לענ"ד י"ל שהגמ' אתא לאשמועינן שבאמת אין הבדל בין אם העלה קודם דגים ואח"כ תינוק ובין אם העלה קודם תינוק ואח"כ דגים בכל אופן לרבה פטור ולרבא חייב. ויש צורך להשמיע דבר זה כי אחרת היה מקום לחשוב שרבא רק מחייב אם העלה דגים ואח"כ תינוק כי זה שהעלה קודם דגים מוכיח שעיקר כוונתו לדגים, משא"כ אם העלה קודם תינוק הייתי אומר שזה מוכיח שאע"פ שבתחילה פרש מצודה להעלות דגים מ"מ אח"כ שינה דעתו והחליט שבעיקר רוצה להעלות את התינוק (ומה שאח"כ העלה דגים אין עיקר כוונתו לכך ואולי הוי כעין מתעסק). קמ"ל דגם בהעלה קודם תינוק חייב כי אזלינן בתר מחשבתו בשעה שפרש המצודה ולא אמרינן ששינה דעתו אח"כ.

כל טוב

דוד בלום

יישר כח גדול לכתר"ה שליט"א על שמצא את הבנין שלמה וציין לנו את זה!

אמנם לענ"ד לא הבנתי דברי הבנין שלמה שהרי הבנין שלמה כתב שלפי הלישנא בתרא דוקא אם העלה קודם תינוק ואח"כ דגים פטור לפי רבה אבל אם העלה קודם דגים ואח"כ תינוק חייב גם לרבה כי גם מחשבתו וגם המעשה היה באיסור, אבל צ"ע שהרמב"ם הל' שבת פ"ב הט"ז כתב, וז"ל, נתכוין להעלות דגים והעלה דגים ותינוק פטור אפילו לא שמע שטבע הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור, עכ"ל. הרי שהרמב"ם פסק כרבה שפטור אפילו אם העלה קודם דגים ואח"כ תינוק.

והנה עי' שו"ת חוות יאיר סי' צ"ד (ד"ה ב' לשונו') שהרמב"ם פסק בכל מקום כלישנא בתרא, א"כ צ"ע על הבנין שלמה שללישנא בתרא העלה דגים ואח"כ תינוק חייב גם לרבה.

דוד בלום