ERUVIN 18 (7 Elul) - Dedicated in memory of Esther Miryam bas Harav Chaim Zev and her husband Harav Refael Yisrael ben Harav Moshe (Snow), whose Yahrzeits are 7 Elul and 8 Elul respectively. Sponsored by their son and daughter in law, Moshe and Rivka Snow.

1)

TOSFOS DH Afilu Yud Korin Mutar

תוספות ד"ה אפילו י' כורין מותר

(SUMMARY: Tosfos explains that the Pasim are a need of residence.)

פ''ה והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא היא

(a)

Explanation (Rashi): These Pasei Bira'os, since their water is proper for people to drink, they are a proper need of residence.

ואין להקשות א''כ אמאי אמר בגמרא מתני' דלא כרבי עקיבא מדלא קתני בורות דילמא נקט ביראות דאפי' י' כורין שרי

(b)

Implied question: If so, why does it say in the Gemara that our Mishnah is unlike R. Akiva, since it did not teach pits [of collected water]? Perhaps it mentioned wells to teach that even 10 [Beis] Korim are permitted!

וי''ל דמתניתין ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר אלא בית סאתים

(c)

Answer: Our Mishnah (i.e. the first Tana, who chose to discuss wells,) is R. Yehudah, who permits even for a well only Beis Sa'atayim.

וא''ת ומאי שנא גבי שיירא דבעו רבנן שלא יהא בית סאתים פנוי

(d)

Question: Why is a caravan different? Rabanan required that there not be Beis Sa'atayim empty;

והכא גבי פסין דגריעי טפי מחבלים כדאמר בגמרא לא אצרכיה שלא יהא בית סאתים פנוי

1.

Here, regarding Pasim, which are inferior to ropes, like it says in the Gemara, they did not obligate that there cannot be Beis Sa'atayim free!

וי''ל דגבי שיירא הואיל ונעשה לצורך שעה לא הוי חשיב מוקף לדירה כמו פסין

(e)

Answer #1: Regarding a caravan, since it was made for a temporary need, it is not considered Mukaf l'Dirah (surrounded for residential needs) as much as Pasim are.

אי נמי גבי עולי רגלים הקילו והחשיבו פסין כמו מחיצה גמורה כמו שהקילו לענין פרוץ מרובה על העומד

(f)

Answer #2: For Olei Regalim [Chachamim] were lenient and considered Pasim like a full wall, just like they were lenient about Parutz Merubah Al ha'Omed.

ומ''מ צריך לפרש כפירוש הקונטרס דחשיבי פסין מוקפין לדירה אע''פ שאין אדם דר שם

(g)

Observation: Even so, we must explain like Rashi, that Pasim are considered Mukaf l'Dirah, even though a person does not live there;

דאלת''ה תקשה מתני' לרב הונא בר' חנינא דבעי למימר בפ' הדר (לקמן דף סז:) דמחיצה שאינה מוקפת לדירה לא שמה מחיצה

1.

If not, our Mishnah would be difficult for Rav Huna b'Ribi Chanina, who wanted to say below (67b) that a Mechitzah that does not surround for the sake of residence is not considered a Mechitzah;

דפריך לר' יוחנן דאמר מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין

2.

He challenged R. Yochanan, who said that it is considered a Mechitzah, just residents are lacking.

2)

TOSFOS DH Bor Lechud v'Be'er Lechud

תוספות ד"ה בור לחוד ובאר לחוד

(SUMMARY: Tosfos points out that also the Makshan distinguished them.)

המקשה נמי היה יודע שיש חילוק בין בור לבאר דמתני' היא

(a)

Explanation: Also the Makshan knew there is a difference between a pit and a well, for our Mishnah (22b) distinguishes them;

אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פירש במילתיה ופסין לבאר מכלל דלא מפליג כמו שמדקדק בסמוך

1.

However, he was meticulous to explain that since [the Tana] did not explicitly teach "Pasim for a well", this connotes that he does not distinguish, like he infers below.

וה''ה דהוה מצי למימר מתניתין דלא כתנא קמא דבמתני' קתני דווקא באר ולא בור

(b)

Observation: Likewise, he could have said that our Mishnah is unlike the first Tana [of Chananyah], for our Mishnah teaches specifically a well, and not a pit.

3)

TOSFOS DH Bor Lechud

תוספות ד"ה בור לחוד

(SUMMARY: Tosfos discusses the reasons to distinguish pits and wells.)

פירש רש''י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי

(a)

Explanation (Rashi): A pit is gathered water. It is prone to run out.

ואע''ג דלקמן בפירקא קאמר טעמא דבעינן מים חיים משום דבעינן מידי דחזי לאדם

(b)

Implied question: Below (21a), it says that we require flowing water, for we require something proper for man to drink!

האי טעמא לא שייך אלא לר' יהודה בן בבא דאמר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים לבד

(c)

Answer: That reason applies only according to R. Yehudah ben Bava (22b), who says that we make Pasim only for a well of the Rabim;

וטעמא משום דבעי מידי דחזי לאדם דאי משום דלא פסקי אפילו בור רבים נמי דאין לחוש דילמא פסקי

1.

The reason is because he requires something proper for man. If it were because it does not run out, even a pit of the Rabim, there is no concern lest it run out.

אבל שאר תנאים טעמייהו משום דלא פסקי דאי בעי מידי דחזי לאדם אפילו בור הרבים נמי לא

(d)

Distinction: The other Tana'im, their reason is because it does not run out. If they required something proper for man, also a pit of the Rabim would not [be permitted].

4)

TOSFOS DH Bishlama l'Man d'Amar Partzuf Hainu v'Chulei

תוספות ד"ה בשלמא למ''ד פרצוף היינו כו'

(SUMMARY: Tosfos concludes that this opinion says that there were two Yetziros.)

מכאן היה מקשה ריב''ם על פ''ה דפירש בריש כתובות (דף ח.) ב' יצירות הוו ולכך בריך שתים יוצר האדם ואשר יצר דהוי כמ''ד זנב

(a)

Question #1 (Rivam): Rashi explained in Kesuvos (8a) that [Rav Asi holds that] there were two Yetziros. Therefore, be blessed two Brachos [of Yetzirah, in Sheva Brachos] - Yotzer ha'Adam and Asher Yatzar. This is like the opinion that [Chavah was made from] a tail. (Our Gemara understood according to the opinion that says a face, that the two Yud's in va'Yitzer allude to two Yetziros!)

ועוד דבתר הכי קאמר התם לכ''ע חדא יצירה הוי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן והיינו כמ''ד זנב

(b)

Question #2: After this, it says there that according to everyone, there was one Yetzirah. One opinion holds that we follow intent [to create two], and one holds that we follow deed. This is like the one who says a tail;

דאליבא דידיה דרשינן הנהו קראי כרבי אבהו

1.

[Here,] according to him (the one who says a tail), we expound these verses like R. Avahu [to teach that initially Hash-m intended to create two, but in the end He created one]!

לכן נראה דשתי יצירות הואי היינו כמאן דאמר פרצוף:

(c)

Conclusion: There were two Yetziros according to the opinion that says a face.

18b----------------------------------------18b

5)

TOSFOS DH Yad l'Yad Lo Yenakeh Ra

תוספות ד"ה יד ליד לא ינקה רע

(SUMMARY: Tosfos explains that in Sotah we expound a different verse.)

לאו היינו קרא דדריש בסוטה (דף ד:) לענין גסות הרוח

(a)

Explanation: This is not the verse in Sotah (4b) regarding haughtiness;

דהתם דריש מקרא דתועבת ה' כל גבה לב יד ליד וגו' וקרא דהכא היינו יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט

1.

There, it expounds the verse "To'avas Hash-m Kol Gavah Lev Yad l'Yad...", and here we expound "Yad l'Yad Lo Yenakeh Ra v'Zera Tzadikim Nimlat."

6)

TOSFOS DH Maskif Lah Rav Nachman bar Yitzchak

תוספות ד"ה מתקיף לה רב נחמן בר יצחק

(SUMMARY: Tosfos infers that this is not Stam Rav Nachman.)

מכאן משמע דרב נחמן בר יצחק לאו היינו רב נחמן סתמא

(a)

Inference: This implies that Rav Nachman bar Yitzchak is not Stam Rav Nachman. (Below (43b DH Yasiv), Tosfos says that Stam Rav Nachman is Rav Nachman bar Yakov.)

7)

TOSFOS DH v'Lo Achurei Beis ha'Keneses b'Sha'ah sheha'Tzibur Mispalelin

תוספות ד"ה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין

(SUMMARY: Tosfos concludes that he is by the opening.)

בתוספתא דמגילה [פרק ג] תניא אין פותחין בתי כנסיות אלא למזרח שכן מצינו במשכן שנא' [במדבר ג] והחונים לפני המשכן קדמה וגו' מזרחה וגו'

(a)

Citation (Tosefta Megilah 3:22): We open a Beis ha'Keneses only to the east, for we find in the Mishkan "veha'Chonim Lifnei ha'Mishkan Kedmah... Mizrachah..."

ונראה דקסבר האי תנא דשכינה במערב והיו משתחוים למערב או היתה א''י ובהמ''ק במערבם דכתיב [דה''ב ו] (ויתפללו) [והתפללו] דרך ארצם וכתיב [דניאל ו] וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם

(b)

Inference: This Tana holds that the Shechinah is in the west, and they used to bow to the west, or Eretz Yisrael and the Beis ha'Mikdash were to their west [of the Tana's locale], for it is written "v'Hispalelu Derech Artzam", and it is written "v'Kavin Pesichan Lei b'Ilisei Neged Yerushlem."

והשתא לכאורה נראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד הארון

(c)

Inference: It seems that "in back of a Beis ha'Keneses" is on the side of the Aron.

ומיהו אין נראה (דבסוף פרק) קמא דברכות (דף ו:) אמרינן ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בי כנישתא א''ל אליהו כדו בר קיימת קמי מרך פירוש כשתי רשויות

(d)

Rebuttal #1: In Brachos (6b) we say that a person prayed in back of a Beis ha'Keneses, and Eliyahu said to him "is this how you stand in front of your Master?!" I.e. [you pray to the opposite direction from the congregation, and make it seem] as if there are two Masters!

וקאמר לא שנו אלא דלא קא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה

1.

It says there that this is only if he does not turn to the Beis ha'Keneses. If he faces the Beis ha'Keneses, it is fine.

ואם היה עומד לצד הארון כ''ש דאי מהדר אפי' לבי כנישתא דמחזי כשני רשויו' שהצבור משתחוי' למזרח והוא משתחוה למערב

2.

If he was standing on the side of the Aron, all the more so if he turns to face the Beis ha'Keneses, it looks like there are two powers, for the congregation bows to the east, and he bows to the west!

ועוד דאמר התם בפר' הרואה (דף סא.) אסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא אבל איכא פיתחא אחרינא לית לן בה

(e)

Rebuttal #2: It says (Brachos 61a) that one may not pass in back of a Beis ha'Keneses at the time that the congregation prays. This is only if it does not have another opening. If it has another opening, this is not a problem.

א''כ משמע לפי שעובר לפני הפתח ואינו נכנס

1.

Inference: He passes in front of the opening, and does not enter!

ונראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד פתח ביהכ''נ וקורא אחורי לפי שהוא אחורי העם

(f)

Explanation: It seems that "in back of a Beis ha'Keneses" is on the side of the opening, and he calls it "in back" because he is in back of the people.

8)

TOSFOS DH Merurin k'Zayis

תוספות ד"ה מרורין כזית

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to the tree itself.)

היינו אילן של זית והוא מר ואילן נמי מקרי זית דכתיב [שמות טו] ויורהו ה' עץ ודרשינן זה זית שאין לך מר באילנות כמו זית

(a)

Explanation: This means like an olive tree, which is bitter. Also the tree is called olive - we expound "va'Yorehu Hash-m Etz" to be olive, for there is no tree as bitter as an olive tree.

9)

TOSFOS DH Kol ha'Neshamah

תוספות ד"ה כל הנשמה

(SUMMARY: Tosfos brings that this is an expression of desolation.)

פר''ח קרי ביה הנשמה בדגש

(a)

Explanation (R. Chananel): We read this ha'Neshamah with a Dagesh (on the Mem. It is an expression of desolation, like in Yechezkel 36:35.)

10)

TOSFOS DH Nisbarchu Shecheineha

תוספות ד"ה נתברכו שכיניה

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Toras Kohanim.)

והא דאמר [בת''כ פ' בחוקותי] ושממו עליה אויביכם שזו היא מדה טובה שאינה טוענת פירות בשעה שאין שרויין בה

(a)

Implied question: It says in Toras Kohanim "v'Shamemu Aleha Oyveichem" - this is a good Midah, that [Eretz Yisrael] does not bear fruits when [Bnei Yisrael] are not on it! (Here we say that when Shomron was cursed, its neighbors were blessed, for they were able to use it for vineyards.)

כאן היו בני יהודה שכיניה

(b)

Answer #1: Here, Bnei Yehudah were the neighbors [of Shomron. It was good that they be blessed when Shomron was cursed].

אי נמי שאינה מוציאה כל כך כמו כשהם עליה:

(c)

Answer #2: [Toras Kohanim teaches that Eretz Yisrael] does not produce as much as when [Bnei Yisrael] are on it. (Even so, it was beneficial for its neighbors.)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF