גמ' לה: - לח.
גמ' לח. - מ.
גמ' מ: - מא.
גמ' מא: - מג:
גמ' מד. - מו.
גמ' מו. - מח:
גמ' מט. - נ.
גמ' לה: - לח.

חזור לראש הדף
חליצת וביאת מעוברת שהולד קיים לא שמה חליצה/ביאה והולד אינו פוטר עד שנולד
וצריך כרוז שחליצה לא אסרתה

בנפל - ר' יוחנן - שְמָה חליצה וביאה [איגלאי למפרע, ובן אין לה - ואין]
(לאביי לכו"ע לא שמה ביאה, ורבא חולק)
ר"ל, רבא להל' - לא שמה חליצה וביאה [לא אמרינן למפרע, אין לו - עיין עליו]
ומדרבנן החליצה אוסרת קרובות ומכהונה

מיבם מעוברת והפילה - למשנתנו יקיים, לר"א יוצא בגט עולמית [קנס דפגע בספק אשת אח]

הנושא מעוברת או מינקת חברו - יוציאה בגט (אפי' כהן) לר"מ עולמית [קנס]
לחכמים עד שיגיע זמנו לכנוס

קידש אלמנה או גרושה בלי המתנה ג' חדשים צריך גט, ומח' בברח

רוב היולדות לט' חדשים - עוברה ניכר לשליש, ואם לא - איתרע רובא והוי ספק בן ט' או בן ז' ליבם ויביא אשם תלוי

וולד השני מיבם - מח' ת"ק ור"א בן יעקב אי מותר בממזרת (מח' אביי ורבא כמח' שמואל ורב אי הל' כר' אלעזר או כהלל דהתיר ספק בודאי)

ראב"י - לא ישא נשים בב' מדינות [שמא יזדווגו אח ואחות], לא ישא כשדעתו לגרשה

ספק בן ויבם בנכסי הראשון - ממון המוטל בספק חולקין, וכשמת יבם - ר' אבא אמר רב - קם דינא, ר' ירמי' - הדר דינא (יתנו לו נכסי ראשון או חלק מנכסי יבם)

בנכסי סבא - אין ספק מוציא מידי ודאי

ספק ובני יבם בנכסי הראשון - רש"י - חלק דמודו שקיל והשאר 1/2 לו 1/2 להם

בנכסי יבם לבד - ספק אינו יורש

בנכסי סבא - הם נוטלין 1/2, הוא נוטל חלקו בין האחים, והשאר 1/2 לו 1/2 להם

סבא וספק בנכסי יבם, סבא ויבם בנכסי ספק - חולקין

רש"י לח.

יורש מכח "ממ"נ" אינו "ודאי" דלא ידע מכח מי הוא בא

לרש"י ודאי יורש = שודאי נוטל חלק מקצת נכסים

גמ' לח. - מ.

חזור לראש הדף
שומרת יבם שירשה נכסים - מוכרת ונותנת [עולא - בזיקת ארוסה דעושה ספק ארוסה דאף ב"ה מודה דתמכור לכתחלה, רבה - זיקת נשואה עושה ספק נשואה - ואיהי ודאי (רש"י - בקרן) ואין סממ"ו]

שומרת יבם מן הנישואין שמתה - כתובתה בחזקת הבעל,

נכסי מלוג - ב"ש - חולקין יורשיה ויורשי הבעל, ב"ה - בחזקת יורשיה

[עולא ורבה - זיקת נשואה עושה ספק נשואה - רש"י - ונכסים בספק (רש"י - ולב"ה אין ידו כידה וחזקתה עדיפה, הוחזקה נחלה כבר במשפחתה),

אביי - כשנפלו לה תחת הראשון - לב"ה נשוי ידו כידה ויבם לא כידה ולב"ש נשואה ידו עדיפה מידה ויבם כידה אבל לא כידה לנכסי דנפלו השתא (רש"י),

רבא - נפלו אחר מאמר - לב"ש כודאי ארוסה לדחות הצרה, וכספק נשואה לנכסים]

אין אומרים אין ספק ממ"ו כשיש לַספק שטר העומד לגבות לב"ש דכגבוי (רש"י - כמוחזק)

יבמה כאשה - מגרשה בגט ומחזירה [ולקחה לו לאשה]

כתובתה על נכסי בעל הראשון [הקנו ליבם משמים],
ואם אין לו - משני [שלא תהא קלה להוציאה]

מח' ר' יוחנן ור' יהושע ב"ל - לל"ק אי ביאת קטן או חליצת גדול עדיף

לל"ב לכו"ע ביאת קטן עדיף ומח' אי חליצת גדול עדיף או חליצת קטן כי הדדי [מצוה בגדול רק ליבום]

לכפייה חוזרין אצל גדול [מצוה עליה רמיא]

לא משהין לגידול קטן, חזרה ממדה"י [שהויי מצוה]

יבום עדיף מחליצה, בזה"ז חליצה עדיפה - רב ורב יהודה - אין כופין (לרש"י - בזה"ז לחלוץ - אם ניחא לשניהם לייבומי)

ר' יצחק - חזרו לומר דיבום עדיף [כרבנן דאבא שאול - דא"צ לשם מצוה]

אכילת מצות שיירי מנחה - לרבנן - מצוה לכהן שעבד עבודתה לאכלה, לאבא שאול - לא חלוט

יבם זוכה בנכסי אחיו [יקום על שם אחיו], לר"י - אב קודם [כבכור], ומח' להל'

רש"י לח. - לט:

נכסי צאן ברזל של שומרת יבם שמתה -

לרש"י כתובות - לב"ה: ר' אלעזר - בחזקת יורשיה, ר' יוחנן - בח' יורשי הבעל, ר"ל - יחלוקו

הוא רוצה ליבם והיא לא ואמרה דברים ניכרים - מטעינן לי' לחלוץ, ואם לא - כפינן לחלוץ שאין חוסמין אותה - ושקלה כתובה

גמ' מ: - מא.

חזור לראש הדף
חליצה אוסרת קרובים מדרבנן וגזרו אפי' שניות, והאחין מותרין בכולן, ואם נפלו לפניו - חולצת, לר' יוחנן מד. לר"ע מדאו' [בית חלוץ] והולד ממזר ופטורה מחליצה

שמואל - צרת חלוצה בכרת [באיסורה קיימא], ר' יוחנן - החלוצה והצרה אינן בכרת

מותר בקרובת צרת חלוצתו

ואסור בצרת קרובת חלוצתו [גזרו בהך דהולכת לב"ד (לרש"י - קרובת חלוצה - ואיכא דסברי שהקרובה חלצה)]

קידש אחות זקוקתו - ר"י בן בתירה, שמואל להל' - ימתין מלכנוס [רש"י - יש זיקה]

מת שאר אחיו - יוציאה בגט, וזקוקתו בחליצה

מתה אשתו - רב ור' חנינא - מותר ביבמתו [הותרה ונאסרה והותרה]

אבל לא לר' אלעזר [נאסרה שעה א']
שמואל ורב אסי - אסור [נאסרה אחר נפילה לכו"ע אסורה עולמית]

בעלת מאמר שנעשית אחות זקוקתו - ב"ה - אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו

מתה - לרב חזרה זקוקתו והותרה, אבל לברייתא חולצת לזקוקתו כר' אלעזר

גמ' מא: - מג:

חזור לראש הדף
ג' חדשים ויום שמת ושנתארסה להבחנה [להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, שמא ישא אחותו או יבום או לשוק שלא כהלכה]:

לחלוצה [חליצת מעוברת פסולה, אם תלד צריכה כרוז לכהונה ויש שלא שומעים, שלא לאבד מזונות מנכסי הבעל, מסקנא - דאינה עולה ליבום [אם לא יחפוץ] (רש"י - אפשר להמתין)]
אבל לא לאחר חליצה [מותרת בכרת (יבום) כ"ש בלאו (לשוק)]

לגרושה - לרב מנתינה, לשמואל מכתיבה

לנתגייר עם אשתו [להבחין בין זרע שלא בקדושה, רש"י - "ייבם" והוא בן גוי (גויה = זונה) ופגע באשת אח מאמו]

ר"מ, חכמי יבנה, להל' - ארוסה, פרושה מבעלה, אינה ראויה לילד [רש"י - אטו ראויה]
ור"י ור' יוסי חולקים
לר"י - נשואות יתארסו - חוץ מביהודה, ולר' יוסי מאלמנה מן הנישואין לל' יום [אבלות חדשה דיחיד]

יבמה ניזונת ג' חדשים מנכסי הבעל, מיבם רק אם עמד בדין וברח ביבם קטן - אין לה [משמים קנסוה] (מח')

לא ישא מעוברת או מינקת חבירו [חלב נעכר ואינו מאכיל ובושה לתבוע יורשי הראשון] עד כ"ד חודש ויום שנולד ושנתארסה

מח' במשנה וסתם בברייתא - אין הל' כסתם [רבי לא שנאה (רש"י - לא רצה לסותמה)]

רש"י מא: - מב:

אינה עולה ליבום - בדיעבד חליצתה כשרה (אפשר להמתין משא"כ בחולצות ולא מתייבמות - שלא תאסר לעולם, ומדאו' כשרה)

לר' יוסי - רש"י עירובין - ארוסות יתארסו ולא ינשאו [אטו נשואה],
רש"י כאן - אף ינשאו כרבי יהודה

מח' ואח"כ סתם הל' כסתם - רש"י - אפי' אחריה במס' אחרת באותו סדר

גמ' מד. - מו.

חזור לראש הדף
עשיר יכול ליבם ד' יבמות [עונה לחודש לכ"א]

לא ייבם, יחלוץ ב' צרות [בית אחיו, בית חלוץ - ולא ב' בתים]

ולא יבום לא' וחליצה לב' [אינו עולה ליבום, דלמא חליץ והדר מיבם]

יחלוץ הצרה שפסולה לכהונה ממ"נ, שלא יפסול הכשרה

לשמעון התמני - בת חייבי לאוין מותרת לכהונה, לר' יהושע - ר"ש ב"ר - בת חייבי כריתות (לאו ממזר) פסולה לכהונה [ק"ו מאלמנה לכה"ג שאינו שוה בכל]

גוי הבא על ישראלית (אפי' אשת איש) -

לר"ע, רבי, ר"מ (צט.), ר' אמי, ר' יוחנן, ר' אלעזר, ר' חנינא - הולד ממזר [כאשת אב דלא תפסי קידושין [רש"י - עם הדומה לחמור, לא תתחתן, ואח"כ תבא, שאלתות - רק "בעולת בעל" יש להם]]

ר"ש בן יהודה, ר"ש התימני, רב ושמואל, ר' יהושע ב"ל, בר קפרא/זקני דרום, רבי אליבא דרבין, ר' נתן, רב מתנה, רב יהודה - הולד כשר [לא כאשת אב שתפסי קיד' לאחריני]
ופסולה לכהונה [ק"ו מאלמנה לכה"ג]
והיא מתחללת [כי תהיה אלמנה וגרושה - שיש לו אלמנות וגירושין]

רב יהודה - חצי עבד חצי בן חורין הבא על אשת איש - הולד ממזר [צד חירות על אשת איש]

טבילה לשם נידות או קריו עלתה לגירות [רש"י - דת יהודית היא]

קונה עבד מגוי (= רק קנין מעשה ידיו) וטבל לשם בן חורין (לי"ג או בפניו סתם)
(לרש"י - או סתם כשעדיין תחת גוי) = בן חורין [שחרור מפקיע משעבוד]

רב אויא - אבל לא בקונה גוי מעצמו [מהם תקנו - לגופיה]

שמואל - טבילה לשם עבדות צריך לתקפו במים (רש"י - לתת עליו עול מלאכה במים שיהא נראה כטבילת עבדות)

קונים עבד (רש"י - גוי) ממלך לגופיה במשלם כרגא

גמ' מו. - מח:

