12th Cycle dedication

CHULIN 60 (25 Av) - Dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the eleventh Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.

1)

TOSFOS DH BE'KOMASAN NIVR'U

תוספות ד"ה בקומתן נבראו

(SUMMARY: Tosfos explains the meaning of 'Komasan'.)

לא בעי למימר שנבראו בעמידה ...

(a)

Refuted Explanation: The Gemara is not trying to say that they were created in a standing position ...

דהא אמרינן בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לח:) גבי אדם הראשון - 'רביעית נזרקה בו נשמה; חמישית עמד על רגליו'.

(b)

Reason: Since the Gemara says in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin 38:) in connection with Adam ha'Rishon 'In the fourth hour a Neshamah was cast into him; in the fifth hour he stood up on his feet'.

אלא 'בקומתן' היינו שנגמרה כל קומתן מתחלתן.

(c)

Correct Explanation: What be'Komasan therefore means is that they were created fully grown from the first moment.

2)

TOSFOS DH AL TIKRI TZ'VA'AM ELA TZIVYANOM

תוספות ד"ה אל תיקרי צבאם אלא צביונם

(SUMMARY: Tosfos discusses the Aruch's interpretation of Tzivyonam'.)

פירש בערוך - דכולהו נפקי מ'צביונם' שהוא לשון יופי, כמו (ישעיה ד) "לצבי ולתפארת". ומאחר שהן ביופיין, זהו בקומתן ולדעתן, שהיופי לא יבא אלא אם כן נתגדל כל הצורך.

(a)

Explanation #1: The Aruch explains that we learn all the items from 'Tzivyonam', which is a Lashon of beauty, like we find in Yeshayah (4) " ... for beauty and for glory".

ועוד יש לומר ד'קומתן' נפיק מלשון הצבה.

(b)

Explanation #2: One can also explain that "Komasan" is a derivative of 'Hatzavah' (though it is unclear wht Tosfos means by that).

3)

TOSFOS DH PASUK ZEH SAR HA'OLAM AMRO

תוספות ד"ה פסוק זה שר העולם אמרו

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Gemara, which seems to hold that Chanoch, alias Matatron was the Sar ha'Olam, with the Gemara in Yevamos, which implies otherwise.)

לפי מה שמפרשין דחנוך זה מטטרון, כמו שיסד הפייט 'תקיף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר', ואומר דהוא שר העולם, כמו שיסד הפייט 'שר המשרת 'נער' נקרא, הוא מטטרון הנכבד והנורא.

(a)

Introduction to Question (Part 1): According to what the commentaries say that Chanoch was Matatron, as the Paytan wrote 'The mighty Angel Matatron turned into fire from flesh'. And they describe him further as the 'Sar ha'Olam', as the Paytan wrote 'The administering Angel who is called 'Na'ar' is the honored and fearful Matatron'.

ואמרינן בפרק קמא דיבמות (דף טז: ושם) ' "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי ... " - פסוק זה שר העולם אמרו'.

(b)

Introduction to Question (Part 2): And the Gemara says in the first Perek of Yevamos (Daf 16: & 17.) that the Pasuk "Na'ar Hayisi ve'Gam Zakanti ... " was said by the 'Sar ha'Olam'.

קשה מכאן, דמשמע דשר העולם היה בששת ימי בראשית?

(c)

Question: There is a Kashya on that from here, where it is implied in the Gemara that the 'Sar ha'Olam' existed already during the six days of the creation?

ושמא אגדות הם שחלוקות זו על זו; ומי שסובר דמטטרון הוא שר העולם לית ליה דחנוך זה מטטרון.

(d)

Answer #1: Perhaps they are conflicting Medrashim; The one that considers Matatron to be Sar ha'Olam does not hold that Chanoch was Matatron.

א"נ, מה שקרא הפייט למטטרון 'נער', לא בשביל הפסוק של "נער הייתי", אלא לפי שכתוב בספר יוסיפון דלמטטרון יש לו שבע שמות, וחשיב 'נער'.

(e)

Answer #2 (Part 1): Alternatively, the Paytan calls Matatron 'Sar ha'Olam', not on account of the Pasuk "Na'ar Hayisi", but because of Seifer Yosifun, where it is written that Matatron had seven (some say seventy) names, one of which was 'Na'ar'.

וגם מצינו ד'נער' שם מלאך הוא כדכתיב (זכריה ב) "רוץ אל הנער הלז".

(f)

Answer #2 (Part 2): And we also find that 'Na'ar' is the name of an angel, as the Pasuk writes in Zecharyah (2) "Run to that Na'ar!").

4)

TOSFOS DH HIRKIV SH'NEI DESHA'IN ZEH AL GAV ZEH MAHU

תוספות ד"ה הרכיב שני דשאין זה על גב זה מהו

(SUMMARY: Tosfos explains the Kashya in various ways and elaborates.)

ואם תאמר, מתניתין היא במסכת כלאים בפרק קמא (משנה ז) 'אין נוטעין אילן באילן ולא ירק בירק'

(a)

Question #1: It is an explicit Mishnah in the first Perek of Maseches Kil'ayim (Mishnah 7) 'One may not plant one tree in another or one vegetable in another'?

ועוד תנן (שם משנה ח) 'אין נותנין זרע דלעת בתוך החלמית מפני שהוא ירק בירק'

(b)

Question #2: And the following Mishnah too, states 'One may not place a pumpkin seed inside a 'Chalamis' (a type of vegetable) because it is one vegetable inside another'?

וי"ל, דמבעיא ליה בחוצה לארץ, דשרו כלאי זרעים ואסירי הרכבת האילן, כדאיתא בסוף פרק קמא דקדושין (דף לט.) דדריש "שדך", 'למעוטי כלאי זרעים שבחוצה לארץ'.

(c)

Answer #1 (Part 1): The Gemara's She'eilah concerns Chutz la'Aretz, where K'lai Zera'im is permitted but grafting (in a tree) is prohibited, as we learned at the end of the first Perek of Kidushin (Daf 39.), where the Gemara Darshens "Sadcha" - to preclude K'lai Zera'im in Chutz la'Aretz ...

והרכבת האילן אסורה - מדכתיב (ויקרא יט) "את ... בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים" - מה בהמה בהרבעה, אף שדך בהרכבה; ומה בהמה בין בארץ בין בחוצה לארץ, אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ.

(d)

Answer #1 (Part 2): Whereas Harkavas ha'Ilan is forbidden, since the Torah writes in Vayikra (19) "es ... Behemt'cha Lo Sarbi'a Kil'ayim, Sad'ch Lo Sizra Kil'ayim" - 'Just as Beheimah refers to interbreeding, so too, does Sadeh; and just as Beheimah is forbidden both in Eretz Yisrael and in Chutz l'Aretz, so too, is Sadeh.

ומבעיא ליה אי חשיבא ליה הרכבת זרעים כהרכבת אילן משום דכתיב בהן "למינהו" בעשיה, או לא.

(e)

Answer #1 (Part 3): And the Gemara is now asking whether, since the Torah wrote "le'Miyneihu" by their creation, mixing seeds is compared to Harkavas ha'Ilan or not.

אי נמי, אפילו בארץ מיבעיא ליה - לר' יאשיה דאמר 'עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד', דדילמא מתניתין דכלאים כרבנן.

(f)

Answer #2: Alternatively, the She'eilah pertains even in Eretz Yisrael - according to Rebbi Yashiyah, who states that (it is permitted) until one sows wheat barley and grape-seeds in one throw, in which case the Mishnah in Kil'ayim may well go like the Rabbanan.

אי נמי, בשאר כלאי זרעים, ואליבא דרבנן איירי הכא, דאמר בהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) 'קנבוס ולוף אסרה תורה, שאר זרעים לא'.

(g)

Answer #3: Or else, it is speaking here about K'lai Zera'im according to the Rabbanan, who say in ha'Kometz Zuta (Menachos 15:) that 'The Torah forbids Kanvas and Luf (a species of bean plant), but not other kinds of seeds.

אי נמי, לבני נח קמיבעיא ליה - דשרו בכלאי זרעים, ואסירי בהרכבת האילן, כדאיתא פרק ארבע מיתות (סנהדרין ס.).

(h)

Answer #4 (Part 1): Another alternative is that the She'eilah goes according to the B'nei No'ach, to whom K'lai Zera'im is permitted, but Harkavas ha'Ilan is forbidden, as we have learned in Perek Arba Misos (Sanhedrin 60.)

ונפקא לן מדכתיב (שם) "את חוקותי תשמורו" - 'חוקים שחקקתי לך כבר, "בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים", והיינו בהרכבה דומיא דבהמה, 'ושחקקתי לך כבר' היינו לבני נח, דכתיב בהו "למינהו" באילנות ובבהמה ...

(i)

Answer #4 (Part 2): And we learn it from the Pasuk there "es Chukosai Tishmoru" - 'the statutes that I carved out for you already' "You shall not interbreed your animals Kil'ayim; you shall not sow your field Kil'ayim".

והיינו בהרכבה דומיא דבהמה, 'ושחקקתי לך כבר' היינו לבני נח, דכתיב בהו "למינהו" באילנות ובבהמה ...

(j)

Answer #4 (Part 3): This refers to grafting, similar to animals (as Tosfos explained earlier), and 'that I carved out for you already' refers to the B'nei No'ach, by whom the Torah writes "le'Miyneihu" with regard to both trees and animals.

ד"למינהו" איסור כלאים משמע, כדמוכח בסוף שור שנגח את הפרה (ב"ק נה.) דבעי התם 'הרביע שני מינים שבים מהו? מי גמרי "למינהו" "למינהו" מיבשה או לא?

(k)

Answer #4 (Part 3): Since "le'Miyneihu" implies an Isur Kil'ayim, as is evident at the end of 'Shor she'Nagach es ha'Parah' (Bava Kama 55.) where the Gemara asks what the Din will be if one interbreeds two species of sea-creatures, whether we learn a Gezeirah-Shavah "le'Miyneihu" "le'Miyneihu" from the dry land or not.

ומבעיא לן אי הוי הרכבת ירק בירק כמו הרכבת אילן באילן, והוי בכלל "שדך".

(l)

Answer #4 (Part 4): The question now is whether Harkavas Yerek is considered like Harkavas Ilan, in which case it is included in "Sadcha".

ואע"ג דכתיב "למינהו", איצטריך "את חוקותי" - 'שחקקתי לך כבר'.

(m)

Implied Question (Part 1): Having written "le'Miyneihu", why does the Torah then find it necessary to write "es Chukosai", 'she'Chakakti l'ch K'var'?

דלא הוה ידעינן ד"למינהו" אתא לאיסור כלאים, אי לא כתיב "חוקותי".

(n)

Answer: Because had it not done so, we would not have known that "le'Miyneihu" refers to the Isur of Kil'ayim

ואי לא "למינהו", מ"את חוקותי" לחוד לא הוה נפקא לן ...

(o)

Implied Question (Part 2): And had it not written le'Mineihu", from we would not have known it from "es Chukosai" alone either ...

דה"א "חוקותי" - 'שחקקתי לך כבר - במרה'.

(p)

Answer: Since we would have explained "Chukosai", 'she'Chakakti L'ch Kvar' - with reference to (the Mitzvos taught at) Marah.

וא"ת, הא פריך התם 'אלא מעתה, "ושמרתם את חוקותי" מאי חוקות שחקקתי לך כבר איכא'?

(q)

Question (Part 1): The Gemara asks there 'But in that case, when the Torah writes "u'Shemartem es Chukosai", which 'Chukos that I carved out for you' can it possibly be referring to?'

ומאי קשיא, הא לא מוקמינן האי א'בני נח אלא משום דאשכחן נמי דכתיב "למינהו" במעשה בראשית?

(r)

Question (Part 2): What is the Kashya? We only establish "es Chukosai" by the B'nei No'ach because the Torah also writes "le'Miyneihu" at the Creation (as we just explained)?

וי"ל, דמ"מ פריך שפיר, דכי היכי דהאי לא קאי א'בני נח, האי נמי לא קאי א'בני נח?

(s)

Answer (Part 1): Nevertheles the Gemara's Kashya is justified, since just as the one refers to B'nei No'ach, so ought the other.

ומשני, דהתם כתיב "חוקותי" בתר "ושמרתם", אבל הכא כתיב "חוקותי" קודם "תשמרו".

(t)

Answer (Part 1): To which the Gemara answers that whereas there (in the latter case), the Torah writes "Chukosai" after "u'Shemartem", whereas here (in the former case), it writes "Chukosai" before "Tishm'ru".

60b----------------------------------------60b

5)

TOSFOS DH AMRAH YERACH

תוספות ד"ה אמרה ירח

(SUMMARY: Tosfos Tosfos comments that whereas the Chachamim consider "Yare'ach" a feminie word, the Torah considers it masculine.)

בלשון תורה לשון זכר הוא, דכתיב (יהושע י פי"ג) "וירח עמד".

(a)

Observation: In the Torah-language, Yare'ach is masculine, as the Pasuk writes in Yehoshua (Perek 10:13) "ve'Yare'ach Amad".

6)

TOSFOS DH V'CHI MOSHE KENIGI HAYAH O B'LISTRI HAYAH

תוספות ד"ה וכי משה קניגי היה או בליסטרי היה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara assumes that.)

שהיה יודע להכיר השסועה.

(a)

Explanation: This is because he recognized the Shesu'ah.

וא"ת, והא אמרינן בהמפלת (נדה כד.) ד'שסועה באה מבהמה טהורה', וליכא מאן דפליג.

(b)

Question (Part 1): The Gemara says in 'ha'Mapeles (Nidah 24.) that the Shesu'ah comes from a Kasher animal, and nobody argues with that.

ואם כן, יכול להיות שבהמה טהורה היה לו למשה וילדה לו שסועה; ולא אצטריך למהוי קניגי?

(c)

Question (Part 2): That being the case, it may well be that Moshe had a Kasher animal, which bore him a Shesu'ah; in which case it is no longer necessary to say that Moshe had was a (K'nigni) animal hunter?

וי"ל, דשמא שסועה אינה באה אלא מבהמה שאינה מצויה בינינו.

(d)

Answer: Perhaps a Shesu'ah came from an animal that is not found among us.

7)

TOSFOS DH IZIM MI'TEIMAN BA'U ETC.

תוספות ד"ה עוים מתימן באו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains exactly what Rav is coming to teach us.)

ב' מקראות סמוכין הם בספר יהושע (יג). והכי כתיב "חמשת סרני פלשתים, העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים"; והדר כתיב "מתימן כל ארץ הכנעני, ומערה אשר לצידונים עד אפקה עד גבול האמורי".

(a)

Clarification (Part 1): There are two consecutive Pesukim in Seifer Yehoshu'a (13) Firstly - "The five princes of the P'lishtim, the Azasi, the Ashdodi, the Ashk'loni, the Gitti the Ekroni and the Avim" and then it writes "From the south, all the land of the Cana'ani, Me'arah that belongs to the Tzidonim to Afeikah until the border of the Emori".

והשתא מפרשה רב - "והעוים" דכתיב בסוף קרא קמא קאי א"תימן" דבראש קרא דבתריה.

(b)

Clarification (Part 2): Rav now explains that the word "ve'ha'Avim" that is written at the end of the first Pasuk actually refers to the word "Teiman", the first word in the following Pasuk.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF