבעל,

לאביי אינה מגורשת [חצר דומיא דידה - אף בע"כ] (ב' תי' לאביי אי שליחות (לקבלה) מטעם יד)

גמ' כא: - כב:

חזור לראש הדף

גט על קרן מחובר לא יקצוץ [וכתב ונתן - ולא מחוסר קציצה]

ריה"ג - אין כותבין על אוכלין ורוח חיים [ספר]

אינה מתגרשת בכסף [רבנן - וכתב, ריה"ג - ספר כריתות (כורתה)]

ת"ק - בדיעבד רק תורף וחתימה בתלוש [ע"מ כרתי] לר"ל רק חתימה בתלוש [ע"ח כרתי]

ר"י - כתיבה בתלוש

כתב על עלה דעציץ נקוב - לאביי כשר

לרבא פסול [שמא יקטום קודם נתינה]

קנין עציץ כמטלטלין, קנין זרעים כקרקע

נקוב בא"י ונופו בחו"ל - אביי - בתר נקבו, רבא - בתר נופו, בדאשרוש - לכו"ע בתר נקבו

מקצת שרשי אילן בחו"ל ומפסיק צונמא - רבי - אוירא מבלבל, ורשב"ג חולק

על דבר שיכול להזדייף לר"מ ור"י ב"ב פסול

לר"א וחכמים כשר [ע"מ זוכרים] (לר' אלעזר חוץ מאחר י' ימים [זייף התנאי ושכחו], משאר שטרות [למען יעמדו ימים רבים], ור' יוחנן חולק)

רש"י כב:

ע"מ כרתי - דבר דבר מממון - צריך עדים

אפי' לר"א תנשא בע"ח באינו מזדייף;

לרש"י לר"מ כשר ביכול להזדייף אם יבואו ע"ח להעיד

למען יעמדו ימים רבים - לרש"י - ע"מ ישכחו ומזייף

גמ' כב: - כד.

חזור לראש הדף

חש"ו כשרים לכתיבה בגדול על גביו [כר"א - כתיבה לשמה] ולא גוי [אדעתא דנפשי']

לר"מ כשרים אפי' בלי גדול ע"ג

פקח ונתחרש ונתפקח כשר לשליחות

סומא פסול לשליח [אינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו, בחו"ל צ"ל בפ"נ] אא"כ היה פתוח בתחלה

לר' אמי עבד כשר, לר' אסי א"ר יוחנן פסול דלאו בתורת, אבל לגט שחרור הוי שליח כשמקבל מרב אחר, ובשפחה לעוברה מרב שלה [ירך אמו - כמשחרר חציה לרבי]

גוי תורם לעצמו ולא לישראל [גם אתם - בני ברית]

צרתה הוי שליח - רב יוסף - רק בא"י [אין בפ"נ], אביי - רק בחו"ל [א"א לקלקלה]

האשה שליח להולכה וצ"ל בפ"נ - וכשתגיע לב"ד שוי שליח לקבלה,

שוי את/ב"ד שליח להולכה וקבלי אינה שליח להולכה לעצמה [לא חזרה שליחות אצל הבעל (רש"י - נעשית בעל מעשה ובטל השליחות)]

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין