hebrew
1)

Why does the Torah see fit to inform us that Ya'akov's days were "approaching to die"?

1.

Rashi, from Bereishis Rabah 96:4: Wherever the Torah uses this expression, it means that the person under discussion did not reach the age of his father. 1 Yitzchak lived to a hundred and eighty, and Ya'akov to a hundred and forty seven. David too (for whom the Pasuk uses the same expression [Melachim 1, 2:1]) lived to seventy, whilst his father Yishai lived to four hundred. 2

2.

Rashbam: The Torah writes this as an introduction to the continuation "and he called to his son Yosef" - to command him. 3


1

See also Ba'al ha'Turim.

2

The Midrash says that David did not live as long as his fathers Bo'az, Oved and Yishai - he lived to 400 years. (Surely, it mentions Bo'az and Oved for also they lived much more than 70 - PF.) Da'as Zekenim says that the three lived more than 400 years. (I.e. in all. Bo'az was the Shofet Avtzan, who died about 313 years after Yisrael conquered Sichon (Shoftim 11:26, 12:7-10) 39 years after Yetzi'as Mitzrayim. If Bo'az lived 400 years, he left Mitzrayim and survived the Midbar! - PF)

3

Like we find by Yitzchak (Toldos, Bereishis 27:1,2) and David (Melachim 1, 2:1).

2)

What does "Ya'akov days were approaching to die" mean?

1.

Ramban: It was the last year of Ya'akov's life; he felt his strength ebbing 1 and knew that he would soon die.


1

Even though he was not sick (Ramban).

3)

Why did Ya'akov ask specifically Yosef to bury him in Eretz Kena'an?

1.

Rashi: Only Yosef would have the power to do so. 1


1

This is because the Egyptians revered Yakov, for when he arrived in Egypt, the famine stopped and because, on account of his Berachah, the Nile rose and watered the land (Refer to 47:10:21:1). Others would have difficulty in obtaining permission to take his body out of Egypt.

4)

What is the significance of Yosef placing his hand underneath his father's thigh?

1.

Rashi: Refer to 24:2:1:1.

2.

Rashbam: Refer to 24:2:1:2.

5)

What is the significance of the term "Chesed ve'Emes"?

1.

Rashi: It refers to a kindness that one performs with the deceased (such as burial), 1 which one does altruistically, seeing as one does not expect the deceased to reciprocate. 2

2.

Chizkuni, Tosfos ha'Shalem (21, citing Hadar Zekenim): Emes refers to the obligation for Yosef to bury his father (Din); Chesed (Lifnim mi'Shuras ha'Din) is to bury him in Eretz Kena'an. 3


1

See Ba'al ha'Turim. Moshav Zekenim - Pinchas and Kalev said that they will do Chesed ve'Emes for Rachav. They spared her in exchange for hiding them! Saving from death is the ultimate Chesed. It cannot be called "payment".

2

Riva asks, Yakov gave to for this Yosef "Shechem Echad" over his brothers! R. Tam says, at this time he did not intend to give this to him. Or, he meant "do for me what is Chasid ve'Emes for other Mesim (Moshav Zekenim).

3

Which he was now entreating him to do.

6)

Why was Ya'akov so concerned about being buried in Egypt?

1.

Rashi: Ya'akov was worried about three things: a. Because he foresaw that the ground was destined to turn into lice which would crawl underneath his body; 1 b. Because when the dead are brought back to life, whoever is buried in Chutz la'Aretz will suffer the pain of rolling via tunnels to Eretz Yisrael before arising, and c. So that the Egyptians should not worship him. 2

2.

Seforno 3 : Ya'akov asked that he should not even be buried in a coffin, because, once that happened, the Egyptians, who considered that a complete burial, would never allow them to transfer him to a cave (the Me'aras ha'Machpeilah).


1

Hadar Zekenim: Worms did not rule afflict Binyamin [after he died], and all the more so his father! (However, perhaps Yakov did not know this - Da'as Zekenim.) R. Tam -he was concerned lest his body spare the Mitzriyim from the Makos. Moshav Zekenim citing R. Shimshon ha'Nakdan - Sefer Yetzirah says that the first year, the corpse has the Ru'ach of an animal, and feels [pain] like an animal.

2

Riva, citing Midrash Tanchuma: Just like idolaters are punished, the idolatry is punished -"uv'Chol Elohei Mitzrayim E'eseh Shefatim."

