english
1)

רש"י: ראתה דבריו של נחש: למה רש"י לא פירש כפשוטו שראתה את העץ?

1.

גור אריה: גם לפי כן היא ראתה את העץ, ולכן פירש רש"י שראתה את דברי הנחש.

2)

רש"י: והנאו לה והאמינתו: מנין לרש"י להוסיף זאת?

1.

גור אריה: רש"י בא לפרש למה כתוב "ותרא" ולא 'ותשמע'.

3)

למה הנחש הקדים "ונפקחו עיניכם" ל"והייתם לאלוקים", והאשה הקדימה את 'להיות כאלוקים' לפקיחת העיניים?

1.

גור אריה: סדר הדברים כפי שאמר הנחש- פקיחת העיניים תחילה, אבל אצל האשה ה'להיות כאלוקים' היה העיקר ובזה התבוננה תחילה.

4)

וישא אשה אחרת: מנין שמכך היא חששה?

1.

רא"ם: רש"י דייק כך מדכתיב 'עמה'. 1

2.

גור אריה: קשה היה לרש"י למה לא הסתירה מעשיה כדרך החוטאים, ולכן פירש שרצתה שימות.

3.

גור אריה: רש"י ממשיך שהיא נתנה גם לבעלי החיים, ובודאי לא רצתה שיפקחו עיניהם, אלא רצתה שימותו גם הם, וכן לגבי בעלה.


1

הגור אריה מקשה על הרא"ם שרש"י לא פירש כאן את מילת 'עמה'? ועוד- יש לפרש 'עמה' שיפקחו עיניו כמותה?

5)

מה היה פיתוי הנחש?

1.

מהר"ל (דרך חיים פ"ד מכ"ב, עמ' רה, ד"ה וכדי): באדם ג' כוחות- גוף נפש ושכל, וכנגדם- הקנאה מידה נפשית, התאוה מידה גופנית, והכבוד מידה שכלית. וכנגד זה פיתה הנחש את חוה בשלושה דברים: "טוב העץ למאכל"- תאוה גופנית, 'תאוה לעינים'- כח נפשי (כי כח הראיה הוא כח נפשי), 'ונחמד להשכיל'- כח שכלי (ותוספת דעת זו לא הייתה מעלה אלא חסרון), ונמשך האדם אחר העץ בכל חלקיו.

6)

קשה שהנחש אמר "והייתם...יודעי טוב ורע" (כנגד השכל) והאשה אמרה רק לבסוף "ונחמד העץ להשכיל"?

1.

מהר"ל, (דרוש לשבת הגדול, הגדה של פסח עמ' ריד ד"ה וזה): אילו אכלה מפני רצונה להשכיל לא היה חטאה גדול כל כך כי הייתה זו עבירה לשמה, אבל היא עשתה את הטפל עיקר והקדימה את תאות הגוף וחמדת העיניים והלב (כי העיניים מתאוות למה שהלב חומד). ועוד- אילו נמשכה אחרי השכל לא הייתה באה לידי חטא כלל. הנחש אמר לה רק שיפקחו עיניהם ע"י החטא כי אין דרך המסית לומר עשה עבירה כדי שתהנה.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים