לכבוד מו"ר הרה"ג רב דוד שליט"א אחדשה"ט
נכסי לסבתא ובתרה לירתאי כו'
וכתב הרשב"ם נכסאי לסבתא לזקנתי אני נותן כל נכסי "אם אביו" או "אם אמו"
ובתרה לירתאי אחר מות זקנתי לא יירשו יורשין שלה כגון בנה או בתה או "אביה או אחיה" אלא יורשין שלי כגון בני או בתי או אחי הקרוב קרוב קודם
לכאורה תמוה, איך יתכן שאביה או אחיה יירשו הנכסים, הא אפילו לא אמר "ובתרה לירתאי" היו הנכסים הולכים ליוצאי יריכה של סבתא - דהיינו לאביו או לאמו של מי שאמר נכסי לסבתא - ואם הוא לא קיים לבנו, ואם הוא לא קיים לבנו או בתו וצ"ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
לכבוד ידידי רבי שמואך דוד שליט"א,
כתר"ה שליט"א זכה לכוון לקושית הגרעק"א זצ"ל בחי' רעק"א השלם וז"ל וק' היכא מצי לירש אביה הא ליכא יורש אלא הוא או בנו או בתו יורשין ע"כ.
יישר כח
דוד בלום
א) מצאתי באוצר החכמה בביאורים וציונים להרב חיים דוד מינצר וכן בחיי דוד לאותו מחבר שהביא שקושית הגרעק"א היא גם קושית תוס' ישנים [אינו יודע איפה מובא תוס' ישנים - ד.ב.] ותירץ בביאורים וציונים שהרשב"ם ס"ל שהנותן היה ירא שתמות בתו [ובנו - ד.ב.] ולא יהא לו אלא אחין מן האב דלאו יורשי הסבתא הן וכדכתב רשב"ם אלא יורשין שלי כגון וכו' או אחי.
ב) וכתב בביאורים וציונים שהרשב"ם והת"י אזלי לטעמייהו דרשב"ם לטעמיה דפי' לקמן בד"ה ורב ענן דלירתאי פי' לאותן יורשין שיהיו לי בעולם בשעה שתמות הזקנה לכן הוא צריך להתנות על בתו אע"פ שהיא בעולם עכשיו כי לרשב"ם אזלינן בתר שעת מיתת הזקנה משא"כ ת"י נקט כדעת שאר ראשונים ד"ובתרה לירתאי" פי' ליורשים שיש לו עכשיו ועכשיו יש לו בת לכן משום בתו א"צ להתנות דבלא"ה היא קודמת לאביה ולאחיה דסבתא.
ג) והביא בחיי דוד מחי' רשב"א כאן ד"ה אמר רב הונא וז"ל ולא לירתאי שיהיו לו באותה שעה וגו' אלא לירתאי דאית לי השתא וגו' וזה כת"י דלא כרשב"ם וכן ברמ"א סי' רמח ס"ז וז"ל דלא היה כונתו רק על היורשים שהיו לו בשעת המתנה ע"כ היינו כרשב"א ולא כרשב"ם אבל לרשב"ם הוצרך להתנות על בתו אע"ג שקיימת עכשיו מ"מ שמא תמות לפני הסבתא.
כל טוב
דוד בלום