חגיגה כב: א"ר יהושע בושני מדבריכם בית שמאי, אשה ועריבה טמאה ובצק טהור,
לא הבנתי, שהרי אף לבית שמאי אין הכלי מציל העריבה מליטמא, וא"כ אף שהציל על הבצק, למה אין העריבה מטמאה את הבצק?
אברהם יוסף שווארץ
שלום
זה נכלל בשאלת ב"ה לב"ש - כיון שהכלי של עם הארץ טמא, איך חוצץ בפני האוכלים והמשקים? ועל כך השיבו ב"ש שלא גזרו טומאה על האוכלין והמשקין מפני שבלא"ה החבר אינו לוקח ממנו אוכלים.
בברכה. יוסי בן ארזה
בית שמאי הסבירו שהכלי חוצץ על האוכלים ואין האוכלים בעלייה מקבלים טומאה מהטומאה בבית
אכן שאלתי דאף שהכלי חוצץ ואינן מקבלים טומאה מחמת הבית, מכל מקום יקבלו טומאה מחמת העריבה. [ומכיון דאין אוכלים נעשים אב הטומאה לכאורה אין נפק"מ אם הם קיבלו טומאה מהטומאה עצמו, או מכלי שקיבל טומאה ממנה.]
סו"ס יש את הטעם הנ"ל שבטומאת ע"ה לא גזרו על אוכלין ומשקין.
יוסי בן ארזה
לא גזרו שהחוצץ ייחשב כלי טומאה לגבי האוכלים, אבל סוף כל סוף הרי גזרו טומאה על העריבה, ולמה אין העריבה מטמאה את האוכל מצד עצמו?
י"ל כיון שהעריבה טומאה מכח גזרת טומאת ע"ה, א"כ כלפי האוכלים כאילו ליתא לטומאה זו בעולם.
יב"א
