hebrew
1)

Why did Hashem say "Let 'Us' make man" (and not 'Let 'Me' make man')?

1.

Rashi and Targum Yonasan: Seeing as He intended to create Adam in the image of the angels (i.e. although his body was formed from the earth, his Soul was a Heavenly form like theirs), his creation would cause them to be jealous of him (See Sifsei Chachamim), so He consulted them first. 1

2.

Ramban: Hashem is talking, not to the angels, but to the earth, who together with Him, would form Adam; the earth, Adam's body (just as He commanded the earth to produce the animals (together with their living souls, so too, did He now command the earth to produce Adam's body, only He would breath into him, His Neshamah).

3.

Hadar Zekenim: When Hashem made the animals, the angels became haughty. To humble them, Hashem said "let us make man - everyone by himself", and only He could. This is why it says "va'Yivra Elokim."


1

The fact that Hashem was willing to consult with His inferiors also teaches us His humility.

2)

Why is the Torah not concerned that the Apikorsim will extrapolate from this statement that there are two gods?

1.

Rashi: The Torah did not consider it worthwhile to withhold the important lesson of humility because of what the Apikorsim might think. Moreover, the Torah does answer the Apikorsim, for it writes later "And G-d (alone) created man".

3)

What does the Torah mean when it writes "Let us make Adam in our image (b'Tzalmeinu), after our ikeness" (ki'Demuseinu)?

1.

Rashi and Rashbam 1 : "b'Tzalmeinu" - in the form that he prepared for him (Rashi) in the form of the angels (Rashbam). "ki'Demuseinu" - to understand and to grow wise 2 .

2.

Ramban citing the Radak: The image and likeness of both the angels 3 and the earth - his body resembled the earth, and his Soul, the angels (which do not die).

3.

Seforno: Adam partially resembles the angels, inasmuch as he acts with knowledge (but they do not possess freewill, whereas he does); and partially Hashem, who does possess freewill (but whereas He always chooses what is good, Adam does not). Hence the Torah writes "ki'Demuseinu" (like our image) and not 'bi'Demuseinu' (in our image').


1

Refer to 1:27:1:1.

2

The Ramban adds, in his ability to perform good deeds.

3

Rosh (27): "Our Tzelem' is the form special for us, i.e. the image on the Merkavah. He explains 'our Demus" like the Ramban.

4)

Why does the Torah not mention the creation of the angels (some of which were created on the second day), (despite the fact that it refers to them here indirectly)?

1.

Rashbam: The Torah only mentions those creations that are visible to us here in this world (and that are mentioned in the Aseres ha'Dibros), That also explains why it does not mention Gehinom and the Ma'aseh Merkavah (Hashem's Throne that Yechezkel saw).

5)

רש"י: ויתקנאו בו: וכי יש קנאה אצל מלאכים?

1.

גור אריה: אין הכוונה לקנאה ממש אלא שהאדם הוא בתחתונים וצלם האלוקים שבו ראוי לעליונים כפי מעלתם, והקנאה כאן פירושה שיש באדם מצב שאינו ראוי [כלפי המלאכים].

6)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: מה הקשר בין דין המלכים לכאן?

1.

גור אריה: להיוועץ במלאכים על כל דבר זוהי שפלות, ואילו מידת ענווה היא להיוועץ בהם רק בדברים גדולים, לכן ה' נועץ בהם כשהוא דן את המלכים וכן בבריאת האדם שהם עלולים לקנאות בו.

7)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: בגמ' בסנהדרין (דף לח:) מבואר שהקב"ה נמלך במלאכים בכל דבר, ולמה רש"י לא פירש כך?

1.

גור אריה: רש"י סמך על המדרש שם כתוב שה' נטל רשות מהמלאכים, ומשמע שיש צד שלא יתנו רשות, והיינו מחמת קנאתם.

