חלק א' - שאלות מסכמות על סדר הדף; חלק ב' - שאלות לחידודי שלא לפי סדר הדפים; חלק ג' - תשובות לחלק ב'

א. מי מעריך ולא נערך, נערך ולא מעריך, נערך ולא נידר, נידר ולא נערך? (ב.)

ב. מה דין יורש לסמיכה ולתמורה והטעמים? ומה דורשים מג' פעמים קרבנו, ומהמר ימיר? (ב.-:)

ג. מה בא לרבות: הכל מעריכין, נערכין, נידרין, חייבין בסוכה, בלולב, בציצית, בתפילין, בראיה, בתקיעת שופר, במקרא מגילה, בזימון, מטמאין בזיבה, בטמא מת, בנגעים, רואין את הנגעים, כשרים לקדש, להזות, שוחטין, מעלין לא"י ולירושלים, ואין מוציאין מא"י ומירושלים? (ב.-ג:)

ד. מה היה ההו"א לפטור כהנים מסוכה, ציצית, תפילין, תקיעת שופר, מקרא מגילה, זימון, צרוף לזימון וערכין? (ג:-ד.)

ה. מה הדרשות מהמילים הבאות: וכל ערכך, בערכך, והיה ערכך, והעמיד והעריך, נפשות? (ד.-:)

ו. מה החדידוש בזה שטומטום ואנדרוגינוס נידרים? (ד:)

ז. מה הדין ב"ראש פרה זו - הקדש" בקדושת דמים לבדה, בקדושת הגוף, בקדושת דמים למזבח, בתם ובבע"מ? (ד:-ה.)

ח. באר צדדי הספיקות: דמי ראשי לגבי מזבח, ערכי עלי לגבי מזבח, הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח! (ה.)

ט. מה דעת ר"מ ורבנן במעריך פחות מבן חודש, במעריך כלי, ובמקדיש בהמת חבירו ומה החידוש בכל מקרה? (ה.-:)

י. באר דעתם של ר"מ ור"י במחלוקת אם גוי מעריך או נערך ומדוע מסתבר טעמו של ר"י והלכתיה כר"מ! (ה:)

יא. גוי שהתנדב לבית המקדש, הפריש תרומה מכריו, והתנדב קורה או מנורה לביהכנ"ס, מתי מקבלים ממנו, מה דין התרומה והקורה, ומתי מותר לשנות? (ו.-:)

יב. האומר סלע זו לצדקה מה הדין לשנותה? פרט: זו, עלי, בא ליד גזבר (ו.-:)

יג. מה דין הגוסס והיוצא ליהרג לנידר ולנערך והטעמים? (ו:)

יד. מה הצדדים והאפשרויות לגבות נזק שהזיק האב מהיורשים? (ו:-ז.)

טו. היוצא ליהרג, האם מקריבין עליו קרבן חטאת ואשם, ומדוע? אשה היוצאת ליהרג, מתי ממתינין לה עד שתלד, ומתי לא, ומדוע? (ז.)

טז. אשה מעוברת מי מת קודם האם או הולד, ולמאי נפק"מ לענין היוצאת ליהרג, ירושה, מתה בשבת? (ז.-:)

יז. מדוע שיער האשה שנהרגה מותר בהנאה? (2) ומה הדין בשער נשים צדקניות שבעיר הנידחת? (ז:)

יח. מהי הנתינה הפחותה שבערכין, כגון בעני? ולמאי נפק"מ, הרי כשיש לו פחות - נותן מה שיש לו לתת? (ז:)

יט. היו בידיו חמש סלעים, והוא בן כ', כמה נותן, ומדוע? כשאמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי, כשאמר שני ערכי עלי, ומדוע? (ז:-ח.)

כ. פרט דיני קרבן זיבה בטועות הרואות - מיום אחד ועד שלשה עשר יום! (ח:)

כא. מהו שיעור הגדול והמועט דנגעים? (ח:)

כב. באר המשנה אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה וכו' לרב הונא ולעולא, ובמאי קמיפלגי? (ח:-ט:)

כג. מתי שבועות ור"ה יכול לחול: ביום הנף, לאור עיבורו או יותר מאוחר, ובמה זה תלוי? (ט:)

כד. כמה ימים יש בין ר"ה לר"ה בשנה פשוטה ומעוברת לאחרים? והאם יש מקרים חריגים? (ט:)

כה. הנודר נזירות כימות החמה או כימות הלבנה, כמה ימים הוא נזיר, ומדוע? (ט:)

כו. כמה תקיעות היו במקדש, היאך מונין אותם, ומנלן, ולמאי נפק"מ? כמה נבלים וחלילים היו במקדש, ומדוע? (י.)

כז. מדוע אין גומרין את ההלל בחוה"מ פסח, שבת, ר"ח, ר"ה, יוהכ"פ ופורים? (י.-:)

כח. מה הם ב' הכלים שנשתיירו ממקדש ראשון ונפגמו ולא עלתה להם ארוכה? (י:)

כט. מי היו המנגנים על הדוכן ובמה תלוי? האם השיר מעכב את הקרבן? ומנין לעיקר שירה מן התורה? (10) (יא.-:)

ל. מה דין ביכורים, עולת נדבת ציבור לשירה, ומנלן? ומדוע יש צד שלא יגידו בהם שירה (לר"ל שאומרים שירה שלא על הקרבן)? (יא:)

לא. באר הפסוק: "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחודש, בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר"! (יב.-:)

לב. "גלו בז' גלו בי"ח גלו בי"ט", באר! (להו"א ולמסקנא) (יב.)

לג. כיצד נבאר לר"י ולרבנן שגלו בשניה במוצאי שמיטה? (יב:-יג.)

לד. מנין לז' שכיבשו וז' שחילקו? מדוע אין פוחתין מו' טלאים המבוקרים? כמה חצוצרות כינורות וצלצל היו במקדש, וכמה לויים עמדו על הדוכן? (יג.-:)

לה. לאיזה עבודה היו נכנסים לויים קטנים, ובאיזה אופן? מדוע נקטו במשנה את הנאה שבישראל ואת הכעור שבישראל? (יג:-יד.)

לו. כיצד פודים: מקדיש שדה אחוזה, שדה מקנה, הקדיש שדה מלאה אילנות, הקדיש אילנות ואח"כ את השדה, קנה שדה מאביו הקדיש ואח"כ מת אביו, מת אביו ואח"כ הקדיש, ומדוע? (יד.-:)

לז. מה דין הקדיש טרשין ואילנות לענין פדיון, יציאה לכהנים ביובל, וכשמכרו לענין לגאול תוך שתי שנים ולחזרה ביובל למוכר? (יד:)

לח. מקדיש שדה מקנה, האם מוסיף חומש, לר"א ולרבנן, ומדוע? שור תם או מועד, שחבלו או הרגו - בן חורין או עבד, מה דינם? (יד:)

לט. מנין שתשלום קנס דאונס ומפתה אינו כולל בושת ופגם? ומדוע מוציא שם רע חמור טפי? (יד:-טו.)

מ. מנין שגדול כוחו של לה"ר - ממרגלים, באר! מה הם י' נסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר? (טו.-:)

מא. מה נאמר על המספר לשון הרע (9)? ומה תקנתו? איזה פרטי דינים בהל' לשון הרע נאמרו בסוגין? (טו:-טז.)

מב. באר על מה מכפרים נגעים, כתונת ומעיל, קטורת ועגלה ערופה בשפ"ד ובלה"ר? (טז.)

מג. מה נשתנה מצורע ש: בדד ישב, שתי צפורים? מה הם התנאים הנדרשים כדי לקיים מצוות תוכחה? (טז:)

מד. מנין שלא ישנה אדם מאכסניה שלו, ועד כמה לא ישנה? עד היכן תכלית יסורים, ולמאי נפק"מ? (טז:)

מה. האם הדור לפי פרנס או להיפך, ולמאי נ"מ? מה דין עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי? (יז.)

מו. מה דין עשיר שאמר קרבן מצורע זה עלי והוא עני, ועני שאמר קרבן מצורע זה עלי והוא עשיר או עני, ומנין? (יז.-:)

מז. מה דין ערכין וקרבנות מצורע בעני והעשיר, עשיר והעני, עני והעשיר וחזר והעני? ומנלן? (יז:)

מח. מה דורשים מהמילים (המודגשות): ואם מך הוא מערכך, ואם דל הוא, והוא עד? (יז:-יח.)

מט. "אפי' מת אביו והניח לו ריבוא, או ספינתו בים ובאה לו בריבואות", באר המקרים והטעם! (יח.)

נ. באיזה דינים שווים ערכין ודמים ובאיזה לא, ומנין? באיזה יום נחשב שגילו השתנה לענין הערך, ומנלן? (יח.-:)

נא. מה הפירוש עד בערכין, בחמץ ובנגעים, ומנין? באיזה שנים נאמר שמונין אותן מעת לעת, ומנלן? (יח.-:)

נב. מה השיעור שנפחת ערך הזקינה וערך הזקן, ומה טעם ההבדל? (יט.)

נג. פרט דיני האומר משקלי עלי (בסתם, במפרש, ובאדם חשוב), קומתי עלי, מלוא קומתי עלי? האומר משקל ידי עלי, איך מודדין זאת, ומדוע? (יט.-:)

נד. מה פרוש "יד" ו"רגל" לנדרים לקדוש ידים ולתפילין, לעליה לרגל ולחליצה, ומדוע? (יט:)

נה. מה דין האומר ערך ידי, דמי ידי (וכיצד שמין), ערך ראשי דמי ראשי, חצי ערכי ערך חציי, המעריך חצי ערך כלי, והטעמים? (יט:-כ.)

נו. דמי עלי ומת, האם יתנו היורשים, ומדוע? והאם יש מזה ראיה לאמדוהו מאליו? מה הצדדים לגבות חוב של ערכין מנכסי היתומים? (כ.)

נז. מה הדין 1. בשור זה עולה. 2. שור זה עלי עולה. 3. דמי שור זה עלי עולה. 4. לכשיבאו דמיו יקדשו, לאחריות ולמעילה? (כ:-כא.)

נח. המשכיר בית והקדישו הדר בו או המשכיר, מה דינו למעילה ולמי מעלה שכר, פרט! (כא.)

נט. חייבי ערכין, חטאות ואשמות, עולות ושלמים, האם ממשכנין, ומדוע? (כא.)

ס. בהפריש עליו חבירו קרבן מתי בעינן דעת, ומתי יצא אף שלא לדעת, בחטאת ואשם, בעולה ובשלמים, לשמואל ולעולא? (כא.-:)

סא. בשום היתומים, מתי מכריזין ומדוע? והאיך מכריזין ומדוע? (כא:)

סב. כמה ימים הם שום היתומים ושום הקדש לר"מ ולר"י ולחכמים? באיזה מקרים נזקקין לגבות מנכסי יתומים, ומדוע? (3) פרט! (כב.)

סג. פרט הדעות מדוע אין גובים מנכסי יתומים חוב אביהם והנ"מ ביניהם? (כב.-:)

סד. פרט השיטות ופסק ההלכה מתי נזקקים לנכסי יתומים ומתי מעמידים אפוטרופוס? (כב:)

סה. באר מח' ר"א ור"י במקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, אם צריך לידור הנאה? מתי לכו"ע אין אדם עושה קינוניא על ההקדש, ומדוע? (כג.)

סו. מדוע הותר לאביי ליעץ לר' הונא שיגרש את אשתו כדי שיגבו הכתובה מחמיו הערב? ומדוע היה משועבד כערב, הרי זה ערב דכתובה? (כג.-:)

סז. ערב וערב קבלן בחוב ובכתובה, מתי משתעבד, מתי מחלוקת, ומתי לכו"ע לא משתעבד? (כג:)

סח. המגרש אשתו אחר שמכר נכסיו, האם צריך לידור הנאה, ומדוע? (כג:)

סט. מה הדין בהקדיש נכסיו והיתה עליו כתובה ובע"ח, בחובו כנגד הקדשו, ובחובו יותר מהקדשו, ומדוע? פרט! (כג:)

ע. כשממשכנין חייבי ערכין, מה משאירים לו, ומנלן? במה המח' אם משאירין לו צמדו וחמורו? ומה החידוש דמשאירין מן המועט מה שיש לו ולא רוכשין לו תמורת המרובה? (כג:-כד.)

