למה לא מתרץ רש"י דבמתנ' דהמניח ע"כ בחנות, תני יוצא ונכנס איידי דתני הודיעו שהוא מפליג, וכיוון דבהודיעו שהוא מפליג אסור לכתחילה, לכן נקט לשון המניח, דמשמע בדיעבד. א"נ למה לא מתרץ רש"י דברישא בעי למתני פלוגתא דת"ק ורשב"ג בהודיעו שהוא מפליג ואיידי דתני דינו בהודיעו שהוא מפליג תני נמי דינו ביוצא ונכנס, ובסיפא בעי למתני דבעיר שגרים בה ע"כ וישראשלים מותר, ואיידי דתני דינו בעיר שגרים בה ע"כ וישראשלים, תני נמי דינו בעיר שכולה ע"כ.
תודה לרב
אלון הלימי, אלעד, ישראל
להבנת התירוץ נקדים בקושית המהר"ם שדברי רש"י מוקשים מכיון שהמשנה של "המניח" הוא אחרי המשנה של "אין השומר," ולכאורה אין שייך כלל לומר לא זו אף זו. אולם הריטב"א פי' דלכן ברור שאין כוונת רש"י להסביר הקושיא בין אלו המשניות, אלא לפרש הרישא וסיפא של המשנה של "אין השומר וכו'." דתחילת המשנה שם מתחיל "המטהר יינו של עכו"ם" שברור שהוא מצב של בדיעבד, ומסיים הרישא שהיין אסור עד שיושב שם שומר. ומיד אח"כ שונה המשנה "אין השומר יושב ומשמר וכו'." ולכן בא רש"י לפרש דלא תיקשי שמשמעות המשנה מתחיל בבדיעבד ולכאורה ממשיך בבדיעבד, אלא המשנה בלא זו אף זו, ולכן הגמ' אומרת שיש ראי' שמדובר בציור של לכתחלה.
בברכת התורה,
יעקב מנטרוז