חזור לראש הדף
ר' יוחנן - גוי שמוזג יין = יין נסך משום לך לך אמרין לנזירא (רש"י - אע"ג דלא נגע אלא כחו בעלמא)

גר שמל ולא טבל - לר"א ור"י הוי גר [כאבותינו] ור' יהושע ור' יוסי (ר' יוחנן להל') חולקין [טבלו - ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה]

טבל ולא מל - לר"א ור' יהושע ור"י הוי גר [כאמהות (סברא - במה נכנסו תחת השכינה) - דנין משאי אפשר], ור' יוסי (להל') חולק - שניהם לעכובא

גר צריך ג' [משפט]; טבילת גר ביום

"גר אני" צריך להביא ראיה (לר"י רק בא"י [בארצכם])
ומספיק עדים ששמענו שנתגייר בב"ד פלוני [וכי יגור]

ר"י - "נתגיירתי ביני לבין עצמי" נאמן אעצמו

אינו נאמן לפסול בניו [ר"נ בר יצחק (להל') - לדבריך גוי אתה ואין עדות, רבינא - אינו נאמן על בני בנים - יכיר רק בבן]

אבל נאמן לומר בני בן גרושה [יכיר], וחכמים חולקים

בא להתגייר - אומרים שישראל בזה"ז דוויים וכו' ויסורין, "יודע אני ואיני כדאי",
מודיעין מקצת מצות ועונש ושכר, ומלין מיד וכשנתרפא טובלין מיד [אין משהין מצוה] וג' ת"ח עומדין עליו ומודיעין מקצת מצות

טבילת עבד משוחרר א"צ קבלת מצות (רש"י - בניהג מצות העבד לרבנן דרשב"א)
חוץ מיפת תאר לרבנן דר"ש בן אלעזר דלא שייכא במצות

לרשב"א טבילת עבדות, מלין, טבילת שחרור - כולן בע"כ [כל עבד איש (שקנה מגוי) ומלתה אותו] וכך יפת תאר מותרת מיד

ועשתה את צפרניה - ר"א - תקוץ [דומיא דוגלחה ראשה], ר"ע - תגדיל [דומיא דראש - ניוול],

ירח ימים - ת"ק - ל' יום, רשב"א - צ' [ירח, ימים, ואחר כן]

עבד שלא מל - ר' ישמעאל - מקיימין [וינפש בן אמתיך], ר"ע - אין מקיימין

ר' יהושע ב"ל - מגלגל עמו עד י"ב חודש ואז חוזר ומוכרו לגוי - ר"פ לר"ע - דוקא בפסקא (לרש"י - קיבל להתגייר וחזר בו, א"ל הריני מגלגל עמך [כשכיר])

ר' אילעאי - לקחו ע"מ שלא למולו מותר לקיימו

גרים מעונין [אין בקיאין בדקדוקי מצות, עושין מיראה, שהו]

רש"י מח:

לרש"י גר תושב מצווה על שבת

גמ' מט. - נ.

חזור לראש הדף
ממזר: ר"ע - מחייבי לאוין -
למשנתנו - דוקא מחמת קורבה [סמיכות כנף אביו - אנוסת אביו ללא יבא ממזר]
לר' סימאי - אפי' שלא מחמת קורבה (לרש"י מחזיר גרושתו, לא תתחתן, עמוני) [ולא]
לר' ישבב - אפי' חייבי עשה (מצרי, אדומי) [ולא]

שמעון התימני, להל' - חייבי כריתות [כנף אביו = שומרת יבם דאב]

ר' יהושע - חייבי מיתות ב"ד [לרש"י - סמיכות לא יקח אשת אביו לממזר]

מודה ר"ע (לרש"י - לר' סימאי) דאינו ממזר מנדה ומסוטה [תפסי קידושין],
ברייתא - מיבמה לשוק [לרש"י - כמ"ד תפסי קידושין]

מנשה הרג ישעי'; רק משה באספקלריא המאירה;

את מספר ימיך אמלא אם זכה - ר"ע - משלימין, רבנן - מוסיפים

אשתו יבמתו גירשה, חלצה, נשאת לאחר שמתה - אחותה מותרת