hebrew
1)

What does the Pasuk mean when it writes a. "Vayinachem Hashem ... " and b. "Vayis'atzev el Libo"?

1.

Rashi #1: "Vayinachem" means that Hashem 'consoled Himself' for having created Adam on earth, because, had He created him in heaven, he would have caused the celestial beings to rebel against Him. 1 So Hashem came to the decision to break his power. 2

2.

Rashi #2: He changed His mind 3 from Midas ha'Rachamim to Midas ha'Din. 4 He now reflected what to do with the man that He had created on the earth. Consequently, He was sad 5 of heart, because He had to destroy the work of His Hands. 6

3.

Targum Onkelus and Targum Yonasan: He regretted having created Adam; so He decided to break his strength.

4.

Ramban (on b.): The people made Hashem sad 7 because of their sins , but only in His heart - in that He did not voice His thoughts to a Navi.

5.

Hadar Zekenim: Because He made man on the ground, the sadness is in man's heart. Had He made man in Shamayim, the sadness would be in the hearts of angels and Hashem.


1

It is not clear however, how he could have done that, since, unlike man, angels have no Bechirah? (See Sifsei Chachamim).

2

This is also how Onkelus translates "Vayis'atzev el Libo".

3

Rosh: There are three Nechamos (regrets). Two of them apply only to people - retraction due to lack of ability, or lack of knowledge. The third is when Hashem decrees good on man, for He judges according to his merits at the time, and later he sins. Then, Hashem switches the decree to harm him.

4

Refer to 1:1:5:1.

5

He was sad that the purpose of creation was not fulfilled (Mishnas R. Aharon 1 p.58).

6

'For He does not want the dead (i.e. the sinner) to die - but to do Teshuvah and live' (Seforno).

7

The Torah speaks to us in our language, even when the context per se, is not applicable to Hashem..

2)

רש"י: נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: כתוב "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ" מלת 'בארץ' מלמדת שהנחמה הייתה ממה שנברא האדם בתחתונים.

3)

רש"י: שאלו היה מן העליונים היה ממרידן: קשה שלא יתכן שהעליונים עצמם יחטאו?

1.

גור אריה: האדם במהותו נמשך לחטא, ולכן אם היה האדם בעליונים היה נכנס גם בגדרם של העליונים חטא מאחר שנעשו כל הדור חוטאים גמורים, והיו יוצאים מהסדר הראוי להם. ובא הכתוב ללמדינו שחטאם של הרשעים בא מנשמתם כי נפש רשע היא רעה. 1


1

והוסיף הגור אריה שיש דעה שניה במדרש שאילו נעשה מהעליונים לא היה חוטא, כי לדעה זו החטא מגיע רק מהגוף.

4)

רש"י: ויתעצב- האדם, אל לבו- של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו...אונקלוס: למה פירש רש"י כך?

1.

גור אריה: לא שייך עצבות אצל הקב"ה.

5)

אונקלוס: ואמר בממריה למיתבר תוקפיהון: מה כוונתו, ולמה פירש כך?

1.

רש"י: עלה במחשבת ה' להעציב את האדם. 1

2.

גור אריה: הפסוק מתפרש כפשוטו, והתואר הכתוב כלפי ה' פרושו שהעצב מביא להתעוררות של פעולה [לשבור את תוקף האדם]. 2 ואונקלוס תרגם כך כי התרגום הוא פירוש, ויש לפרש בדרך כבוד כלפי מעלה.


1

והוסיף הגור אריה שרש"י פירש כך כי אין עצבות אצל ה'.

2

והוסיף הגור אריה שיש שרצו להרחיק את התוארים מה' מפני שיש בזה הגשמה לומר שה' מתפעל [-לא שייך שיהיה נפעל אצל הקב"ה שום שינוי כמו אצל הנבראים], והגור אריה מאריך לחלוק שהתוארים נאמרו כלפי הפעולות היוצאות ממנו, וכפי שהוא מתקבל אצל האדם. עיי"ש. וע"ע במהר"ל (באר הגולה, ב"ד עמ' סד ד"ה ודע) שהקב"ה מתואר כפי שנתפס אצל המקבלים.

6)

כיצד אפשר לומר שיש עצבות לפניו והרי "עוז וחדוה במקומו" שהרי העצבות היא חסרון?

1.

גור אריה: השמחה היא 'במקומו' והעצבות היא רק אצל הברואים כאשר הם ראויים לכך.

7)

רש"י: נהפכה מחשבתו של מקום וכו': מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: "וינחם" פרושו שנהפכה מחשבתו למחשבה אחרת, דהיינו מרחמים לדין.

8)

רש"י: נהפכה מחשבתו של מקום וכו': קשה א"כ למה הכתוב כופל "ויאמר ד' אמחה את האדם"?

1.

גור אריה: תחילה כתובה המחשבה ואח"כ הגזירה.

9)

רש"י: בשעת חדותא חדותא וכו': קשה שבמשל אין צער בשעת הלידה, אבל בבריאת העולם יש רע כבר בשעת הבריאה, ולמה אז שמח הקב"ה?

1.

גור אריה: פרוש הדבר שבעולם יש תערובת של טוב ורע, הרע הוא מקרי והעיקר הוא הטוב, ולכן יש קיום למציאות למרות שיש רע. מכל מקום יש עצב לפניו בזמן שהרע נוהג כי באותו זמן הוא עיקר.

10)

בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: קשה שאין המשל דומה לנמשל, כי במשל הבן לא נברא בשביל תועלת שתצדיק את צער המיתה?

1.

רא"ם: אולי יש לגרוס 'ובשביל הצדיקים' וכו' וזהו פרוש נוסף.

2.

גור אריה: במשל אין צורך בתועלת היוצאת מהבן כדי לגרום לשמחה, כי הבן איננו פעולת האב אלא הוא מולידו במקרה כי כך ציוה הקב"ה [כלומר - האב לא בחר מרצונו להוליד אלא כך הטביע בו הקב"ה, ומטבעו הוא שמח על אף הצער העתיד לבא], אבל כדי שהקב"ה יברא את הרשעים צריך שיהיה גם בהם תועלת. 1


1

והוסיף הגור אריה שרש"י לא היה צריך לומר כך, אלא הרשעים נבראו מפני שאי אפשר לעולם בלא רשעים, נמצא שהם נבראו לצורך הצדיקים ולכן אין עצב גמור כשהרשע שולט. עיי"ש, ועי' במהר"ל בגבורות ה' סוף פ"ה למה יש צורך ברשעים.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars