Discussions for this daf
1. לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה ושתיק 2. אפיק כורא ועייל כורא
דיונים על הדף - בבא בתרא לו

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

א) לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה ושתיק ופירשב"ם ושתיק "ולא מיחה" ומדלא מיחה הפסיד לכאורה כפילות לשון הוא וצע"ק

ב) רשב"ם כל שיבא ושיבא כו' כלומר הלואי ויחרוש הרבה "עד שתכלה מחרשתו" כו' וצע"ק דמי הכריחו לפרש כן וצ"ב

שמואל דוד

הכולל משיב:

א) לענ"ד לא ראיתי כפילות בדברי הרשב"ם כאן כי בגמ' איתא "ושתיק", אבל רשב"ם הוסיף דעיקר הטעם שמפסיד ע"י שתיקה הוא משום חסרון המחאה כי כתוצאה מזה שאינו מוחה אין המחזיק זקוק לשמור על שטרו וממילא זוכה ע"י ג' שנים. וזה כונת הרשב"ם במ"ש ומדלא מיחה הפסיד, פי' שהטעם שמפסיד הוא משום חסרון מחאה.

ב) שיבא פי' קיסם וכונת הגמ' כל שיבא ושיבא פי' שרוצה שיכניס כל קיסם שבמחרישה אל הקרקע דהיינו שיחרוש הרבה מאד, כי אדרבה, למ"ד ניר לא הוי חזקה בעל הקרקע נהנה מכל מה שחורשים אחרים בשדה שלו כי אח"כ יהיה יותר קל בשבילו לבא ולזרוע. ובמ"ש עד שתכלה מחרישתו רש"י רוצה להמחיש ע"י גוזמא שיחרוש כ"כ הרבה עד שהמחרישה תתבלה מרוב שימוש, כי אדרבה נוח לבעל הקרקע שאחרים יחרשו הרבה בשדהו לכן חרישה לא הוי חזקה.

בהצלחה

דוד בלום