8)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: בגמ' בסנהדרין (דף לח:) מבואר שהקב"ה נמלך במלאכים בכל דבר, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

גור אריה: ה' נמלך בפמליא שלו פרושו שמעשה זה ישר כלפי כל הנבראים [ומוסכם על כל הכוחות הפועלים בבריאה], ולא כמלך בשר ודם שמעשיו ישרים כלפי האחד ואינם ישרים כלפי האחר. 1


1

ע"ע בחידושי אגדות למהר"ל (ח"ג עמ' מד ד"ה ואמר, ב"מ דף פו.) שהאריך בכך שבודאי אין הקב"ה זקוק לעצה מהנבראים, אלא שמלך בו"ד גוזר על עמו ואינו משגיח במקבלי הגזירה [האם הם חפצים בגזירה זו], ואילו הקב"ה מעשיו ראויים אל המקבלים, עיי"ש עוד שהאריך. וע"ע בדבריו שם (עמ' קנא ד"ה רצונכם, סנהדרין דף לח ב) שהאדם קשור לעליונים אבל אינו ראוי להם מצד שהוא חוטא, ולכן היו מלאכים שקיטרגו על בריאתו, עיי"ש עוד.

9)

רש"י: נמלך בפמליא שלו: לפי דברי הגמ' שה' נמלך בפמליא שלו בכל דבר, קשה למה דווקא בבריאת האדם כתוב "נעשה"?

1.

גור אריה: הכל נברא בשביל האדם, ואם האדם הוא ראוי, ראויים גם כל אלו שנבראו למענו ולכן כאן כתוב שנועץ בפמליא שלו. 1


1

עיין עוד במהר"ל (גבורות ה' פס"ז עמ' שיא) שהמלאכים מתחלקים לשבעים כוחות וכנגדם התפלגו בני האדם לשבעים אומות, ומשום כך נועץ במלאכים קודם בריאת האדם כי כל המלאכים שותפים באדם.

10)

רש"י: בצלמינו- בדפוס שלנו: למה לא פירש כפשוטו?

1.

גור אריה: גם בפסוק הבא כתוב "ויברא אלוקים את האדם בצלמו" ושם אין לפרש בצלם אלוקים שהרי זהו המשך הפסוק "בצלם אלוקים ברא אותו", ועל כרחך שבצלמו פרושו בדפוס העשוי לו.

2.

גור אריה: האדם נברא בצלם אלוקים ולא בצלם המלאכים, ולכן פירש רש"י "בדפוס שלנו".

11)

רש"י: אמר להם יש בעליונים כדמותי וכו': מנין לרש"י שכך אמר להם?

1.

גור אריה: הקב"ה לא נועץ 'האם נעשה אדם' אלא אמר "נעשה אדם", משמע שנתן טעם לברוא את האדם, ולכן פירש רש"י את טעמו.

12)

רש"י: הרי יש קנאה במעשה בראשית: קשה שקנאה אינה שייכת במי שאינו בעל שכל?

1.

גור אריה: הכוונה ששמים וארץ שקולים זה כזה, שהרי פעמים כתוב 'שמים וארץ' ופעמים 'ארץ ושמים', ולכן אם אינם שקולים יש קנאה במעשה בראשית.

2.

גור אריה: צריך שיהיה חיבור בין העליונים והתחתונים, והאדם הוא המחבר ביניהם. לכן אם לא נברא האדם יש קנאה במעשה בראשית כי רק בעליונים יש בדמותו של הקב"ה ובתחתונים אין, וזוהי הקנאה דהיינו ההתנגדות.

13)

מה הקשר בין חלקי הפסוק- בריאת האדם בצלם, ושליטתו בכל הברואים?

1.

מהר"ל (דרך חיים פ"ג מי"ד עמ' קמד): "נעשה אדם בצלמינו" שיהיה יחיד בתחתונים ושאר הנבראים ישתעבדו לו, ולכן "וירדו בדגת הים". וכתוב "בצלמינו" [דהיינו ש'צלם' האדם הוא כ'צלם המלאכים] כי כל הנבראים הם תחת המלאכים, אבל באדם נוסף 'צלם אלוקים' [ולא בצלם המלאכים] כי הוא יחיד בתחתונים, ובזה עדיף האדם על המלאכים.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars