english
1)

רש"י: נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: כתוב "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ" מלת 'בארץ' מלמדת שהנחמה הייתה ממה שנברא האדם בתחתונים.

2)

רש"י: שאלו היה מן העליונים היה ממרידן: קשה שלא יתכן שהעליונים עצמם יחטאו?

1.

גור אריה: האדם במהותו נמשך לחטא, ולכן אם היה האדם בעליונים היה נכנס גם בגדרם של העליונים חטא מאחר שנעשו כל הדור חוטאים גמורים, והיו יוצאים מהסדר הראוי להם. ובא הכתוב ללמדינו שחטאם של הרשעים בא מנשמתם כי נפש רשע היא רעה. 1


1

והוסיף הגור אריה שיש דעה שניה במדרש שאילו נעשה מהעליונים לא היה חוטא, כי לדעה זו החטא מגיע רק מהגוף.

3)

רש"י: ויתעצב- האדם, אל לבו- של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו...אונקלוס: למה פירש רש"י כך?

1.

גור אריה: לא שייך עצבות אצל הקב"ה.

4)

אונקלוס: ואמר בממריה למיתבר תוקפיהון: מה כוונתו, ולמה פירש כך?

1.

רש"י: עלה במחשבת ה' להעציב את האדם. 1

2.

גור אריה: הפסוק מתפרש כפשוטו, והתואר הכתוב כלפי ה' פרושו שהעצב מביא להתעוררות של פעולה [לשבור את תוקף האדם]. 2 ואונקלוס תרגם כך כי התרגום הוא פירוש, ויש לפרש בדרך כבוד כלפי מעלה.


1

והוסיף הגור אריה שרש"י פירש כך כי אין עצבות אצל ה'.

2

והוסיף הגור אריה שיש שרצו להרחיק את התוארים מה' מפני שיש בזה הגשמה לומר שה' מתפעל [-לא שייך שיהיה נפעל אצל הקב"ה שום שינוי כמו אצל הנבראים], והגור אריה מאריך לחלוק שהתוארים נאמרו כלפי הפעולות היוצאות ממנו, וכפי שהוא מתקבל אצל האדם. עיי"ש. וע"ע במהר"ל (באר הגולה, ב"ד עמ' סד ד"ה ודע) שהקב"ה מתואר כפי שנתפס אצל המקבלים.

5)

כיצד אפשר לומר שיש עצבות לפניו והרי "עוז וחדוה במקומו" שהרי העצבות היא חסרון?

1.

גור אריה: השמחה היא 'במקומו' והעצבות היא רק אצל הברואים כאשר הם ראויים לכך.

6)

רש"י: נהפכה מחשבתו של מקום וכו': מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: "וינחם" פרושו שנהפכה מחשבתו למחשבה אחרת, דהיינו מרחמים לדין.

7)

רש"י: נהפכה מחשבתו של מקום וכו': קשה א"כ למה הכתוב כופל "ויאמר ד' אמחה את האדם"?

1.

גור אריה: תחילה כתובה המחשבה ואח"כ הגזירה.

8)

רש"י: בשעת חדותא חדותא וכו': קשה שבמשל אין צער בשעת הלידה, אבל בבריאת העולם יש רע כבר בשעת הבריאה, ולמה אז שמח הקב"ה?

1.

גור אריה: פרוש הדבר שבעולם יש תערובת של טוב ורע, הרע הוא מקרי והעיקר הוא הטוב, ולכן יש קיום למציאות למרות שיש רע. מכל מקום יש עצב לפניו בזמן שהרע נוהג כי באותו זמן הוא עיקר.

9)

בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: קשה שאין המשל דומה לנמשל, כי במשל הבן לא נברא בשביל תועלת שתצדיק את צער המיתה?

1.

רא"ם: אולי יש לגרוס 'ובשביל הצדיקים' וכו' וזהו פרוש נוסף.

2.

גור אריה: במשל אין צורך בתועלת היוצאת מהבן כדי לגרום לשמחה, כי הבן איננו פעולת האב אלא הוא מולידו במקרה כי כך ציוה הקב"ה [כלומר - האב לא בחר מרצונו להוליד אלא כך הטביע בו הקב"ה, ומטבעו הוא שמח על אף הצער העתיד לבא], אבל כדי שהקב"ה יברא את הרשעים צריך שיהיה גם בהם תועלת. 1


1

והוסיף הגור אריה שרש"י לא היה צריך לומר כך, אלא הרשעים נבראו מפני שאי אפשר לעולם בלא רשעים, נמצא שהם נבראו לצורך הצדיקים ולכן אין עצב גמור כשהרשע שולט. עיי"ש, ועי' במהר"ל בגבורות ה' סוף פ"ה למה יש צורך ברשעים.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים