CHULIN 31-43 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH HA D'AMAR L'HU

תוספות ד"ה הא דאמר להר

(SUMMARY: Tosfos gives various explanation to explain why the worshipper is Chayav Misah even though the mountain does not become forbidden, incorporating the question as to whether it (the mountain) is in fact, a god or not. Later, they discuss the Din of Tikroves and Tzipuy of Ba'alei-Chayim.)

שאינו נעשה עבודת כוכבים, כדפירש בקונטרס.

(a)

Clarification (Part 1): Which cannot adopt the status of an idolatry, as Rashi explains.

ואע"ג דלא חשיב אלוה לאסור התקרובת, מכל מקום עובדו בסייף - כדתניא בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מו.) 'הנכרים העובדים את ההרים, הם מותרים, ועובדיהם בסייף'.

(b)

Clarification (Part 2): Nevertheless, whoever worships it is subject to Sayaf (death by the sword) - as we learned in a Beraisa in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah 46.) 'If Nochrim worship mountains, the mountains remain permitted, whereas the worshippers are Chayav Sayaf'.

ואמרינן נמי בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סא.) 'מידי דהוה א'משתחוה להר, דהר מותר ועובדו בסייף'.

(c)

Precedent: Likewise we say in Perek Arba Misos (Sanhedrin 61.) 'It is similar to someone who prostrates himself before a mountain, where the mountain remains permitted, whereas the worshipper receives Sayaf'.

ואין לתמוה, דכיון דלא מיקרי אלוה, אמאי עובדו בסייף?

(d)

Refuted Question: One cannot ask that since it is not called a god, why is the worshipper Chayav Sayaf.

דדוקא לענין 'איבוד' קאמר קרא דלא מיקרי אלוה, משום דגלי רחמנא (דברים יב) "אבד תאבדון ... ".

(e)

Refutation #1 (Part 1): Because it is specifically with regard to 'Ibud' (the obligation to destroy images) that the Torah does not consider it a god, as it is written in Devarim (12) "Abeid Te'abdun ... (es Eloheihem al he'Harim ... )".

א"נ, הוה מיקרי אלוה, וה"פ "אלהיהם שעל ההרים תאבדון", 'ולא ההרים שהם אלהיהם, ועובדים אותם תאבדון'.

(f)

Refutation #1 (Part 2): Alternatively, it is called a god, and we learn from the Pasuk that it is specifically with regard to 'Ibud' (the obligation to destroy images) that the Torah does not consider it a god, as it is written in Devarim (12) "Abeid Te'abdun ... es Eloheihem al he'Harim ... ", from which we now Darshen that one must destroy the gods that are on the mountains, but not the mountains that are their gods, and that they worship.

ומה שתקרובת הר מותר

(g)

Implied Question: Why are the sacrifices brought to the mountains then permitted ...

היינו משום דגמרינן מכלים, דכתיב "אבד תאבדון ... ".

(h)

Answer (Part 1): Because we learn it from Keilim, since the Torah writes "Abeid Te'abdun ...

ואמרינן בפ' רבי ישמעאל (ע"ז דף נא:) 'בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר'. ואמר רחמנא, דדוקא "אלהיהם על ההרים", 'ולא ההרים עצמן אלהיהם'.

(i)

Answer (Part 2): Which we establish in Perek Rebbi Yishmael (Avodah-Zarah, 51:) by vessels that were used to worship idols, and with regard to which the Torah specifically forbids the gods that are on the mountains, but not the mountains themselves (i.e. the Keilim that were used to worship them).

אי נמי, מש"ה העובדן בסייף, אע"ג דלא מיקרי אלוה - משום דגלי רחמנא בעובדי מזלות דמתחייב, כדכתיב (דברים ד) "וילך ויעבד ... ולשמש או לירח ... ". ואף על פי שמחוברין בגלגל הרקיע.

(j)

Refutation #2: Alternatively, the reason that the worshipper is Chayav Sayaf, even though it is not called a god is because the Torah reveals that it is, with regard to those who worship the Mazalos, when it writes in Parshas Shoftim "And he goes and worships ... the sun and the moon (where it concludes that he is Chayav Sekilah [Rashash]), even though the Mazalos are fixed to the sphere of the Heaven.

והא דקתני הכא 'לשם חמה ולבנה דהוי זבחי מתים'?

