הלכה א' (נא. - נג:)
יש לו זכויות בנכסיה עד שיפרט ויכתוב בעודה ארוסה [עדיין לא זכה] (או בנתן לה מתנה לרב):
דין ודברים אין לי בנכסיך (מוכרת - ומח' בפירות המחוברין),
ובפירותיהן (אינו אוכל), לר"י ובפירי פירותיהן (אף מקרקע שקנה מדמי הפירות),
בחייך ובמותך (אינו יורשה [תנאי שבממון] - חוץ מלרשב"ג [יורשה מדאו' ומתנה על מה שכתוב בתורה; לרב - לק"ע לאו מחילה דסבר שהוא ימות תחלה, לרא"ש אי אפשר להתנות בעדיין לא בא לידו])
יכול לאבד זכות גבייה מלקוחות כשכתב אין כל ערעור על מכירת שדה זו
הוא והיא כתבו דין ודברים אין לי בנכסייך - שניהם לא אבדו זכותם
סילק עצמו מנכסיה מן האירוסין (לק"ע; ולפ"מ אף ממה שיפלו מן הנישואין) -
לב"ה לא תמכור לאחר נישואין (לפ"מ לכתחלה),
לב"ש מוכרת [בלא"ה מוכרת מה שנפלו לה מן האירוסין]
ר' זעירא - נשוי לא יכול לסלק עצמו ממה שעתידה לירש, לק"ע ורידב"ז ר' בון בר חייה חולק
[ק"ע - כמו שזכה בהן לאכילת פירות שעדיין לא באו, כך מסתלק קודם שנפלה;
רידב"ז - לא יכול להסתלק ממה שראוי לירש עכשיו]
[ק"ע - כמו שזכה בהן לאכילת פירות שעדיין לא באו, כך מסתלק קודם שנפלה;
רידב"ז - לא יכול להסתלק ממה שראוי לירש עכשיו]
רב - הכותב שדה מתנה לאשתו - פירות שלו [נתן רק כדי שתיזון], ובמוכר לה - פירות שלה
לגי' הרא"ש להיפך
לגי' הרא"ש להיפך
לפ"מ המסתלק מפירות שדה זו הוי סילוק גם מפירות דלעתיד ולרבנן דר"י מפירות פירותיהן
ר' יוחנן ור"ל - אשה אינה מוכרת נכסי מלוג (לפי' א' בק"ע - בסילק עצמו מפירות) [שלא תמכור נכסי בעלה], לרבנן דר' יוסטינה מכרה ומתה קיים
מכר הוא ואח"כ מתה - בטל, מכרה היא ואח"כ מת הוא - קיים,
מכרה לבעלה - קיים [כרבי (קנינה כקנין הגוף; אפשר שהוא ימות ראשון)]
מכרה לבעלה - קיים [כרבי (קנינה כקנין הגוף; אפשר שהוא ימות ראשון)]
סילוק בחייך ובמותך - רבנן דר' יוסטינה ור' יוחנן כת"ק, רב כרשב"ג
אין האלמנה ניזונת מקרקע שמכרו היורשים, אבל ניזונת ממה שחלקו היורשים
אחין שחלקו, לפ"מ בעל שירש אשתו למ"ד מדאו' - אינה חוזרת ביובל [אם יהיה היובל לבנ"י ונוספה נחלתן]
מתנה לראשון ואחריך לשני ואחריך לשלישי -
מת השני ואח"כ הראשון - ינתנו ליורשי ראשון, בלא אמר אחריך - חוזר לראשון
מת השני ואח"כ הראשון - ינתנו ליורשי ראשון, בלא אמר אחריך - חוזר לראשון
לרבי הראשון יכול למכור [קנין פירות כקנין הגוף; אפשר שימות השני וכאילו הגוף שלו] לכל צורך, אבל לא מתנת שכיב מרע [חַלה אחרי גמר מיתה], לרשב"ג אינו מוכר
הלכה ב' - ג' (נג: - נד.)
פקדון או הלואה של מת -
לר"ט נותנין לבע"ח או לכתובה - לכושל שבראיותיו (אין שטר)/שבגופו (אשה) וגם עני
לר"ע ולר"ל להל' ליורשים [א"צ שבועה; ירושת מטלטלי מדאו' משא"כ גבייה; לא מחוסר גוביינא]
דיין שטעה בשיקול הדעת אין מחזירין, בדבר משנה או זקנים - לר' יוחנן אין מחזירין ולר"ל מחזירין
לר"ט ביתו של יורש זכה לו (לר' יוחנן רק בכיוון להחזיק),
ואם לאו - תפיסת בע"כ מהני והמוֹתר לכושל שלהן
ואם לאו - תפיסת בע"כ מהני והמוֹתר לכושל שלהן
פירות תלושין של מת - לר"ע ליורשים
בעי כוונה להחזיק - בעל השדה לזכות בפירותיו בשביעית, אלמנה שתפסה שפחת בעלה בכתובתה לר' אימי, מטלטלי בבית יורשין לר' יוחנן ור' אבהו (אא"כ מכרוה, משכנוה, טלטלוה לקנות) [סוברין שהיא שלהן]
הלכה ד' - ו' (נד. - נה:)
אינו משביע אשתו על פילכה ועיסתה (ור"א חולק) ופטורה על שבירת כלים [שלום בית]
משביע אשתו חנווניו או אפטרופיא, ויכול לפוטרה משבועה על מה ששלטה עד שעת קבורה,
ולפרט "נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולבאים ברשותי (לקוחות) עליך ועל יורשיך והבאים ברשותיך (שקנו הכתובה)"
שומר שמסר לשומר שלא מדעת בעלים הוי פושע וחייב באונסין גם כשהתנה לפטרו מאונסין
ויכול הבעה"ב לחייב השואל האחרון להשבע,
ויכול הבעה"ב לחייב השואל האחרון להשבע,
ואם הבעלים שאלו משוכר ונאנס - פטור [שלהן]
ספק להלכה בשומר שמסר לשומר אם ראשון או שני חייב
אשה שעשתה לבניה אפטרופסין שלא ברשות בעלה - חייבת לשלם/להשבע גם כשהתנה לפטרה
לר' יוסי אפי' באמר שבועה אין לי עליך פטורה משבועה ליורשים על אפטרופסת עד שעת קבורה [שלא תניח המת בבזיון], וכשפוטרה מן היורשין (ומינה אותה אפטרופוס) פטורה אפי' על העתיד (ור' יונה חולק)
הלכה ז' - ח' (נה: - נו:)
גובה כתובה בשבועה דרבנן (שבועת הנוטלין) בנקיטת חפץ [כעין דאו']:
פוגמת (קבלתי חלק), ע"א שפרועה [להפיס דעתו], מלקוחות, מיתומים, שלא בפניו [טענינן אשתבע לי]
פוחתת (מודה שכתובתה רק מנה ולא קיבלה כלום) גובה בלי שבועה [אין הודאה על מה שנטלה]
וכן ע"א שפחותה [ב' עדים שבשטר מכחישו]
הפוגם שטרו (לר' אבין שלא בב"ד, ורב חסדא חולק) ומת -
יורשיו גובין וא"צ שבועה [תק"ח רק בו] אלא שבועה שלא נודע להם שפרע
יורשיו גובין וא"צ שבועה [תק"ח רק בו] אלא שבועה שלא נודע להם שפרע
נתחייב שבועה (דאו' לרב חסדא) בב"ד ומת - אין בנו גובה [אינו מוריש שבועה]
גובין מנכסי יתמי קטנים שטר ברבית, כתובה [להפטר ממזונות אליבא דר"ש (דס"ל מוכרת למזונות בלי ב"ד)], גזילה, נזקין מזיבורית (ועידית מגדול)
גובין בשבועה מנכסיו שלא בפניו שטר שיש בו רבית (ערב לגוי), כתובה, ולת"ק מזוני (לר"ש וחנן א"צ שבועה)
הנמצא במקום רחוק מזמינים לדין בג' אגרות ג"פ ל' יום, ומחליטין נכסיו לתובע כשעמד בדין וברח,
ברח לפני שעמד בדין (לגי' ק"ע - אין) מכריזין על נכסיו
הלכה ט' - י' (נו: - נז:)
גובה ע"י גט בלי כתובה [מעשה ב"ד כנקיט שטר; במקום שאין כותבין כתובה; לפ"מ לרב כותבין שובר; הביאה ראיה שלא כתב כתובה] ויש ב"ד, עדים, ספר, שובר לפ"מ שלא תגבה שנית
ועל האלמנה להביא הראיה שהיתה אשתו עד שמת
אינה גובה בכתובה בלי גט כשטען אבד שוברי חוץ משגזרו עכו"ם על המצות
משגזרו על המצות נאמן המלוה לומר פרוזבול היה לי וקרעתיו
ב' כתובות שוות שזמנן קודמות לגט או לב' גיטין, כתובה א' וב' גיטין או גט ומיתה - גובה כתובה אחת [ע"מ כתובה ראשונה החזירה ושעבודה קיים כשעדיין לא פרעה]
כתובה של ק' ושל ר' - מח' אי גובה מראשונה או ק' מראשונה ותוספת משנייה
לפ"מ לוה וחזר ולוה צריך לכתוב "לבד משטר הראשון",
לק"ע א"צ [רק בכתובה שנאבדה כותב לה אחרת]
לק"ע א"צ [רק בכתובה שנאבדה כותב לה אחרת]
הגדיל או נתגיירו על מנת כתובתה ראשונה, ומח' אי מהני אף לתנאי (תוספת) כתובה