Discussions for this daf
1. דרבנן לטעמייהו
דיונים על הדף - בבא בתרא פז

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

ב"ב פז: רד"ה דרבנן לטעמייהו כו' ורבי יהודה לטעמיה דלשדורי "יין" ושמן וצלוחית ביד בנו כו'

וצע"ק יין מאן דכר שמיה.

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

באמת צ"ע. ואולי כאן רואים קצת הבדל בין הדרך של רש"י לבין דרך הרשב"ם כי הרשב"ם לפעמים מזכיר דברים שלא כתובים להדיא בגמ' אבל מ"מ מצוי הוא, וכאן מצוי שהאב ישלח את הבן גם לקנות יין אע"פ שלא מוזכר בגמ' [ועי' יברך ישראל].

כל טוב

דוד בלום

מואל דוד בערקאוויץ שואל:

הבנתי

אבל סו"ס מדוע כתב כן כאן?

הכולל משיב:

אולי הרשב"ם רוצה לומר לנו שלהלכה אין חילוק בזה בין יין ושמן ואע"פ שכתוב בסוגיא רק שמן מ"מ זה לאו דוקא וה"ה יין.

[מידת הדיוק שאנחנו מדייקים ברש"י וגם ברמב"ם זה אחרת ממה שמדייקים כמעט בכל ראשונים אחרים. רש"י הוא מפרש וגם ראשונים אחרים דייקו מכל מילה שכתב רש"י והרמב"ם הוא פוסק והראשונים ואחרונים לפעמים בונים הלכות שלמות ע"פ תיבה אחת שהוסיף אבל בראשונים אחרים קצת פחות מדייקים. למשל כמדומני שבריטב"א לא היינו מדייקים כ"כ אם מוסיף מילה אחת ואולי הרשב"ם דומה לריטב"א בזה וצ"ע]

הכולל מוסיף:

מצאתי בספר "באר מחוקק" עמ' תרפ"ז בשם הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, זצ"ל, "בלימוד רש"י צריך להתעמק כל מילה להבין דעתו. פירוש הרשב"ם זה הרחבה".

זו הגדרה מענינית כי הרבה פעמים אומרים שהרשב"ם מאריך אבל כאן יש מבט נוסף שהוא מרחיב, ואולי מש"ה אינו פלא אם בסוגיין הוא הכניס המילה "יין" אע"פ שאינו הכרחי.

גם מצאתי בשערי זבול (הרב זבולון המבורגר) עמ' קפ"ז בהספד על הגאון רבי נחום פרצוביץ, זצ"ל, כשלומדים הרשב"ם חושבים שזהו דרכו להאריך, אבל רבי נחום דייק מכל מילה ברשב"ם כמו ברש"י.

אמנם נראה שזה חידוש של רבי נחום ורוב הגאונים מתייחסים לרשב"ם אחרת מהדרך שמתייחסים לרש"י.

גוט שבת

דוד בלום

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

ייש"כ גדול!

אבל אפילו אם אין לדייק כ"כ ברשב"ם כמו רש"י מ"מ בודאי לא כתב דברים בלי צורך ובלי הבנה

הכולל משיב:

א) מה ששמתי לב מדברי הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל הוא שאין הענין רק שאין לדייק כ"כ ברשב"ם כמו רש"י, אלא יש נקודה נוספת שהדרך של הרשב"ם בכוונה להרחיב הדיבור. א"כ משמע שהרשב"ם מלכתחילה לא ניסה לכתוב פירוש שיהיה קצר ותמציתי אלא להיפך, הרשב"ם רצה להסביר את הדברים יותר ואין מניעה שהרשב"ם יכתוב דברים שלא כתובים להדיא בגמ' כי דרכו של הרשב"ם להרחיב הענין ולהסביר איזה אפשרויות יש שיכולים לצאת מן הסוגיות.

ב) למשל בסוגיין כתוב שמן אבל הרשב"ם רוצה להודיע לנו שלא בהכרח מדובר דוקא בשמן אלא ה"ה יין. והטעם שהרשב"ם הוסיף יין י"ל כי קניית יין מצויה כמו שקניית שמן מצויה (ועי' ב"מ קז. שיהו נכסיך משולשים שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים וביארנו שם שזיתים וגפנים הם הדברים הכי מצויים כי עושים מהם שמן ויין שהם המשקים הכי מצויים לכן גם אצלנו הרשב"ם נקט שמן ויין).

ג) ויש עוד טעם שהרשב"ם כתב "ורבי יהודה לטעמיה דלשדוריה יין ושמן וצלוחית ביד בנו שדריה לבנו", כי לפעמים יכול להיות שיין יותר יקר משמן ואעפ"כ דעת ר' יהודה שהאב רוצה לשלוח היין ביד בנו. והנה עי' ב"ק כז. ושפך זה יינו להציל הדבש, ומשמע שדבש יותר יקר מיין אמנם לפי מה שידוע לי אינו מפורש בחז"ל אם יין יותר יקר משמן או להיפך ואולי לפעמים הוא כך ולפעמים הוא כך, וצ"ע. אבל כונת הרשב"ם דלר' יהודה תמיד האב רוצה לשלוח גם יין וגם שמן ביד בנו.

בהצלחה רבה

דוד בלום