הלכה א' (מג. - מו.)
תרומה - ערל אסור [לר"ע איש איש; לר' ישמעאל ג"ש תושב ושכיר מפסח]
אבל נשיו ועבדיו מותרים
אבל נשיו ועבדיו מותרים
אונן מותר [כל זר לא יאכל קודש - זרות ולא אנינות]
קדשים - ערל פסול [ג"ש ממנו מפסח], אונן פסול [ג"ש ממנו פסח ממעשר]
הלוקח עבד ע"מ שלא למול פסול בתרומה אפי' מל [צריך למכרו ולאו קנין כספו הוא]
פ"מ - מל ולא טבל פסול
קנה עבד ע"מ למול אינו רוצה למול אחר י"ב חודש מותר למכרו לגוי
טבילת גר ביום [משפט]
מותר להשהות עבד ע"מ לקיים ז' מצות בני נח, ולר' הילא ע"מ שלא למול,
לפ"מ י"א דסגי לכפור בע"ז
לפ"מ י"א דסגי לכפור בע"ז
לר' שמואל בר חייה ורבי גר תושב צריך לקבל עליו מצות חוץ מאכילת נבילות (לרידב"ז י"א חוץ ממילה) ואם לא קיבל תוך י"ב חודש הרי הוא גוי גמור
י"א דאף צריך לבטל לע"ז שלו וביטולו מהני
גר תושב כישראל: בלא תעשוק שכר שכיר לר' יוסי בר"י, לא תוננו, גולה, אסור במלאכה בשבת - לר"י כיו"ט, לר' יוסי כחול המועד, לר"ש (להל') כחול
מצא תינוק מושלח יכול להטבילו ולמוהלו לשם עבד, לר' יוחנן א"א בעל כרחו [עבד איש אתה מל בע"כ ולא בן איש]
לר' אבהו ור' הושעיה אין למול בנו גדול בעל כרחו (לק"ע - לא מעכב אביו מפסח, לפ"מ לגירות) [עבד איש ולא בנך איש]
לא יאכל תרומה:
משוך [לר' יוחנן קנס (בעביד איהו), לרב גזרה אטו ערל]
לר"י לא ימול [סכנת כרות שפכה] (ור' יוסי חולק),
לר"י לא ימול [סכנת כרות שפכה] (ור' יוסי חולק),
נולד מהול (מח' אי ודאי או ספק ערלה כבושה) [המול ימול],
גר מהול לב"ש
מילה ופריעה/ציצין [לר"ע המול ימול, לר' ישמעאל חתן דמים למולות]
פסול למול - ערל [המול ימול], גוי [המול ימול; ואתה - וכל כיוצא בך],
כותי לר"י [לשם הר גריזים] (ור' יוסי חולק [א"צ כוונה])
כותי לר"י [לשם הר גריזים] (ור' יוסי חולק [א"צ כוונה])
אין מלין ספק בשבת [ערלתו - ודאי]:
ספק בן ח', אנדרוגינוס [ערל זכר - כולו זכר] (דלא כר"י [ערל - אפי' מקצת]),
נולד בין השמשות, נולד מהול לב"ש או לכו"ע (לרב דוחה שבת [ודאי כבושה])
מודה ר"י דאנדרוגינוס פטור מראייה [כל זכורך]
תינוק שאחזתו חמה שעה אחת ימתין ל' יום למול ואסור בתרומה ["ערלה" מיום ח']
ליל ח' אסור בתרומה [לילה לאו מחוסר זמן]
ציצין המעכבין - לר' ירמיה חופה רוב גובהה של עטרה במקום אחד, לר' יוסי בן יוסי רק רוב גגה
יבדוק בקישוי
חוזר עליהן בשבת אפי' משפירש (לר' יוסי אפי' שאר ציצין [גמר מצוה])
לר' יוסי פטור על הוצאת לולב, סכין מילה, מצה בשבת [גמר מצוה כעוסק במצוה]
פצוע דכא וכרות שפכה אוכלין תרומה
אשתו אוכלת עד שנבעלה [כר' לעזר ור"ש דאין חסרון משתמרת לביאה פסולה;
לכו"ע - דתחלת הקנין בהכשר]
לכו"ע - דתחלת הקנין בהכשר]
עשה מאמר ונעשה פצוע דכא או שאחיו חלל -
לר"ל פסולה מתרומה [משתמרת לביאה פסולה], לר' יוחנן אוכלת [קנין בהכשר]
הלכה ב' (מו. - מח:)
פצוע דכא במקום הולדה [שפכה - שופך, דכא - הכי נמוך כשיושב] אפי' נימוקה, יבשה, חסרה כל שהוא, אפי' ביצה אחת, לתנא א' רק בידי אדם [כממזר] ולתנא א' אף בידי שמים (לרב אחא חולי שגרם אדם לפצוע) [יצירת ממזר משמים]
ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה (להל') - חסרה ביצה אחת שלימה/דשמאל (לק"ע לרב אחא אף בידי אדם, לרידב"ז לראשונים בידי שמים ולכו"ע) = סריס חמה וכשר, וחכמים חולקין
אינו כרות שפכה אם נשתייר כחוט של עטרה - מח' אם עליונה (כלפי הגוף) או תחתונה
נחקק כמרזב או כקולמוס כשר, כקולמוס הפוך (לק"ע החוד לצד הגוף, לפ"מ למטה) פסול
ניקב למעלה מן העטרה ולא נסתם פסול [שופך ואינו מוליד]
פצוע דכא ישראל מותר בגיורת, אבל לא כהן ולא בממזרת לר' יוסי (ור' ירמי' חולק) [בקדושתו קאי]
לר"י גר וממזר אסורים בממזרת [קהל גרים אקרי קהל], ואולי גר עמוני רק מותר בשפחה משוחררת [גר פסול איקרי קהל לגבי פסולים אחרים]
אבל גר מצרי מותר במצרית
ר"ע - מצרי ראשון למצרית שני או להיפך - הולך אחר הפסול
לר' לעזר ורב להל' ממזר ודאי אסור בספק, וחכמים מתירין [לא יבא בקהל ה' ודאי]
לר"א בן יעקב ספק ממזר מותר בקהל אבל לא ספק כותי או חלל
ספק אם פצוע דכא כהן מותר לבת גר לר"י (שאסורה לכהן כשר)
מח' ר' חיננא ור' מנא אם בת בת חלל כשרה לכהן או פסולה ורק בת חללה מכנה (כשרה שנתחללה מביאה) כשרה [מח' למאי אהני ג"ש בעמיו לטומאה - רק זכרים]
לכו"ע בת גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' ובת בוגרת לכה"ג כשרות לכהונה [אין חלל מחייבי עשה] משא"כ בת מצרי [עשה השוה בכל חמיר]
הלכה ג' (מח: - מט:)
עמונית ומואבית כשרות [עמוני, מואבי; אין דרך האשה לשכור וליעץ; הללמ"ס]
לר' זכיי בת גיורת עמונית פסולה, ור' יוחנן מכשיר אף בת עמוני לישראלית לכהן [מעמיו - כשני עממין שזכרים אסורין ונקבות מותרות] (ור"ל חולק [באה מביאה אסורה])
לפני שנתגיירו - הולך אחר הזכר [אשר הולידו בארצכם], משנתגיירו - אחר הפגום
עבד עמוני לשפחה מצרית ולאחר ג' דורות נשתחרר - ספק אם עלו ג' דורות להתירה
לר"ש מצרית ואדומית כשרות [ק"ו מעמונית, בנים אשר יולדו - ולא בנות]
לחכמים אסורות [עריות יוכיח שנקבות כזכרים]
ממזר דור י"א לר"ש - לר' יאשיה כשרים [עשירי], לר' אלעזר בר"ש רק נקבות [ג"ש עשירי לעמוני]
הקב"ה מסלק ממזרים מן העולם כל ס' - ע' שנה וכשרים עמהן שלא לפרסם חטאיהן;
רב הונא - ממזר שאינו מפורסם מת תוך ל' יום; ר' יוחנן - לעת"ל הקב"ה רק מטהר שבט לוי
ר' יוחנן - אין מפרסמין משפחה שנשתקע בה פסול,
ר"ל - חכמים מוסרין לבניהן ותלמידיהן פעמיים בשמיטה
ר"ל - חכמים מוסרין לבניהן ותלמידיהן פעמיים בשמיטה
הלכה ד' - ה' (מט: - נ.)
ר"ע ור' יהושע בן בתירה - סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו [היתה שעת הכושר]
לר'"א דוקא סריס חמה (נולד כך) [יש לו רפואה]
לחכמים לא זה ולא זה
סירס עובר - יש לו חומרי סריס אדם וסריס חמה
חליצת סריס, איילונית, אנדרוגינוס לא פסלה מכהונה
הלכה ו' (נ. - נ:)
סריס חמה מאכיל אשתו תרומה,
לר' יוחנן ולא חזה ושוק, לברייתא ור"ל אף חזה ושוק [ק"ו מתרומה - דחזה ושוק ראויין
לישראל בכורים לפני העגל]
לר' יעקב בר אחא המח' בכל כהן לישראלית
לישראל בכורים לפני העגל]
לר' יעקב בר אחא המח' בכל כהן לישראלית
אנדרוגינוס: ר' יוסי ור"ש - מאכיל בתרומה [כזכר]
ר"י - כזכר, ר' לעזר - וחייבין עליו סקילה במקום זכרותו לר' יוחנן, אף בנקבותו לריב"ל [משכבי]
נבעל בנקבותו נפסל הוא ועבדיו מתרומה [כשנבעל דינו כנקבה; אטו נקבה]
ולא אשתו [אוכלת מכח זכרותו שלא נפסל]
ולא אשתו [אוכלת מכח זכרותו שלא נפסל]
ר"י - טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ [כסריס]