(k)

Implied Question: Why does the Tana then rule here that if somebody worships the sun or the moon, it is considered Zivchei Meisim?

היינו לגדייהו שהם תלושים - והם מלאכים המנהיגים אותם, כדאמרינן במדרש 'י"ב מלאכים (במדרש רבה קהלת אי' ח') מנהיגים את החמה'.

(l)

Answer: Because he is speaking where he worships the angels that lead the sun and the moon (as we have learned in the Medrash, that there are twelve angels (Medrash Koheles says there are eight) who lead the sun ... ), which are detached.

ומיהו בקונטרס לא פירש כן; דמוקי האי קרא ד"וראית את השמש ... " בתלושים.

(m)

Rashi Disagrees (Part 1): Rashi however, does not learn this way. He establishes the latter Pasuk with regard to Telushim ...

ומייתי ראיה מיניה דאע"ג דבעלי חיים לא מיתסרי משום עבודת כוכבים, מכל מקום מיקרי אלוה ואסירי תקרובת דידהו.

(n)

Rashi Disagrees (Part 2): And according to him the Gemara is proving that even though animals do not become forbidden on account of Avodah-Zarah, they are nevertheless considered gods to forbid sacrifices that are brought to them.

וא"ת, ומ"ש תקרובת הר מצפוי הר דפליגי בה תנאי בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מה.) ...

(o)

Question (Part 1): On what grounds is Tikroves Har different than Tzipuy Har, which is a Machlokes Tana'im in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah 45.) ...

דתנן 'ומה שעליהן אסור, דכתיב "לא תחמוד כסף וזהב עליהם"; רבי יוסי הגלילי אומר "על ההרים אלהיהם" 'ולא ההרים אלהיהם'.

(p)

Question (Part 2): The Mishnah states there that what is on the mountains is forbidden, as the Pasuk writes "Do not covet the silver and gold that is on them"; Rebbi Yossi ha'Gelili says "Their gods are on the mountains"; 'and not that the mountains are their gods!'

ואמר בגמרא דפליגי בצפוי הר כהר?

(q)

Question (Part 3): And the Gemara establishes the Machlokes as to whether 'Tzipuy Har ke'Har' (Rebbi Yossi ha'Gelili) or not (the Tana Kama).

וי"ל, דהתם מיירי כשעובדים אף את הצפוי, ואפ"ה שרי לרבי יוסי הגלילי משום דאין עובדין אותו אלא אגב הר, ובטיל לגביה, דלא יהא טפל חמור מן העיקר.

(r)

Answer (Part 1): It speaks there where they also worshipped the Tzipuy, despite which Rebbi Yossi ha'Gelili permits it, seeing as one only generally worships it together with the mountain, to which it is Bateil - and the Tafeil cannot be stricter than the Ikar.

ורבנן נמי אי לאו קרא ד"לא תחמוד" הוו שרו מהאי טעמא. אי נמי, רבנן אסרי משום שעובדים אותו, וקרא אסמכתא בעלמא.

(s)

Answer (Part 2): In fact, the Rabbanan would have allowed it for this reason, were it not for the Pasuk of "Lo Sachmod"; or because it has been worshipped, and the Pasuk is merely an Asmachta.

וא"ת, דמשמע בריש פרק כל האסורין (תמורה דף כח:) דצפוי בעלי חיים מותרים להדיוט, ומוקי "לא תחמוד כסף וזהב עליהם" בדבר שאין בו רוח חיים, אבל בדבר שיש בו רוח חיים, הואיל והוא מותר, צפויו נמי מותר ...

1.

Question (Part 1): The Gemara implies at the beginning of Perek Kol ha'Asurin (Temurah 28:) that the Tzipuy of animals is permitted to a Hedyot, and it establishes the Pasuk "Lo Sachmod Kesef ve'Zahav Aleihem" with regard to something that is not an animal; whereas the animal itself, since it is permitted, so too is the Tzipuy?

ואפילו לגבוה משמע התם דהוה שרי, אי לאו דכתיב בו "מן הבקר", ואפילו מיירי כשאין עובדין אותו, מ"ש מתקרובת בעלי חיים, דאסור?

2.

Question (Part 2): In fact, it seems from the Gemara there that it would even be permitted to Gavohah as well, had the Torah not written "min ha'Bakar"? And even if it is speaking where they did not worship it, why should the Din be different than Tikroves of Ba'alei Chayim, which is Asur?

