גמ' קא: - קד:

גמ' קא: - קד:

חזור לראש הדף

פסקה לזון בתה ה' שנים וגירשה, אפי' ניזונת מבעל אחר או הבת עצמה ניסת -

יהיב דמי מזונות - ובמיתתו ממשועבדים [כבע"ח]

מסר שטר דחייב אני לך (לרש"י - ולא חתם) -

ר' יוחנן - חייב [אלימא מילתא דשטר (לרש"י - דמסר בפני עדים)] כר' ישמעאל ולא לבן ננס

ר"ל - פטור אא"כ: 1) יש שעבוד דאו' (פדיון הבן, ערב לאחר חיתום לר' ישמעאל
(לרש"י - ואני ערב - ומסר בפני עדים)),

2) שטרי פסיקתא (תנאים) הנקנין באמירה
(רש"י - וחתמו העדים עדות ולא היה קנין וגובין ממשועבדי),

3) אמר אתם עֵדַי להודאה

תנאים נקנין באמירה [בההיא הנאה דקמיחתני אהדדי גמר ומקני]

ולא ניתנו ליכתב (לרש"י - אסור דלא משתעבדי נכסי בלי קנין)

וקנין מהני לגבות ממשעבדי חוץ מבנותיו דאכלי מתנאי ב"ד [אימר צררי אתפסינהו]

מת - בת הניזונת מאחין - תגדל בבית אמה אפי' גדולה

בן קטן אצל אמו ולא יורשיו [שמא יהרגוהו]

משכיר ריחיים ע"מ לקבל טחינה ושוב קנה אחרת לעצמו -

א"צ השוכר ליתן דמים אא"כ מוצא לטחון לאחרים תמיד [מידת סדום]

נותנין לאלמנה מדור וכו' לפי כבודה בבית בעלה עד שנופל

ולא מהני למוכרו [משתעבד מחיים (משא"כ נכסים לבנן נוקבן)]

וא"צ לזונה בבית אביה אלא לפי ברכת הבית [ברכת הבית ברוב] אא"כ יש חשש צניעות

לשון חכמים ברכה, עושר, מרפא; צואת ופטירת רבי; סימן יפה/רע למת; לוי לבבל כשמת
ר' אפס; ר' חנינא מחזיר תורה בפלפולו, ע"י ר' חייא לא משתכח; כשצדיק נפטר וכו'

כיבוד אשת אב ובעל האם רק מחיים

הספד אחר ל' ביום או בלילה עד י"ב חודש

בכור הממלא מקום אבותיו ביראת חטא קודם לצעיר החכם ממנו

גביית כתובה - ר"מ - רשב"ג - בבית אביה לעולם, בבית בעלה - כ"ה שנים [עושה טובה מנכסי יתומים כנגד כתו'] - וספק לחצאין לפי חשבון

חכמים, להל' - בבית בעלה - לעולם [בושה למחות]

בבית אביה - כ"ה שנים [מוחלת], חוץ: לר' יוסי ובי בר קזא - משטר כתו' בידה [רש"י - דלא מסרה להם] (ור' אלעזר חולק), מהביא לה היורש מזונותיה [בושה למחות]

וכן יש מחילה ליורשי אלמנה אם לא מיחו תוך כ"ה שנה

ואין מחילה בבע"ח, גרושה, תוספת לבר קפרא [רש"י - מתנה] (ור' יוחנן חולק)

לא כתוב באדרכתא לגבות מנכסי מת - הוי טעות (ולא טעות סופר) ואינה גובה פירות למפרע

רש"י קא:

כתב אני פלוני חייב לך נחשב חתימה

עוד חומר לימוד
למסכת כתובות