english
1)

רש"י: על פני המים שעל הארץ: למה רש"י לא פירש 'תהום' כפשוטו?

1.

גור אריה: התהום עצמו חשוך גם עתה, ועוד שלתהום אין פנים, לכן פירש רש"י שהכוונה למים שהיו על הארץ.

2)

רש"י: כסא הכבוד עומד...ברוח פיו: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אין דרך לסמוך מילת רוח לאלוקים, וגם אין לומר שרוח מרחפת אלא נושבת, לכן פירש רש"י שהכוונה לכסא הכבוד העומד ברוחו של הקב"ה.

3)

רש"י: כסא הכבוד עומד...ברוח פיו: למה לא כתוב במפורש 'וכסא כבודו מרחף'?

1.

גור אריה: כתוב כך להשמיע שהקב"ה נושא את כסאו ולא כסאו אותו.

4)

פסוקים אלו רומזים לגלויות, "ורוח אלוקים מרחפת" זה רוחו של מלך המשיח, וקשה שלכאורה הגלות היא תוצאה של חטא ולא חלק מסדר הבריאה?

1.

מהר"ל (נר מצוה בתחילתו): בעצם הבריאה יש חסרון הנותן מקום למלכויות שממעטות כבוד שמים [ולכן אם ישראל יקלקלו מעשיהם יצאו המלכויות מהכח לפועל], ואין זה מצד הבורא אלא מצד הנבראים יש חסרון בעצמותם במה שהם עלולים. 1


1

כלומר- הם נבראים ותלויים במי שבראם וזהו חסרונם כאשר אינם דבקים כראוי בעילתם- בקב"ה, (ועי' בספר גבורות ה' סוף פ"ה שביאר ענין זה) ולכן נרמזו המלכויות בלשונות של תוהו ובוהו וכו' המורים על חסרון.

5)

מ"והארץ הייתה תהו...ויהי אור" דרשו את בנין בית המקדש וחורבנו, וצריך ביאור למה זה נרמז כאן?

1.

מהר"ל (נצח ישראל פכ"ו עמ' קלא ד"ה ובמדרש): בית המקדש נרמז בתחילת הבריאה כי ביהמ"ק הוא עיקר הבריאה והשלמתה, ולכן תחילתו [ושורשו] של ביהמ"ק קיים כבר בראשית הבריאה. ומה שהוא יוצא לפועל בשלמות רק לבסוף, זהו משום ששלמותו של דבר בסופו. ונרמז כאן בפסוקים שהחושך של החורבן קודם לאור של בנין ביהמ"ק כי הויה חדשה אינה יכולה לבא אלא אחר העדר של ההויה הקודמת.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים