הלכה א' (לח: - לט:)
הלכה ב' - ד' (לט: - מ:)
הלכה ה' - ו' (מ: - מא:)
הלכה ז' (מא: - מב:)

הלכה א' (לח: - לט:)

חזור לראש הדף

יש לבעל: מציאתה [קטטה; שלא תגנוב ממנו ותאמר מצאתי] (לר' אימי - לר"ל ר' יוחנן הסנדלר חולק [לק"ע אינו כופה למעשה ידים ומציאה לא תקנו חכמים; פ"מ - באינו נותן מעה מציאה ומוֹתר מע"י שלה], לר' יעקב בר אימי לכו"ע לבעל), מעשה ידיה, פירות ירושתה, נזק,
ובושת - לר"י בן בתירה 1/3 בסתר, 2/3 בגלוי [מצטער עמה], ופירות מחלקה

מציאת בניו הסמוכין על שלחנו ועבד כנעני שלו [יכול לשנותו למלאכה אחרת]

ר' יצחק - מזונות גרושתו עליו עד שפורע כל כתובתה

הלכה ב' - ד' (לט: - מ:)

חזור לראש הדף

פסק מעות לחתנו ומת לפני שכנס -

א"צ ליתן ליבם [דעתו (לרי"ף)/במפרש (לר' האי) שפוסק על מנת שיכנוס]

אבל יתן מה שפסק לבתו קטנה (לרי"ף)

כותב מחתן בכתובה שליש יותר ממעות שקבל [דעתו להשתכר בהן],
פחות חומש לשומת בגדיה [דעתה להשתמש בהן],
בשוויו לכלי/לדינרי זהב, לבהמה וקרקע [יש לו רק פירות ואינו מוכרו]

אסור למכור בגדי אשתו

כתב החתן יותר מהשומא דכלים או מתוספת שליש בכספים שהכניסה -

בעשה קיצותא (לק"ע שומא, לפ"מ קיבל סתם) גובה מה שכתב,

ואם לא (לק"ע בלי שומא, לפ"מ כתב שמקבל כנגד השום) פוחת חומש/מוסיף שליש על מה שהכניסה (לפי' א' בק"ע וגם ההפרש בין מה שכתב למה שהכניסה [מתנה]) אא"כ לא ישאר הוספת מנה ומאתים

הוסיף פחות משליש בכספים - בעשה קיצותא גובה מה שכתב [מחלה],
ואם לאו א"צ להוסיף יותר [אין כאן מתנה] אלא מנה ומאתים

החתן נותן 10% מכסף שהכניס לבשמים ומ"מ מוסיף שליש [הנאת בשמים/פו"ר כהנאת כספים]

לרשב"ג כמנהג המדינה

הלכה ה' - ו' (מ: - מא:)

חזור לראש הדף

לא יפחות מנ' זוז לפרנסת בתו או ליתומה מצדקה - לר' חיננא ור' זעירא אפי' ילוו ונותנין לפי כבודה אפי' כל מה בכיס, לר' יוסי ור' אימי לא ילוו ומשאירים לעוד עניים

פסק האב להכניסה ערומה - הבעל יכסנה בבית אביה

יתומה מוציאה מאמה ואחיה שהשיאה מה שראוי לה

לר"י נותנים ליתומה כמו שאביה נתן לבת הראשונה

לחכמים שמין הנכסים [לפעמים האב נוטל ולא נותן]

לרבי לכל אחת עישור ממה שנשתייר
ואם מת הבן - לר' חנינה תגבה עישור לפני החלוקה [גובין פרנסה ממשועבדים
וכ"ש מבעין], לר' יוחנן אין לה עישור [אין גובין ממשועבדים]

ספק אם גובין פרנסה ממטלטלי או שבח שעליהם, לר' אבהו גובין משבח שעליהן/שלאח"כ

הלכה ז' (מא: - מב:)

חזור לראש הדף

המשליש מעות לבתו והיא מאמינה לבעלה - בפסק מן הנשואין נותן לבעל
בפסק מן האירוסין והִשליש משנשאת - לר"מ יקיים דברי המת,
ולר' יוסי כשאין אחין שומעין לגדולה [רוצה בתקנת בתו יותר מקרוביו]

האומר תנו שקל בשבת לבני - יתן כפי שנתייקרו מזונות,
אם מתו יירשוני/יטלו אחרים - יתן שקל

תנו שקל למזון אשה ובנות - לר"מ יתן שקל [מצוה לקיים דברי המת], לחכמים כפי הצורך

אמר לשון מתנה לזה וירושה לזה - לר' אלעזר אף השני זוכה,
ור' יוחנן חולק אא"כ כתב שני הלשונות לאחד

תערובת צמר בכור בחולין - לר' יוחנן בטל ברוב, ור"מ חולק

עוד חומר לימוד
למסכת כתובות