גמ' עח. - פ:
גמ' פ: - פב:

גמ' עח. - פ:

חזור לראש הדף

ירשה 1) פנויה: ונתארסה - יכולה למכור

אבל משניסת לרש"י לא ובדיעבד קיים לר"ג (עי' להלן), לרב ושמואל ורבותינו - בטל

2) משנתארסה: לב"ש תמכור, לב"ה לכתחלה לא תמכור [ספק זכותו (רש"י - ספק אם ישא)]
ר"י - לחכמים בטל

ומשניסת לא, לר"ג קיים (לרב זביד - לרש"י לכתחלה ולר"י ור"ח בדיעבד, לר"פ לר"י בדיעבד,
לר' חנינא בן עקביא - לכתחלה אפי' לב"ה), לחכמים ורבותינו - בטל

3) משניסת: אפי' בדיעבד בטל בחייה לפירות, ומתקנת אושא אפי' לאחר מיתתה לגופה

לר"ש אבל שאינן יודעין לו (ר' יוסי בר"ח - מטלטלי, ר' יוחנן - נפלו לה במדה"י) בדיעבד קיים

וכן בשכתבה לפני נישואין שטר מברחת - מוברח [רש"י - חשב שאינן שלה] (ולא קנה וקורעין - לחכמים דרשב"ג בכתב כל נכסיה או מקצתן "מהיום ולכשארצה")

4) שומרת יבם: יכולה למכור (מח' אמוראים ביבמות דף לח)

ירשה כספים או פירות תלושין = קרן (ילקח קרקע והפירות שלו)

פירות מחוברין - מה שגדל לפני שירשה - ר"מ - קרן, חכמים - פירות

וכשגירשה - הגדל לפני הגט - ר"ש - שלה, חכמים - שלו

עדיף לקנות קרקע > בתים > דקל תמרים > אילנות > גפנים

ולד בהמת מלוג לבעל, כפל ולד מלוג לאשה [פירא דפירא]

ולד שפחת מלוג - חנני' - לבעל [חייש למיתה] וגרושה יכולה לקנות [שבח בית אביה]
רבנן - לה [חייש משא"כ בבהמה נשאר עורה]

לרש"י ירשה דבר שאין גזעו מחליף (כלה) = קרן וילקח קרקע (מח' ב' לשונות)

ר"נ - חלב עז, גיזת רחל, ביצים, תמרים = פירות

טלית = פירות [כחכמים דר"מ - דהשיורא פורתא הוי קרן (שחקים)]
(לרב כהנא קא. = קרן)

יכולה לעכב מכירת עבדים ושפחות זקנים לרשב"ג, זיתים וגפנים זקנים לר"י, ובשדה שלה אף לרבנן [שבח בית אביה]

כשגירשה - א"א לתבוע הוצאות אם אכל כבר מעט פירי (גרוגרת וכו', לרב יהודה זמורות) דרך כבוד, או כאיסר/כדינר אפי' שלא כדרך כבוד

חוץ: מאשה קטנה יתומה ששמין שבח כאריס [שלא יפסיד השדה (שמא תמאן)],

מאריסין שהוריד בעל כשהבעל לא ידע לעובדה [אז ארעא לאריסי קיימא]

ואם לא אכל - ישבע ויקח הוצאות עד כשיעור השבח

לא יכול הבעל למכור קרקע מלוג לפירות [אביי - שמא תכסיף השדה, רבא - משום רווח ביתה
(רש"י - שיהא מזון מצוי)], אא"כ: הבעל שומר עליו לאביי, עושה עיסקא לרבא

רש"י עח: - פ.

שטר מברחת - לרש"י - הודיעה לעדים שלהבריח מתכוונת

לרש"י - זמורות דכלאים לא נאסרו

גמ' פ: - פב:

חזור לראש הדף

שומרת יבם שמתה:

ב"ש - כתובה וצאן ברזל (נדוניא) - ליורשי הבעל

נכסי מלוג יחלוקו יורשי האב ויורשי הבעל (יבמות לח. - לעולא בנפלה מנישואין, לאביי בירשה בחיי הבעל, לרבא בירשה אחר מאמר)

ב"ה - צאן ברזל בחזקתן (לרש"י - מח' אי ליורשי הבעל, האב, שניהם - יחלוקו)

כתובה ליורשי הבעל וחייבין בקבורתה [במקום האח - או יקבור או יתן כתו' דהיבם = "לכשתנשאי לאחר", לב"ש - כתו' כגבוי דמי - וירשה ממנה]

נכסי מלוג ליורשי האב

לב"ש לא ניתנה כתו' לגבות מחיים [מדרש כתו' - "לכשתנשאי לאחר"] ולב"ה ניתן לגבות

יבם - כל נכסי בעל הראשון משועבדים לכתו' וכן חלק הפירות שגדל לפני מותו (רש"י - לכו"ע),
ולר"מ אפי' מטלטלי (וילקח מהן קרקע)
ולחכמים רק מה שתפסה (רש"י - בחיי הבעל)

ואם אין לראשון גובה מהיבם [שלא תהא קלה להוציאה]

ואסור למכור נכסי הראשון [רש"י - דאין לה כתו' מיבם ודלמא משתדפי מה שייחד לה ואינה רוצה לטרוח לב"ד למשועבדים]

ר' אבא - ויכול למכור (רש"י - העודף מכתו') אם מפייסה ונתנה רשות, בגירשה והחזירה (רש"י - ונתן כתו' ומכר ומחזירה ע"מ כתו' ראשונה, מחזירה מיד וכתב לה כתו' דקנאי וקנינא)

כל בעל - עיצה טובה לא לייחד לה לכתו' וימכור נכסיו [ר' אבא - איבה (רש"י - סברה שיגרשה), לרש"י - שמא יאבדו המטלטלי ונמצאת בלי כתובה]

ותקנת שמעון בן שטח שכל נכסיו אחראין (רש"י - ולא ייחד מטלטלי)

אסור ליבם לחלק נכסיו לפני יבום -

ובדיעבד - רב יוסף, ר' חנינא בר פפי, להל' - בטל (ואביי ורב מניומי חולקין)
וכן להל' ביבם ואח"כ חילק - בטל

יבם שלוה מאחיו המת - לרב יוסף - מוציאין וילקח קרקע

ר"נ ואביי - יכול להחזיק [אין ב' חומרי בכתו' - א)כר"מ ב) שעבודא דר' נתן]

יבם יכול לגרש ולהחזיר [לאשה - כאשתו] על דעת כתו' הראשונה של אחיו

משוך ותקנה לאחר ל' - ר' יוחנן - באמר קני מעכשיו מהני [בידו] (בעומדת באגם לאחר ל')

רש"י פ: - פא.

נכסי צאן ברזל דקיבל עליו אחריות רשאי להוציאן

יורשי הבעל חייבין לקבור אפי' יבמה מן האירוסין

לקח מן האיש ואח"כ מן האשה מקחו טעות - לרש"י - דוקא בג' שדות (מיוחדים לה)

עוד חומר לימוד
למסכת כתובות