וי"ל, דצפוי שרי טפי, דבטיל א'גבייהו, והוה כנעבד עצמו דשרי, לפי שהוא ב"ח.

3.

Answer: Tzipuy is different inasmuch as it is Bateil to the animal, and it is therefore as if one worshipped the animal itself, which is permitted because it is a Ba'al-Chai.

ומיהו נראה דצפוי ב"ח אסור אפילו להדיוט - מדפריך התם 'טעמא דרבינהו קרא, הא לא רבינהו קרא, צפוי מותר'. והא כתיב (דברים יב) "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" - כל העשוי לשמם.

4.

Conclusion: It seems however, that Tzipuy of Ba'alei Chayim is Asur even to a Hedyot, since the Gemara asks there 'The reason (that the Tzipuy is Asur) is because the Pasuk includes the m (when it writes "min ha'Bakar", 'Lehotzi es ha'Ne'evad'). Had it not, Tzipuy would be permitted. But does the Torah not write (in Re'ei) "And you shall destroy them from that place", 'whatever is made for their sake'?

והשתא למה לי למידק 'טעמא דרבינהו קרא', השתא נמי דרבינהו קרא, תקשה ליה היאך אסור להדיוט, דקרא ד"מן הבקר" לגבוה כתיב?

5.

Question: Why do we need to extrapolate from the fact the Torah includes them? Even if it does, the question remains, why if it Asur to a Hedyot, since the Pasuk of "min ha'Bakar" is written in connection with Gavohah?

אלא ודאי אף להדיוט אסור. והיינו טעמא - דכיון דאשמועינן דאסורים לגבוה ומיקרי נעבד לכל הפחות לגבי גבוה, בא הכתוב ד"לא תחמוד" לאסור צפוי, אפילו לא יחשב נעבד אלא לגבוה

6.

Answer: We are therefore forced to say that it is also forbidden to Hedyot, because since the Pasuk comes to teach us it is Asur at least to Gavohah, in which regard it is called Ne'evad, the Pasuk of "Lo Sachmod" comes to forbid Tzipuy to Gavohah (even though it is only Ne'evad with regard to Gavohah.

אע"ג דהר נמי חשוב נעבד לענין גבוה, כדמוכח בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מו:) ד'המשתחוה להר, אבניו אסורין למזבח', מ"מ צפויו מותר - דילפינן מכלים דלא מיתסרי ... כי היכי דילפינן תקרובת מכלים כדפרישית. ואין להאריך כאן יותר.

7.

Question: Even though a mountain too is only considered Ne'evad regarding Gavohah, as is evident in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah 46:) 'If someone prostrates himself to a mountain, its stones are forbidden to be used for the Mizbe'ach, yet its Tzipuy is permitted - as we learn from Keilim, which do not become forbidden ...

כי היכי דילפינן תקרובת מכלים, כדפרישית. ואין להאריך כאן יותר.

8.

Precedent: Just as we learn Tikroves from Keilim, as we explained earlier. And this is not the place to elaborate further in this matter.

2)

TOSFOS DH REVUTZAH LIFNEI AVODAS-KOCHAVIM

תוספות ד"ה רבוצה לפני עבודת כוכבים

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's reason as to why Rav Huna mentions 'Revutzah', and supplies his own.)'

פירש בקונטרס, לא מיבעיא עומדת, דכשהגביהה והרביצה קנאה בהגבהה ונעשית שלו.

(a)

Explanation #1: It is not necessary to mention a case where the animal is standing, Rashi explains, since then the moment he lifted it up in order to make it crouch down he would acquire it and it would become his.

ואין נראה, דכי הגביהה נמי לא קנה לה לענין שתחשב שלו, אם אין אדם אוסר דבר שאין שלו ...

(b)

Objection #1 (Part 1): This is not correct however, because if one could not forbid something that one does not own, then picking up the animal would not acquire it to make it his either.

דהא גזל ולא נתיאשו הבעלים, שניהן אינן יכולין להקדיש, זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ... .

(c)

Objection #1 (Part 2): As we see in a case where somebody steals something and the owner has not yet given up hope, neither if them us able to declare the article Hekdesh, the Ganav because it is not his, and the owner, because it is not under his jurisdiction?

ולקמן (דף מא.) נמי דאמר רב נחמן 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו'. פריך ליה מ'המנסך'. ומאי פריך מהמנסך, והא מנסך מכי אגבהיה קנייה, כדאמר בהניזקין (גיטין דף נב:)?

(d)

Objection #2: Furthermore, the Gemara later (on Daf 41.) queries Rav Nachman's ruling 'Ein Adam Oser Davar she'Eino she'Lo' from Menasech (which is effective). (According to Rashi) what is the Kashya from Menasech, seeing as he acquires the wine the moment he picks it up, as the Gemara explains in 'ha'Nizakin' (Gitin 52:)?

אלא ודאי בהכי לא חשיב שלו, ואינו קנוי לו אלא להתחייב באונסין.

(e)

Conclusion: Clearly then, with this (picking it up) it does not become his, and he (the Ganav) does not acquire it other than to become Chayav for Onsin?

אלא נראה דנקט 'רבוצה' לרבותא - דאף על גב דלא הרביצה ולא עשה בה מעשה גדול כל כך, אסרה.

(f)

Explanation #2: It therefore seems that Rav Huna mentions 'Revutzah' to teach us that even though he did not make it crouch, and did not perform a major act on the animal, he nevertheless renders it Asur (See also end of following Dibur).

3)

TOSFOS DH LIFNEI AVODAS-KOCHAVIM

תוספות ד"ה לפני עבודת כוכבים

(SUMMARY: Tosfos elaborates as to why Rav Huna needs to say this, concluding with another reason why he says 'Revutzah'.)

אין לפרש דוקא לפני עבודת כוכבים, וכרבי יהודה בן בבא דאמר לקמן (דף מא.) 'אין מנסכין יין אלא לפני עבודת כוכבים', והוא הדין שאר עבודות.

(a)

Refuted Explanation: One cannot explain that this is Davka in front of the Avodas-Kochavim - like the opinion of Rebbi Yehudah ben Bava who says later (Daf 41.) that the Isur of Nisuch Yayin is confined to where it is performed in front of the Avodah-Zarah - and that this extends to other Avodos.

דנראה דדוקא לענין ניסוך קאמר, דבכל דוכתא דאיירי בשוחט לא נקט 'לפני עבודת כוכבים'.

(b)

Refutation #1: Because it would seem that Rebbi Yehudah ben Beseira's ruling is confined to Nisuch, since nowhere do we find the term 'Lifnei Avodas-Kochavim' in connection with Shechitah (or any other Avodah).

ועוד, דאמאי פריך בסמוך 'א'שחוטי חוץ לא ליחייב, דמחתך בעפר הוא?' התם בשלא שחט לפני עבודת כוכבים ולא מתסרא, ומ"מ חייב העובד, מידי דהוה א'עובד להר?

(c)

` Refutation #2: Furthermore, why does the Gemara ask shortly 'Let him not be Chayav for Shechutei Chutz, since he is merely cutting dust'? There it is speaking where he did not Shecht in front of the Avodah-Zarah, and the animal does not become Asur, yet he is Chayav just like one is Chayav for worshipping a mountain?

אלא ודאי אפילו שלא בפני עבודת כוכבים נמי מתסרא ...

(d)

Explanation: Clearly then, one is Chayav even not in the presence of the Avodah-Zarah.

והא דנקט הכא 'לפני עבודת כוכבים' ...

(e)

Implied Question: So why does Rav Huna then mention 'in front of the Avodas-Kochavim'?

אורחא דמלתא נקט.

(f)

Answer #1: Because that is how it is normally done.

א"נ, כיון דלפני עבודת כוכבים הוא, מסתמא לשם עבודת כוכבים מתכוין, אע"פ שלא פירש, וכגון שהוא ישראל מומר.

(g)

Answer #2: Alternatively, it is only because he is standing in front of the Avodas-Kochavim that we assume S'tam that he acted in the name of the Avodah-Zarah, even though he did not specifically say so; and we are speaking about a Mumar (an apostate)

והשתא מצי למימר דנקט 'רבוצה', דלא מבעיא הרביצה לפני עבודת כוכבים, דודאי לשם עבודת כוכבים נתכוון, אלא אפי' רבוצה כבר, כיון דישראל מומר הוא ושוחט לפני עבודת כוכבים, מסתמא מתכוין לעבודת כוכבים.

1.

Clarification: It is now possible to explain that Rav Huna mentions 'Revutzah' inasmuch as it is not necessary to mention a case where he made the animal crouch down, where it is evident that he did what he did in the name of Avodah-Zarah; but even where it was already crouching, we assume that he Shechted in the name of Avodah-Zarah, seeing as we are speaking about a Mumar (as we explained).

4)

TOSFOS DH KI HAS D'AMAR ULA

תוספות ד"ה כי הא דאמר עולא

(SUMMARY: Tosfos confines the Limud to the fact that Reuven is able to forbid Shimon's animal with an act, but not that a minor act will suffice - even though Rav Huna disagrees.)

לא מייתי סייעתא מעולא אלא מהא דמיתסרא בהמת חבירו ע"י מעשה, אבל דמיתסרא במעשה זוטא אין יכול לדקדק ...

(a)

Clarification: The Gemara only proves from Ula that Reuven can forbid Shimon's animal through an act, but not that a minor one will suffice ...

דדלמא עולא מעשה רבה קאמר, כדאמר בסמוך.

(b)

Reason: Since it may well be that Ula requires a major act, as the Gemara will explain shortly.

והא דקאמר בסמוך 'ועולא מעשה כל דהו קאמר' ...

(c)

Implied Question: But when the Gemara will shortly say that Ula is referring to a minor act ...

היינו משום דלרב הונא לא מצי לפרושי מעשה רבה, וא"כ על כרחך מעשה כל דהו קאמר ...

(d)

Answer: That is because according to Rav Huna, it cannot be major act; In his opinion, Ula must be talking about a minor act ...

דאי סימן אחד בעי, א"כ הוה ליה לפרושי.

(e)

Proof: Because if he required one Si'man, he should have said so (see Maharam).

5)

TOSFOS DH CHAYAV SHALOSH CHATA'OS

תוספות ד"ה חייב שלש חטאות

(SUMMARY: Tosfos first explains that the Tana only inserts cases that teach a Chidush, then why there is no problem with the fact that Shechutei Chutz does not fall under the category of 'Wino Miskabeil bi'Fenim, and finally, why Shabbos is not considered 'Mechusar Z'man'.)

לא נחת למניינא, דא"כ ליתני 'ארבעה' - וכגון שהוא יוה"כ.

(a)

Clarification (Part 1): The Tana is not concerned with the number, because if he was, he would have added a fourth case - namely, that it was also Yom-Kipur.

אלא בהני אשמועינן חידוש, דלענין שבת חייב, אע"פ שלא תיקן אלא להוציא מידי אבר מן החי, כדאמר בפסחים בפרק אלו דברים (דף עג.) ...

(b)

Clarification (Part 2): But he only lists cases that are a Chidush: It teaches us that he is Chayav because of Shabbos, even though the only positive Tikun is that one takes it out of 'Eiver min ha'Chai' ...

ובחוץ לעבודת כוכבים הוי חידוש - כדמוכח בשמעתא.

(c)

Clarification (Part 3): Whereas Chutz to Avodas-Kochavim is a Chidush, as is evident in the Sugya.

וא"ת, ואמאי חייב משום שחוטי חוץ, והא אינו מתקבל בפנים - דחטאת העוף ליתא אלא ביחיד ואין קרבן יחיד קרב בשבת?

(d)

Question: Why is he Chayav on account of Shechutei Chutz, seeing as it is not acceptable inside the Azarah. This is because a Chatas ha'Of can only be brought as a Korban Yachid, and a Korban Yachid cannot be brought on Shabbos.

וי"ל, דכיון דאם זרק הורצה, כדאשכחן בפ"ב דביצה (דף כ:) גבי 'כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או שלא לזמנן, יש לו להתחייב משום שחוטי חוץ ...

(e)

Answer: Seeing as Bedi'eved in the event that the Kohen sprinkled the blood, it is accepted, as we find in the second Perek of Beitzah (20:), in connection with the case of 'the Lambs of Shavu'os that one Shechted not for their own sake or in the wrong time, one is indeed Chayav because of Shechutei Chutz.

דבפ' השוחט והמעלה (זבחים דף קט.) מרבינן מקראי לחייב בחוץ על כל הפסולין, שאם עלו לא ירדו.

(f)

Source: Because in 'ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh' (Zevachim 109.) we learn from Pesukim to include le'Chiyuv all cases of Chutz which, had they been brought up on to the Mizbe'ach, would not need to be taken down.

ואף על גב ד"אותו ואת בנו" בחוץ פטור משום מחוסר זמן ...

(g)

Implied Question: Even though if one Shechts 'Oso ve'es B'no' ba'Chutz one is Patur, since it is considered Mechusar Z'man (premature) ...

שבת לא חשיב מחוסר זמן, דאין זה אלא משום דאין עשה דקרבן יחיד דוחה לא תעשה דשבת.

(h)

Answer: Shabbos is not considered Mechusar Z'man, since it is only because the Asei of Korban Yachid cannot override the La'v of Shabbos that one cannot bring it on Shabbos.

40b----------------------------------------40b

6)

TOSFOS DH I HACHI MAI AYRI CHATAS L'ISHME'INAN ZEVAH

תוספות ד"ה אי הכי מאי איריא חטאת לישמעינן זבח

(SUMMARY: Tosfos clarifies Rashi's second explanation, which he then queries from the Kashya that the Gemara asks shortly, and answers).

לפירוש שני שבקונטרס, דלרב הונא פריך, דס"ל 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו', וא"ש דנקט 'חטאת' לאפוקי שלמים שהם שלו ...

(a)

Clarification (Part 1): According to the second explanation of Rashi, that the Gemara is asking on Rav Huna, who holds that a person cannot render Asur something that is not his, and that the Gemara therefore mentions 'Chatas', to preclude a Shelamim which does belong to him ...

צ"ל דסבר השתא דאתיא כרבי יוסי הגלילי - דאמר 'קדשים קלים ממון בעלים הן'

(b)

Clarification (Part 2): We will have to say that the Gemara now holds like Rebbi Yossi ha'Gelili, who says that Kodshim Kalim belong to the owner.

דלרבנן לא חשיב שום זבח שלו, כדמוכח בזבחים בפ' בתרא (דף קיד.) דפריך 'בשלמא רובע שהקדישו ולבסוף רבעו, אלא מוקצה ונעבד היכי משכחת לה, הא 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו'?

(c)

Clarification (Part 3): Because according to the Rabanan, no Korban is ever considered one's own, as is evident from the last Perek of Zevachim (Daf 114.) where the Gemara asks 'Granted Rove'a, where he declared the animal Hekdesh and then raped it; But what will be the case by Muktzah and Ne'evad, seeing as one cannot render Asur something that is not his?

ומשני 'בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי', משמע דלרבנן אין אדם יכול לאסור.

(d)

Clarification (Part 4): And the Gemara answers 'By Kodshim Kalim, according to Rebbi Yossi ha'Gelili', implying that according to the Rabanan, there is no way that one render a Korban forbidden.

ומיהו קשה לפירוש זה, דבסמוך פריך מההיא ברייתא לרב נחמן, דאמר 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו', ודייק מדאוקמינן בחטאת העוף 'טעמא דחטאת העוף, אבל זבח אחר, לא!'

(e)

Question (Part 1): This explanation is problematic however, since the Gemara will shortly ask from that Beraisa on Rebbi Nachman, who (also) holds that a person a person cannot render Asur something that is not his; And the Gemara subsequently extrapolates that, since we establish it by Chatas ha'Of - 'the reason (that he is Chayav three Chata'os) is because it is Chatas ha'Of; but any other Korban, this would not be the case!'.

ומאי קושיא, הא מתוקמא שפיר בחטאת בהמה, ונקט 'חטאת' לאפוקי שלמים?

(f)

Question (Part 2): What is the Kashya? Why can we not establish it by Chatas Beheimah, and the reason that the Tana mentions specifically Chatas is to preclude a Shelamim?

ושמא מתחלה ניחא ליה בחטאת בהמה, כל כמה דלא אסיק אדעתיה שינויא דחטאת העוף, ובחצי קנה פגום ...

(g)

Answer (Part 1): Perhaps the Gemara is initially quite happy to establish it by Chatas Beheimah, as long as it has not thought of establishing it a Chatas ha'Of; where half the Kaneh (the wind-pipe) is Pagum ...

אבל לסוף מסתבר ליה שינויא דחטאת העוף ...

(h)

Answer (Part 3): But ultimately, the Gemara prefers the answer of Chatas ha'Of ...

דאי בחטאת בהמה ונקט חטאת לאפוקי שלמים, ה"ל למנקט עולה כדפי' בקונט'.

(i)

Answer (Part 4): Because, as Rashi explains, if it was talking about Chatas Beheimah, and it was coming to preclude a Shelamim, it ought rather to have have mentioned Olah, as Rashi explains.

7)

TOSFOS DH LO HAVYA CHATAS TIYUVTEIH D'MAI MA'ASEH MA'ASEH RABAH

תוספות ד"ה לא הויא חטאת תיובתיה דמאי מעשה מעשה רבה

(SUMMARY: Tosfos now queries Rashi's first explanation from the Gemara's Kashya, and answers.)

תימה לפי' ראשון שבקונטרס - שלא בא להקשות על רב הונא 'לאשמועינן זבח' ...

(a)

Question (Part 1): This poses a Kashya on Rashi's first explanation, that the Gemara is not coming to ask on Rav Huna, why it does not teach us 'Zevach' (including Shelamim)?

א"כ, היכי מצי למימר מעשה רבה? הא ע"כ מדנקט 'חטאת', דייקינן מיניה סייעתא לרב הונא דמעשה כל דהו?

(b)

Question (Part 2): In that case, how can the Gemara establish it by a major act? Surely, from the fact that it mentions 'Chatas', we infer that this is a proof for Rav Huna, who holds that even a minor act will suffice?

ושמא יש לומר, דהא דנקט 'חטאת', לאשמועינן דאע"ג דקניא ליה לכפרה, אפ"ה לא חשיב כדידיה לאוסרה במעשה כל דהו.

(c)

Answer: Perhaps we can answer that it mentions Chatas to teach us that even though he acquired it as an atonement, it is considered his to render it forbidden even via a minor act.

8)

TOSFOS DH RAV NACHMAN V'RAV AMRAM V'RAV YITZCHAK AMRI EIN ADAM OSER DAVAR SHE'EINO SHE'LO

תוספות ד"ה רב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

(SUMMARY: Tosfos clarifies one Sugya in Avodah-Zarah, before querying another Sugya in the same Masechta.)

ובמס' ע"ז פרק רבי ישמעאל (דף נד.) א'מילתיה דעולא דלעיל, דאמר להו רב נחמן 'אמרו ליה לעולא "כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל"! '?

(a)

Clarification (Part 1): In Maseches Avodah-Zarah in Perek Rebbi Yishmael (Daf 54.) with regard to the words of Ula mentioned earlier, where Rav Nachman said to them 'Tell Ula that Rav Huna already preempted your statement in Bavel!'

לאו משום דסבר כרב הונא, אלא כלומר לא הודעתנו שום חידוש, שכבר השמיענו זה רב הונא.

(b)

Clarification (Part 2): This is not to say that he holds like Rav Huna, but rather he (Ula) was not teaching them anything new, since Rav Huna had already taught it to them.

ואם תאמר, בעובדא (ע"ז דף נז:) ד'על עובד כוכבים לחנותא, והוה חמרא בדוולא, שדא ביה עובד כוכבים ידא ושיכשך ביה, ואתא מריה דחמרא ושקליה בריתחיה ושדייה לדנא'.

(c)

Question (Part 1): In the case in Avodah-Zarah (Daf 57:) where a Nochri came into the store, and there was wine in the bucket, into which the Nochri placed his hand and stirred it, and the owner arrived and in a fit of anger, emptied the bucket into a barrel ...

וגרסינן התם 'איקלע רב נחמן למחוזא ואסריה בהנאה'.

(d)

Question (Part 2): And the text there reads 'Rav Nachmen came to Mechuza and forbade the wine be'Hana'ah.

אמאי אסריה, והא אין אדם אוסר דבר שאין שלו?

(e)

Question (Part 3): Why did he forbid it, seeing as one person cannot render forbidden somebody else's article?

ולמסקנא דקאמר אפילו למ"ד אוסר אדם דבר שאינו שלו, הני מילי עובד כוכבים, ורב נחמן מצי סבר כתנא קמא, ניחא.

(f)

Answer: According to the conclusion here, that even those who hold that one person can render forbidden somebody else's article confines this to a Nochri, and Rav Nachman holds like the Tana Kama, the problem is solved ...

אבל למאי דסלקא דעתך, דאתי רב נחמן כר"י אבן בבא ולא כתנא קמא, קשה?

(g)

Question (Part 4): But according to what the Gemara currently thinks, that Rav Nachman holds like Rebbi Yehudah Bava and not like the Tana Kama, the Kashya stands.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF