english
1)

רש"י: ונראה כאלו כלה בו ביום: מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: מדבריו נראה שכילה מלאכתו בשישי והיה נראה כאילו זהו השביעי, אבל במדרש מבואר שהקב"ה אינו צריך להוסיף מחול על הקודש ולכן סיים עם תחילת היום השביעי, ותחילת הדבר אינו גוף הדבר.

2)

רש"י: ונראה כאלו כלה בו ביום: קשה למה לא כתוב 'ויכל ביום השישי'?

1.

גור אריה: אם היה כתוב כך היה מקום לומר שהקב"ה כילה מלאכתו בשישי כי הסתיימה המלאכה, ולכן כתוב באופן שיש סתירה בפסוק ("ויכל...ביום השביעי... וישבות ביום השביעי") לומר ששבת בתחילת היום השביעי, וללמד שהקב"ה כילה מלאכתו מחמת קדושת השבת, ולא בגלל שהמלאכה הסתיימה- אלא השבת בעצמותה ראויה לשביתה ממלאכה.

3)

כיצד כתוב "ויכל...ביום השביעי" והרי ביום השביעי הוא שבת?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכב): לדעה אחת בחז"ל הבריאה קיבלה את צורתה בשבת והשלמה זו איננה מלאכה אלא מנוחה (עיי"ש), לדעה שניה סוף יום השישי דבוק לתחילת השביעי ולכן נקרא שכילה מלאכתו בשביעי, ולדעות הנוספות במדרש השבת עצמה הייתה חסרה בבריאה ובה כילה הקב"ה מלאכתו, כי השבת היא החיבור של הבריאה אל הבורא והשלמות של הבריאה עצמה. עיי"ש.

4)

למה שבת ה', והרי הוא לא יִעף ולא יִגע?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל תחילת פ"מ): שביתה מורה על ההשלמה שאיליה הגיעה הבריאה בשבת. הקב"ה איננו זקוק למנוחה אלא זהו צורך הנבראים שבכל ששת ימי המעשה המשיכו להבראות, ובשביעי נחו. עיי"ש.

5)

למה הבריאה נבראה דוקא בששה ימים ובשביעי שבת?

1.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכב): העולם הוא גשמי, ולכל גשם יש רוחק, ולגשם שלם יש 6 צדדים, ולכן נברא העולם ב-6 ימים. האמצע אין לו רוחק ולכן הוא מתיחס אל הבלתי גשמי, וכנגדו יום השבת. 1


1

לגשם [-לחומר] יש 3 מימדים- אורך, רוחב וגובה, ולכן יש לו רוחק, כלומר תפיסת מקום. ומשום שיש לו 6 צדדים (4 רוחות ומעלה ומטה) לכן העולם הגשמי מתחלק ל-6 ימים. נקודת האמצע לא תופסת מקום והיא כנגד הדבר שאיננו גשמי.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים