הלכה א' - ג' (ה: - ו:)
הריני נזיר מן הגרוגרות ודבילה -
לב"ש נזיר [ר' יוחנן - הוציא נזירות מפיו ורוצה להתחרט ואינו יכול [לב"ש הקדש טעות הקדש];
לר"ל אף משום כינויי כינויין ליין (נ"מ בלא אמר "נזיר")] ונדור,
לר"ל אף משום כינויי כינויין ליין (נ"מ בלא אמר "נזיר")] ונדור,
לב"ה ולר"י לכו"ע אינו נזיר או נדור
לר"י לב"ש רק נדור מגרוגרות כשנתכוין לכך
אמר "כלוי/פרוש/מנוע ממך" לאשכול - קרבן וגם נזיר, לככר - קרבן
"זה תחת זה/חליפי זו" אצל קדשי מזבח - תמורה, אצל בדק הבית - חילול
לתני ר' הושעיה "חליפי זו" רק לשון תמורה ואינו בבדק הבית
"תחת זו" הוי תמורה וגם קדושת דמים לחומרא [הוא ותמורתו] אצל קדשי מזבח שהומם,
לר' יצחק בר לעזר רק בדק הבית [אין דעתו לעבור על לא ימיר]
לר' יצחק בר לעזר רק בדק הבית [אין דעתו לעבור על לא ימיר]
"שומו עלי" - על אדם נאה נותן דמיו, על כעור נותן ערכו
לשון נזירות, קרבן, תמורה, חילול, ערכין, דמים - דוקא
הריני נזיר מפרה אם לא תעמוד ועמדה שלא על ידו - לב"ש נזיר [הוציא נזירות מפיו] וקרבן,
לב"ה ולר"ע לכו"ע אינו נזיר או נדור, לר"י לב"ש הוי קרבן בנתכוין לכך
לב"ה ולר"ע לכו"ע אינו נזיר או נדור, לר"י לב"ש הוי קרבן בנתכוין לכך
"ראֵה מה העכו"ם אומר הריני נזיר" - לב"ש נזיר [הוציא נזירות מפיו]
משא"כ "מה אמר ישראל" וכו' [רק שונה דבריו]
משא"כ "מה אמר ישראל" וכו' [רק שונה דבריו]
איש בלשון נקבה ואשה בלשון זכר הוי נזיר
מזגו לו כוס ואמר הריני נזיר ממנו - בשיכור לא חל [רצונו לקרבן ואינו לשון קרבן]
הלכה ד' (ז.)
הריני נזיר ע"מ שאשתה יין ומיטמא למתים - אסור בכולן [כר"מ דאינו תנאי כפול, כר"י בן תימא דהתנה בדבר שא"א לקיים, ואף לר"ש הוי כדרך הנודרים לגבי תגלחת]
איני יודע שנזיר אסור ביין - לת"ק אסור, ור"ש מתיר [פתח לנדרו (ב' פי' בק"ע אם צריך חכם)]
סבור הייתי שיתירו שאיני יכול לחיות בלי יין או אומנתו קובר מתים -
לת"ק מותר [כתולה נדרו בחייו], לר"ש אסור [ידע פתחו כשנדר]
לת"ק מותר [כתולה נדרו בחייו], לר"ש אסור [ידע פתחו כשנדר]
הלכה ה' - ו' (ז: - ח.)
הריני נזיר ועלי לגלח (קרבנות) נזיר/למאה יום וחבירו אמר "ואני" -
לבית רבי רק נזיר ל' יום [ואני על חצי דיבורו]
לבית רבי רק נזיר ל' יום [ואני על חצי דיבורו]
עלי לגלח נזיר ואח"כ אמר הריני נזיר - מביא קרבנות עצמו ודי
יכול להתחייב להביא קרבנות נזיר לפני שחבירו הזיר [מיגו דחל על מי שכבר נזיר]
(אא"כ מפרש על העתיד ליזור)
(אא"כ מפרש על העתיד ליזור)
עלי לגלח חצי נזיר - לר"מ מביא קרבן אחד [כאומר חצי ראשו וצריך להביא קרבן שלם]
לחכמים קרבן ומחצה [כאומר חצי חובה]
הלכה ז' - ט' (ח. - ט:)
"כשיהא לי בן" ונולד טומטום או אנדרוגינוס לק"ע הוי ספק נזיר, לפ"מ לא [דעתו לבן ודאי],
"כשיהא לי ולד" הוי נזיר ודאי
הפילה - לת"ק אינו נזיר [לר"י ספק נזירות לקולא בתחלה בספק אם חל נזירות כלל,
לר' שמואל ב"ר יצחק (לר' מנא ר"ש בר"י מסתפק) אף בספק אם נזירות אחת או ב'
(ור' חייה בר בא חולק)]
לר' שמואל ב"ר יצחק (לר' מנא ר"ש בר"י מסתפק) אף בספק אם נזירות אחת או ב'
(ור' חייה בר בא חולק)]
לר"ש צריך להתנות אם בר קיימא חובה ואם לאו, נדבה [ספק להחמיר], וכשילדה יַתנֶה להיפך
נזיר סתם ועוד נזירות כשיהא לי בן - משלים שלו ומביא קרבנותיו וגילח ואח"כ מונה של בנו
כשיהא לי בן ועוד נזירות - כשנולד מפסיק שלו ומונה של בנו ומשלים שלו [הרי אני כהרי עלי],
ר' יוחנן - ובימי של בנו לוקה בהתרו על טומאה בשלו ויכול להפריש קרבנות לשלו [כנזירות אריכתא]
ר' יוחנן - ובימי של בנו לוקה בהתרו על טומאה בשלו ויכול להפריש קרבנות לשלו [כנזירות אריכתא]
לגי' ק"ע - לאחר כ' יום ועוד נזירות מעכשיו - מתחיל ומפסיק ומשלים [מחית נפשיה להפסקה אפי' שלא במקום שמחה]
לרידב"ז הריני נזיר ל' יום אלו ועוד נזירות לל' יום אלו ומנה לשם לשנייה ספק אם צריך להפסיק או לא [ב' נזירות שוין]
טמא מת שנזר - מונה מיום ז', נזיר שנטמא - מונה של בנו אחר קרבנות וגילוח
הרי עלי להביא בהמה זו לעולה לאחר ל' - חל אפי' כבר מכרוה או הקדישה, משא"כ הרי זו
הלכה י' (ט: - יא.)
אין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום אע"פ שהשלים קודם
יום לידת בנו עולה לכאן ולכאן
הפסיק שלו ומונה של בנו - נטמא בתוך ימים שלו (אילו לא הפסיק) סותר הכל,
נטמא אח"כ - לרב ור' יוחנן סותר ל' לבנו ול' שלו [אינו ראוי להביא קרבנותיו מחמת עיכוב שלו (משא"כ מחמת לילה או שבת)], לר' שמואל סותר ז' משלו
השלים שלו ונולד בנו - תגלחת (קרבנות) אחת לשתיהן (לרידב"ז ר' יוחנן חולק)
אא"כ כבר הפריש קרבנותיו לר' יוחנן [חכמים חולקים על רשב"י] (ותמן ורשב"י חולקים)
לרשב"י אין תגלחת נזיר טהור עולה למצורע לימי גמרו [לצורך עוד גידול שער] או לימי ספירו [לפני זריקת דמים] ולא של נזיר טמא לימי ספירו [לפני ביאת מים]