קרי עליה מארץ מרחק כו׳ אמר לו נר ישראל כך היה קרי עליה והדרך צלח כו׳
יש להעיר, ג׳ מימרות זו אצל זו ובכולם קרי עליה כו׳ הלא דבר הוא.
שמואל
לייקווד
א) נראה שהגמ' כאן מלמדת לנו גודל האחריות של חכמי הדור לתלמידיהם ולהרבצת תורה בדורות הבאים אחריהם כי כאן אנו רואים איך שרבי שיבח לתלמידו רבי חייא ולבנו רבי שמעון. ויש גמ' עם צד השוה לגמ' שלנו והיא ביומא סוף פז., וז"ל, רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי עייל אתא ר' חייא הדר לרישא, ופרש"י שגם רבי חייא היה חפץ לפסוק הסידרא עם רבי לכן רבי חזר בשבילו לראש הפרשה, ועיי"ש שכן עשה גם עבור בר קפרא וגם עבור ר"ש ברבי. ולמדנו מהגמ' ביומא גודל התשוקה שהיתה לתלמידי רבי (הם הם גדולי התנאים ואמוראים) ללמוד תורה עם רבי. וכאן במנחות הגמ' מגלה לנו אחת מן הסיבות שתלמידי רבי כ"כ רצו ללמוד עמו, והוא משום שהוא שיבח אותם על תשובותיהם הטובות, לכן אמר לר' חייא מארץ מרחק איש עצתי וכן קרא לר' שמעון ברבי נר ישראל ושבחים אלו גם נתנו חשק לאמוראים ללמד תורה לדורות הבאים.
ב) ונראה שגם בהמשך הגמ' עם רבי זירא ורבי ירמיה למדנו לימוד גדול. דהנה מצינו הרבה פעמים בגמ' שרבי ירמיה שאל שאלות לרבי זירא (ובגמ' ב"ב כג: גם מצינו ששאל לחכמים אחרים והוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש משום ששאל שלא כהוגן עי' רשב"ם ב"ב קסה: ד"ה על דא) ורבי זירא לא הקפיד על ר' ירמיה אלא אדרבה שמח על תורתו, לכן אמר לו והדרך צלח רכב על דבר אמת. ועי' גם רש"י נדה כג. ד"ה לידי, וז"ל, בכל תחבולות הללו עסק ר' ירמיה להביא ר' זירא לידי שחוק (ועי' מהר"ץ חיות שם), ואע"ג שר' זירא לא שחק שם, מ"מ כאן במנחות מצינו שר' זירא מאד שמח מן החכמה והתורה של ר' ירמיה ושיבחו.
ג) בקיצור מה שלמדנו מכאן הוא שיש מעלה גדולה לשבח את התלמידים וזה גורם שירצו ללמוד מן הרב וגם נותן להם חשק להנחיל התורה לדורות הבאים.
ד) ואולי יש לבאר הטעם שבשלש מימרות זו אצל זו בכולם קרי עליה וגו' או אמר נר ישראל דהנה יש לשים לב שכל שלש מימרות אלו עוסקים בדינים של שמן. ועי' הוריות יג: ששמן זית משיב לימוד של שבעים שנה, ע"כ. הרי ששמן הוא מועיל להצלחה בתורה, וכן הוא בגמ' לעיל מנחות פה: לגבי אנשי תקועה מתוך שרגילים בשמן זית חכמה מצויה בהן. וא"כ יתכן שלא רק שתיית שמן זית מביאה חכמה אלא ה"ה העסק בהלכות שקשורות בשמן, לכן מצינו ג' פעמים בעמוד זה ששיבחו את החכמים בתורתם.
דוד בלום
בהצלחה רבה
דוד בלום
