12th Cycle Dedication

ERCHIN 6-9 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the twelfth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

ערכין דף ו. א

האם מקבלים מנכרים נדבה לבדק הבית?

בדבר שאינו מסוים בדבר המסוים
בתחלת הבנין אין מקבלים [1] אין מקבלים
כשכבר נבנה הבנין מקבלים אין מקבלים

עכו"ם שהקדיש קורה לבית הכנסת, וכתוב עליה שם משמות הקודש, מה הדין?

מקום השם שאר הקורה
אמר "בדעת ישראל הקדשתיה" [2] יחתוך ויגנוז משתמשים בה לבית הכנסת
כשלא אמר כן יחתוך ויגנוז יגנז

"סלע זו לצדקה" מותר ללוותה בין לעצמו ובין לאחרים, מה הדין בנדר בלשונות דלהלן?

באמר "הרי עלי סלע לצדקה" באמר "סלע זו לצדקה"
לר' זעירא מותר אסור
לרבא [3] מותר מותר

"סלע זו לצדקה", האם מותר ללוותה [4] באופנים דלהלן?

כשלא יתרבה ע"י זה מעות הצדקה כשיתרבה ע"י זה מעות הצדקה [5]
כשלא הגיע ליד גבאי מותר מותר
כשהגיע ליד גבאי על דעת יחיד: אסור
 
על דעת בני העיר: מותר [6]
מותר

ערכין דף ו: א

ישראל או נכרי שהתנדבו מנורה או נר לבית הכנסת, האם מותר לשנותה?

לדבר הרשות לדבר מצוה
ישראל / נכרי שנשתקע שמו [7] אסור מותר
נכרי שלא נשתקע שמו [8] אסור אסור

הגוסס והיוצא ליהרג (אחר שנגמר דינו) האם נידר או נערך [9], או לא?

נידר נערך
הגוסס לא לא
היוצא ליהרג לא לת"ק: לא
 
לר' חנינא בן עקביא: כן

לת"ק ור' יוסי דמתניתין, מה הדין במלוה על פה ובמלוה הכתובה בתורה,
האם גובים מהיורשים?

אליבא דתנא קמא [10] אליבא דרבי יוסי
במלוה על פה לא גובים לרב יוסף: גובים
 
לרבא: לא גובים
במלוה הכתובה בתורה לא גובים גובים
-------------------------------------------------

[1] נתבארו ברש"י ובתוס' שלשה פירושים בזה. פי' אחד פירוש רש"י, משום חשש רפיון ידים [שלא היו מתכוונים לטובה אלא שיסמכו גם עליהם וישמעו לעצתם והם יאחרו את הבנין עד שיסבו את לב כורש שלא לבנותו - רש"י לעיל סוף עמוד ב']. פי' שני, שכל מה שמקבלים מהם הוא רק משום אימה, ובתחלת הבנין לא היתה אימה, [ודחה רש"י פירוש זה]. ובתוס' (ד"ה הא) פירשו, דבתחלת הבנין יש חשש גם בדבר שאינו מסוים שיחזרו בו מהקדשם ויאמרו שיש להם חלק בו, [וזה אסור, דאפי' בסוף הבנין לא מקבלים מהם דבר המסוים משום גנאי]. אולם כשהבנין כבר בנוי שלא יכולים לומר שיש להם חלק בו - מקבלים מהם דבר שאינו מסוים.

[2] פירש רש"י לעיל בדין הפרשת תרומה ב' פירושים, וה"ה כאן. פי' א', אם אמר "למקום שישראל מקדיש תלך זו", [דבאופן זה אין חשש שמא כוונתו לשמים שאז צריך גניזה]. פי' ב', אם אמר "שישראל אמר לי להקדישה", וא"כ ודאי שהקדישו לדעת ישראל.

[3] וס"ל לרבא דאדרבה באומר "זו" פשיטא שיכול להשתמש בה, כדי שע"י זה יתחייב באחריותה. וכן דייקה הגמ' מהברייתא - כרבא, שאמרה: "צדקה אינה כהקדש", דצדקה שרי לאשתמושי ביה - ומשמע בכל אופן של צדקה, בין אמר: "הרי זו" בין אמר "הרי עלי" [תוד"ה ואילו]. ורב זביד מנהרדעא בשם רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב - הוה מתני כרבא, שבין אמר "הרי עלי" בין אמר "הרי זו" רשאי ללוותה.

[4] ע' בעמוד ב' בתוד"ה עד, שהביאו בשם רבינו ברוך ש"ללוותה" הכוונה לשנות אותה לצדקה אחרת קודם שבאת ליד גבאי. ודחו את דבריו ופירשו שהכוונה ללוותה ממש, אבל לשנותה לצדקה אחרת אפי' לא באת ליד גבאי אסור.

[5] כגון במעשה של ר' ינאי שהיה גבאי צדקה והיה לֹוֶה לעצמו מעות הצדקה, וכשהיה משתהה מלפרוע והיו באים עניים ולא היה לו מה לתת להם, היה מעשה את הציבור לתת עוד לצדקה. ונמצא שכשהיה מחזיר את אשר לוה - מעות הצדקה מתרבים.

[6] כן הוכיחו בתוס' (ד"ה משבאת) מסוגיא דבבא בתרא, וכתבו שדוקא לדבר מצוה מותר. אמנם בעמוד ב' בתוס' (בסוף ד"ה עד), הביאו בשם ר"י שרשאים לשנותה גם שלא לדבר מצוה רק שיהא צרכי ציבור (וע' עולת שלמה).

[7] בפשטות הסוגיא אין חילוק בישראל בין נשתקע שמו ללא נשתקע שמו, ורק בגוי יש חילוק זה. אמנם רבינו גרשום כתב, וז"ל: אילימא לדבר הרשות וכו' אפי' ישראל נמי כל זמן שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה, עכ"ל. ומבואר בדבריו שבישראל אחרי שנשתקע שמו מועיל לשנותה אפי' לדבר הרשות [וכן נראה שלמד הרמב"ם (פ"ח מהלכות מתנות עניים ה"ו)]. אמנם פשטות הסוגיא - וכן משמע מתוס' - שקושית הגמ' "אילימא לדבר הרשות אפי' ישראל נמי", כוונתה להיפך, שבדבר הרשות לא רק בעכו"ם אסור אלא אפי' בישראל אסור. וזה גם כוונת הערת תוס', דאי מיירי בדבר הרשות יכלה הגמ' לשאול דא"כ אין נפ"מ בין אם נשתקע שם הנכרי ולא נשתקע, תמיד אסור.

[8] נחלקו בגמ' מה הדין בנכרי דלא שכיח שיבוא אלא זימנין דמקרי ואתי, האם מותר לשנותו.

[9] אמנם מבואר בסוגיא שלכו"ע הוא נודר ומעריך ומקדיש. אולם אם הזיק, נחלקו ת"ק ור' יוסי האם היורשים צריכים לשלם - לת"ק פטור ולר' יוסי חייב.

[10] ומבואר בגמ' להלן שכמו שנחלקו ת"ק ור' יוסי במשנתנו כשהזיק זה היוצא ליהרג לאחרים, האם גובים מהיורשים - דלת"ק פטורים ולר' יוסי חייבים, כן נחלקו בזה ת"ק ורשב"א - דלת"ק חייב ולרשב"א פטור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף