לכבוד הרב שליט״א אחדשה״ט
כתובות ע. רש״י ד״ה הפעוטות כו׳ בני תשע ושמונה כדאמרינן בהניזקין (גיטין נט.) וצ״ע דעיין שם כמה שיטות, האחד: ״כבר שית כבר שב״ ולרב כהנא ״כבר שב כבר תמני״ ובמתניתא תנא ״כבר תשע כבר עשר״ ואין אחד מהם נותן שיעור ח׳ וט׳. ועוד יש להעיר מדוע כתב תשע ואחר כך שמונה וצ״ב. וי״ל. וגם צריך עיון על רש״י גיטין סה. שכתב ״כבר שית כבר תמני״ הגם שאין אחד נותן שיעור כזה. וצ״ב.
החותם בכבוד גדול,
שמואל דוד
לכבוד ידידי רבי שמואל דוד שליט"א:
הנה בגיטין נט. הובאו כמה שיטות כמה הגיל של פעוטות, אבל מסיק הגמ' שם, ולא פליגי כל חד וחד לפי חורפיה, ע"כ. הרי שאין מחלוקת בזה ותלוי בטיב של כל ילד וילד. וא"כ למסקנת הגמ', הדין של פעוטות הוא בין גיל שש לעשר.
והנה בסוגיין כאן בכתובות עיקר החידוש הוא שלפעמים גם בפעוטות אין מקחן מקח ואין ממכרן מכר, דהיינו כשיש אפוטרופוס. ולכן י"ל שרש"י רצה להשמיענו חידוש שאפילו בילד גדול קצת כבן תשע, מ"מ משכחת שאין מקחו מקח אם יש אפוטרופוס.
ולפ"ז צע"ק למה רש"י לא נקט חידוש טפי שאפילו אם הוא בן עשר מ"מ אם יש אפוטרופוס אין מקחו מקח. ובזה י"ל שאם רש"י היה כותב בן עשר, היינו יכולים לטעות שאם הוא בן אחד עשר אפילו אם יש אפוטרופוס מקחו מקח, ואין זה נכון. אלא אם יש אפוטרופוס אין מעשה קטן כלום עד שיהיה בן י"ג, כמ"ש בחו"מ סי' רלה ס"ב ברמ"א, שאם הגדיל אע"פ שיש לו אפוטרופוס מקחו מקח, עיי"ש. ומשמע שעד שהגדיל אפילו אם הוא בן י"ב, אין מקחו מקח אם יש אפוטרופוס.
ואולי י"ל שרש"י נקט תשע תחילה כדי להשמיענו חידוש יותר גדול, וכנ"ל, ושוב נקט שמונה בדרך זו ואין צריך לומר זו, אבל עיקר כונת רש"י שלא מיירי דוקא בבן תשע אלא זה רק לדוגמא.
הנה קושיתו על רש"י גיטין סה. היא קושית הרש"ש שם שכתב לא ידעתי למה דלג בענין זה דגבול האחרון כבר עשר עיי"ש. ועי' מתיבתא שם שהביא המנחת יהודה שתירץ שרש"י כתב את הדרך האמצעית, ע"כ. דהיינו שרש"י דיבר על ילד בינוני. וי"ל שדעת רש"י שרוב הילדים יש להם כבר קצת דעת במקח וממכר בגיל שמונה.
בעזהשי"ת אכתוב על השאלה על כתובות סח בהמשך.
בכבוד ובהערכה
דוד בלום