עא. המקדיש נכסיו או המוכרן, האם התפילין בכלל? ומה הדין בבגדי אשתו וב"ב, וממתי? (כד.)

עב. באר את המשנה "אין מקדישין לפני היובל פחות מב' שנים ולא גואלין אחר היובל פחות משנה" עפ"י סוגית הגמ'? (כד:-כה.)

עג. מה דין המקדיש שדהו בשנת היובל, ובכמה פודה (לרב) ומדוע, מה טעמיהם של רב ושמואל, וכיצד מפרשים הפס': אם משנת היובל וגו' ואם אחר היובל וגו'? (כד.-:)

עד. מהו החישוב של הגירוע שכל שנה? באר היטב מדוע? והאם יכול לתת בתשלומים, ומנין? מתי מחשבין חדשים ומתי לא, ומדוע? (כד:-כה.)

עה. כיצד פודין נקעים עמוקים עשרה שיש בהם מים, ושאין בהם מים, ונקעים שיש בהם מים ופחותים מעשרה טפחים? (כה.)

עו. מה דין בן ובת ליבום וע"ע ולשדה אחוזה? (כה:)

עז. מה דורשים מהפס', לא יגאל עוד, לאשר קנהו מאתו, לאשר לו אחוזת הארץ? מה הדין לר"א בלא גאלה בעלים ביובל ראשון וגאלה ביובל שני מיד ההקדש? (כו:)

עח. באר כיצד מנסה הגמ' לתלות מחלוקת ר"מ ור"י ור"ש בלוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו בק"פ אם כה"ג דמי או לא? ובמה פליגי? (כו:-כז.)

עט. מתי הכהנים והלויים מקדישין וגואלים? ומאי רבותא? מדוע רוצים שהבעלים יפתח ראשון, והאם כופין על זה? (כז.)

פ. מה הדין באומר בעלים בעשרים ואחר בעשרים וחמש, ומדוע? (כז:)

פא. בחזרו בן החמישים ובן הארבעים וכו', כיצד מחלקים ביניהם בחזרו בזא"ז, ובבת אחת? (כז:)

פב. מה עדיף: בעלים פוחת קרן אבל נותן חומש, או אחר שמוסיף בקרן אבל לא נותן חומש, בפדיון הקדש ומע"ש ומדוע? (כז:)

פג. באיזה אופן צריך הבעלים להוסיף חומש אף על עילויו דאחר? 'אם רצו הבעלים ליתן שלושים ואחד ודינר', באר את תוספת ה'דינר'! (כז:-כח.)

פד. מנין דאין יכול להחרים כל נכסיו, כל בהמתו, שדותיו ועבדיו? מה אין יכול להחרים כלל, ומנלן? במה פליגי ר"א ור"א בן עזריה? (כח.)

פה. מה הדין כהנים ולוים להחרמת מטלטלין וקרקעות לר"י ולר"ש, וטעמיהם? (כח.)

פו. למי נותנים חרמי כהנים במטלטלין וקרקעות ושדה אחוזה שיוצאה ביובל, ומנין? (כח.-:)

פז. מדוע יוצא שהיובל והשמיטה חלים כאחד, ולפי איזה מ"ד? (כח:)

פח. מה הדין בסתם חרמים? ומה דורשים רבנן וריב"ב מהפס': 'כל חרם קודש קדשים הוא לד'', 'כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו'? (כח:-כט.)

פט. המחרים את קדשיו, נדר או נדבה, או את הבכור, כמה נותן לכהנים, ומנין? (כח:-כט.)

צ. מה דין חרמים בזה"ז במקרקעי ובמטלטלי בארץ ובחו"ל, כיצד פודים אותם לכתחילה ובדיעבד, ומדוע? (כט.)

צא. אלו דברים אינם נוהגים אלא בזמן שהיובל נוהג, ומנין? מה דורשים מהפסוקים: 'תקדיש לה' אלוקיך', 'לא יקדיש איש אותו'? (כט.)

צב. המוכר את שדהו, ממתי יכול לגאול את השדה, ואיזה שנים נמנות? האם יש בזה איסור על המוכר או על הלוקח, ומנין? (כט:)

צג. באיזה אופן נותנים ללוקח לאכול פירות השדה אחר היובל, ומדוע? (כט:)

צד. באר מחלוקת רב ושמואל במוכר שדהו בשנת היובל, וטעמיהם? (באר גם לפי ההו"א בגמ' שלשמואל מעות מתנה)? (כט:)

צה. באיזה דין אמר שמואל דהדרי זביני ובאיזה לא, ומנלן? ובאיזה מקרה המעות מתנה? (כט:-ל.)

צו. במה הקלנו על מוכר שדה אחוזה לרבי, ולרבי דוסתאי בן יהודה (והנ"מ ביניהם)? ובמה החמרנו עליו טפי מהקדש? (ל.-:)

צז. מה הצד להקל ולהחמיר בגאולת עבד עברי, ומנין שאכן מקילים בפדיונו? (ל:)

צח. מה דורשים רבי ורבנן מהמלים: ימים תהיה גאולתו, שנת ממכרו, שנה תמימה? (לא.)

צט. באר את המחלוקת אם החזרת המכר בבתי ערי חומה זה רבית גמורה או כמו ריבית? (לא.-:)

ק. כשמכר הקונה לאחר, ממתי מונין השנה? ולמי חלוט? איזה שנה, האם שנת הלבנה או שנת החמה? (לא:)

קא. מה הדין בבתי ערי חומה שנתן במתנה, ושהקדיש? ומה הדין כשנגאל מן ההקדש ע"י אחר, ומנלן? (לא:)

קב. מה הצדדים שיועיל או שלא יועיל נתינה בע"כ בה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז? והאם יש הוכחה מתקנתו של הלל? (לא:-לב.)

קג. באר מה נקרא: עיר, בית, חומה בבתי ערי חומה, לפי סוגיין? (לב.)

קד. האם ירושלים היתה מוקפת חומה, ומה דינה לענין בתי ערי חומה, ומדוע?למה מנו חכמים דווקא את העיירות הללו? (לב:)

קה. מה דורשים מהפס': 'כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בנ"י', 'אשר ירשו אבותיך וירשתה' למ"ד קדושה ראשונה קדשה לע"ל ולא קדשה לע"ל? (לב:)

קו. פרט סדר ניהוג היובל בבית ראשון ובבית שני? (לב:-לג.)

קז. באר דין שדה אחוזה, בתי ערי חומה, ובתי חצרים לענין פדיון בשנה, בשנתיים לאחר המכר, לגרעון כסף ולחזרה ביובל? (לג.)

קח. מה דין מקדיש וגאלו אחר מהקדש ופגע בו יובל בשנה שניה בשדה אחוזה, בתי ערי חומה ובתי חצרים? (לרב הונא ולרב אושעיא) (לג.)

קט. כיצד יתכן בית בעיר מוקפת חומה מימות יב"נ ואין לו דין בתי ערי חומה? פרט! במי נאמר דיני גאולה דערי הלויים? (לג:)

קי. במה נאמר הדין דאין עושין מגרש שדה, שדה מגרש, מגרש עיר, עיר מגרש, ומדוע? (לג:)

קיא. שדה, בתי חצרים, ובתי ערי חומה דלויים, מה הם דיני גאולתן? והאיך שייך שיהא ללווים בתי ערי חומה? (לג:)

קיב. כהן שהקדיש שדה חרמו, למי מתחלקת, ומה ההו"א שיקח לעצמו? (לד.)

לתרומות והנצחות, ולקבלת המבחנים מידי חודש בדואר או בפקס תפנו ל:

dvinski@dafyomi.co.il או לטלפון 08-998-2316

לקבל בדואר אלקטרוני הרשם כאן

עוד חומר לימוד
למסכת ערכין