א.רש"י סח: ד"ה כרבי יהודה הוצרך לכתוב בטבל עמו בציר כדי שלא נאמר שכוונת רב נחמן שאמר הלכה כרבי יהודה פי' רבי יהודה של הברייתא אשה שאמרה לחברתה תרנגולת שלי וגו' רבי יהודה מתיר.

רש"י גם כתב הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה בנסיובי ותותרי כי היה קצת הפסק בגמ' בין דין זה למימרא דרב נחמן. אמנם דינא דרשב"ג מופיע בגמ' מיד לפני המימרא של רב

נחמן לכן לא היה שום צורך לפרש לאיזה דינא דרשב"ג רב נחמן נתכוין.

ב. מרב יוסף בר חמא לעיל סד: למדנו כמה הלכות כמבואר בסוגיא, עיי"ש. אמנם גם על דרך המוסר יש ללמוד ממנו, ועי' עין יעקב סד: שביאר הדברים יפה כי דרך העבד הקנוי לעבוד בלב רע כי רודה בו בפרך והעבד רק רוצה לעמוד בטל מתי שיוכל. לכן אמר השי"ת לישראל (שמות כג:כב) כי אם שמוע תשמעו בקולי וגו' לא תשתחוה לאלהיהם וגו' אלא ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרותי מחלה מקרבך, כי ה' רוצה שנעבדנו מאהבה ואינו סובל שנעבוד לאחרים מטעם ניחא ליה דלא נסתרי עבדיה אלא שנעבוד ה' לבדו, ובזכות זה וברך את לחמך ואת מימיך עד שיערב לכם בבריאות והסרותי מחלה מקרבך אמן כי"ר.

מצינו שחז"ל היו עושים מעשים כדי ללמד לתלמידים מה ההלכה. ועי' עירובין מא. בט' באב שחל להיות בע"ש שהביאו לרבי עקיבא ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח, ולא שהיה תאב לה אלא להראות לתלמידים הלכה, עיי"ש. וא"כ י"ל שהטעם שרב יוסף תקף את העבדים היה כדי להראות שכן סובר להלכה שמותר.

בהצלחה

דוד בלום