3

The Seforno is coming to explain the Pasuk, not to answer the question.

7)

רש"י: מי שנאמר בו קריבה למות וכו': מנין דרשו זאת?

1.

גור אריה: אם לא כן, "ויקרבו" מיותר.

8)

רש"י: מי שנאמר בו קריבה למות וכו': שנות חיי יעקב מפורשים בכתוב, ולשם מה נרמז כאן שהוא חי פחות מאבותיו?

1.

גור אריה: הפסוק מלמד שחיי יעקב התקצרו ולא שחיי אברהם ויצחק התארכו יותר מהדורות שלפניהם.

9)

רש"י: מי שנאמר בו קריבה למות וכו': למה חשוב ללמד ששנות יעקב התקצרו?

1.

גור אריה: מכאן למדנו שלא נוספו שנים ליצחק [אלא הוא חי כפי דורו] ואברהם התקצרו שנותיו כדי שלא יראה את עשיו יוצא לתרבות רעה.

2.

גור אריה: כדי שלא תאמר שיעקב לא היה צדיק כאבותיו ולכן לא האריך ימים כמותם, לכן אמר הכתוב שכך נגזר על יעקב [אבל הוא צדיק כאבותיו].

10)

רש"י: מי שנאמר בו קריבה למות וכו': למה אצל אברהם לא נאמר קריבה למות אע"פ שלא הגיע לימי אבותיו?

1.

גור אריה: כאן זה נכתב להודיע שיעקב לא היה פחות צדיק מאבותיו, אבל אצל אברהם דבר זה לא עולה על הדעת.

11)

רש"י: מי שנאמר בו קריבה למות וכו': למה רק אצל יעקב ודוד נאמר שקרבו ימיהם למות?

1.

גור אריה: ימי יעקב פחתו כי מידתו מהאחרונות, וכן דוד שהיו ימיו קצרים ועד ימיו היו פוחתים השנים ואצלו עמדו על 70 שנה. 1


1

עיי"ש שביאר על דרך האמת.

12)

רש"י: למי שהיה יכולת בידו: מנין שלכן הוא ביקש מיוסף?

1.

גור אריה: שאר הבנים היו אצלו, ולמה הוא קרא ליוסף? [אלא בגלל שהיכולת בידו].

13)

רש"י: שים...ידך והשבע: למה השביע אותו במילה ולא בנקיטת חפץ?

1.

גור אריה: יעקב השביע את יוסף בצורה שנהגו האומות להשביע, כדי שלא יאמר פרעה שהשבועה איננה שבועה. 1


1

עי' עוד בגור אריה לעיל (כד,ב) שדן בזה.

14)

רש"י: חסד שעושין עם המתים: במקומות אחרים מצאנו 'חסד ואמת' עם החיים?

1.

גור אריה: בשאר מקומות יש לפרש שמעשה זה הוא חסד והוא גם אמת כי כך ראוי לעשות, אבל כאן קשה שהנעשה עם המתים הוא רק חסד? לכן פרשו שזה חסד של אמת כי איננו מצפה לגמול.

15)

רש"י: חסד שעושין עם המתים: אם כן, למה כתוב "ואמת" בוי"ו החיבור?

1.

גור אריה: יש כאו 2 דברים- המעשה הוא חסד למת, וגם מעשה אמת כי אין לו גמול.

16)

רש"י: סופה להיות עפרה וכו': למה נצרכו שלושת הטעמים?

1.

גור אריה: אם היו שמים אותו בארון בנילוס או בבנין- לא היה חשש מהכינים אבל היו עושים אותו עבודה זרה. אם היו קוברים אותו בקרקע- לא היו עושים ממנו עבודה זרה, וגם אילו עשו, הרי קרקע איננה נעשית עבודה זרה, אבל היה חשש מהכינים. אם היו מוציאים אותו ממצרים ולא באים עד הארץ- לא היה חשש כינים ועבודה זרה, אבל יש צער גלגול מחילות. אם היו משאירים אותו במצרים ולוקחים אותו כשיחזרו לארץ, לא היה צער גלגול מחילות אבל היה חשש של כינים או עבודה זרה.

2.

גור אריה: כל הטעמים רמוזים בפסוק- "אל תקברני במצרים" כי עפרה יהיה כינים, "ונשאתני ממצרים" שלא יעשוני עבודה זרה, "וקברתני בקבורתם" כי המתים עתידים לעמוד מתוך המערה.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars