More Discussions for this daf
1. People don't become angels 2. Question on Insights 3. Achiyah
4. יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה 5. אחיה השילוני ראה את עמרם 6. אחיה השילוני ראה את עמרם
דיונים על הדף - בבא בתרא קכא

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט

א) מאן דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אימיה

ויש לומר ע"ד צחות ששמו רב יוסף ולא רב יסיף ודו"ק

ועיין רשב"ם ד"ה מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אימיה - שימות בחצי ימיו כמו וזכרם לא יסוף מזרעם לשון כליה ולא גרסי' יאסף דא"כ מאי קבעי תלמודא הא מילתא דפשיטא היא דיאסף לשון מיתה "כדכתיב יאסף אהרן אל עמיו"

ותמה ר"י פיק ז"ל (בספר אומר השכחה) על הרשב"ם שהביא פסוק מבמדבר ולא הביא מבראשית וכמו שהביאו התוספות במסכת תענית וצ"ע

ב) יום תבר מגל ועיין רשב"ם שנשברו הקרדומות כו'

ויש לעיין , חדא מה הטעם ששברו הקרדומות, ועוד קשה שבל תשחית הוא וצ"ע

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

א)

1) עי' גמ' ב"מ כה. אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין.

2) עי תענית ה: שיעקב אבינו לא מת א"כ אין ראיה מבראשית מט:לג (ויגוע ויאסף) דיאסף לשון מיתה.

ב)

אולי י"ל דהנה מט"ו באב ואילך א"צ עוד לחטוב עצים וא"כ צריך להקדיש יותר זמן ללימוד התורה כמ"ש דמוסיף יוסיף וגו', אבל יש סכנה מכיון שעסק הרבה זמן בחטיבת עצים ועבד עם כלי מלאכה אולי היצר הרע ימצא עוד איזה עבודות לאדם לעשות ויבטלנו מלימוד התורה, לכן צריך לשבור הקרדומות כדי שלי יהיה לו הנסיון של ביטול תורה. והנה עי' ב"ק צא: שאסור לקוץ אילן מאכל משום בל תשחית אבל כתב שם הרא"ש סוס"י ט"ו שאם היה צורך למקומו מותר ומשמע שמה שהוא לצורך האדם אין בו משום בל תשחית, וה"נ הוי צורך כדי שיוכל ללמוד תורה וצ"ע.

ומצאתי בפחד יצחק (למפרונטי) ערך עץ, שהביא גמ' דילן וכתב "כאלו נשברו הקרדומות" ומשמע שלא ממש נשברו אלא שהיו ראויים להישבר כי אין עוד צורך בהם. ורואים חידוש גדול כאן שאע"פ שהיו עוסקים עכשיו במצוה גדולה של כריתת עצים למערכה מ"מ שמחו שיוכלו לחזור מיד ללימוד התורה. וכמדומה ששמעתי שהאריז"ל אם בא לידו מצוה שא"א להיעשות ע"י אחרים בכה כי נתבטל עי"ז מלימוד התורה ודו"ק.

שנזכה לקבלת התורה משמחה בחג השבועות.

דוד בלום