More Discussions for this daf
1. Makos of Ben Gerushah; v'Hitzdiku vs. Lo Sa'aneh 2. The Chezkas Taharah of the Kikar of Terumah 3. Tzad ha'Shaveh
4. Wine that spilled into a Mikvah 5. Outline 4 1) (c) 1. 6. Lav she'Ein Bo Ma'aseh and Rebbi Meir's opinion
7. מלקות על לא תענה 8. הוזמה כת שניה
דיונים על הדף - מכות ד

לייב כ"ץ שואל:

לכאורה מבואר במשנה שר"מ סובר ששייך לקבל מלקות על הלאו של "לא תענה". ויש לשאול שמבואר לעיל בב: שאין לוקין על לא תענה כיון שזה לאו שאין בו מעשה??

ובשלמא לפי תוס' אצלנו והרמב"ן בב: והריטב"א בב: שסוברים שהפסוק של "והצדיקו" היתה גילוי ששייך מלקות אצל "לא תענה" - לכן שייך מלקות אצל לא תענה. אבל לפי ר"ח בב: והמאירי בד. שסוברים שהמלקות אינו משום לא תענה מא"ל??

והמאירי מתרץ שר"מ סובר כמו ר' יהודה שלאו שאין בו מעשה ג"כ לוקין עליו. ולכאורה א"א לתרץ כמו המאירי כיון שזה מוכח בדעת החכמים ג"כ שהם סוברים בעצם כמו ר"מ כיון שהגמ' לומד מן הפסוק של "כדי רשעתו" שלפי חכמים יש רק חיוב ממון ואין חיוב מלקות. ולכן מוכח שהיה צד להגיד שיש חיוב מלקות משום לא תענה ג"כ והפסוק של כדי רשעתו מלמד שאין עונש מלקות. ולא שייך להגיד כמו המאירי שגם ר"מ וגם חכמים סוברים כמו ר' יהודה ור"ע היתה דעת יחיד שלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו?????

לייב כ"ץ

הכולל משיב:

שאלת חכם חצי תשובה. אכן, בודאי היינו יכולים לומר שחכמים דר"מ סוברים כר"ע, ולכן אין ללקות עדים זוממים משום לא תענה, דהוה לאו שאין בו מעשה.

אמנם, גם רבי יהודה הוא אחד מהחכמים החולקים על ר"מ, וגם הוא סובר שאין ללקות עד"ז משום לא תענה, ובשבילו הוצרכו ליתן טעם אחר למה שחכמים פוטרים עדים זוממים ממלקות.

בברכה,

מרדכי קורנפלד

Leib Katz asked further:

So when the gemara says "bi'Shlama l'Rabanan" - that we have a Drasha of k'Dei Rish'aso, and that is why the Ed Zomem is given only one punishment - that was only said to accommodate Rebbi Yehudah's opinion, but not that of the other Tana'im??

If that is true, then what is the 3rd question of Tosfos in regard to k'Dei Rish'aso (Tosfos DH Samar Lah)? Maybe the Gemara he cites from Kesuvos isn't going like Rebbi Yehudah?

Leib Katz, Jerusalem Israel

The Kollel replies:

I don't think I understand your question. Tosfos cites a Gemara in Kesuvos 32a which is discussing the Malkus of one who rapes his sister (and whether it is given when the sinner is fined with a monetary punishment). That sin is certainly a Lav she'Yesh Bo Ma'aseh.

Best wishes,

Mordecai Kornfeld